התפשרות באהבה

אני לא מאמינה ש...

את משווה לי כלב לילד. איך את יכולה להשוות בכלל? כלב אמנם מצריך טיפול קבוע ושוטף, אבל לא כמו ילד. אין כאן מקום להשוואה כלל וכלל. הבחור הזה עשה ילד עם "אישתו האהובה" רק כדי שלא תיהיה עצובה ושתיהיה מאושרת. תגידי לי, זו סיבה לעשות ילד? באמת, אני שואלת בשיא הרצינות. כי בעיניי זו ממש לא סיבה לעשות ילד. ילד עושים מתוך ר-צ-ו-ן !!!!!!!!!!!!!! מתוך מוכנות נפשית ופיזית!!!!!!!!! ילד זה לא כלב שאפשר למסור אותו לאחר כשנמאס וכשלא בא לנו יותר. ילד זה שלנו לכל החיים. ואם הוא עושה ילד בהרגשה ש..."כשהוא כבר יהיה - אני כבר איכשהו יסתדר ויאהב אותו וירצה אותו" זו טעות איומה.!!!! לא מתוך מחשבה כזו עושים ילד. לא עושים ילד כדרך אגב כדי לגרום אושר לבן זוג. עושים ילד מתוך נכונות נפשית והרבה הרבה רצון. ילד זו מעמסה לא קלה. ילד זה אושר. אבל שלא מביאים ילד מתוך רצון - ורק מתוך "כדי שאשתי תיהיה מאושרת" - אותי זה מגעיל.
 

kiaora

New member
כן, זו סיבה

ולדעתי זו סיבה הרבה יותר טובה לעשות מאשר הסיבות שגורמות להמון נשים לעשות ילדים. אני מכיר כל כך הרבה נשים (ביחוד נשים ממוצא מזרחי שהתחתנו בגיל מוקדם יחסית) שעשו ילד במידה רבה מתוך זה ששיעמם להם ומערכת היחסים הזוגית לא הספיקה להם. אני לא עושה ילד כבדרך אגב. תאמיני לי שאני הקדשתי לזה מחשבה הרבה יותר מרוב האנשים שפשוט מביאים ילד, לא מתוך מוכנות ונכונות אלא מתוך זה "שככה עושים". למה את לא מוחה על זוגות דתיים שמביאים ילד על ההתחלה? אצלם יש מוכנות נפשית? גיסי חרדי והוא ואשתו הביאו לעולם ילד כשהם בעצמם עדיין היו ילדים. אני מודע לזה שאני אאלץ להקריב הרבה בשביל הילדה שלי. ברגע שלקחתי על עצמי את ההחלטה הזו אין דרך חזרה ואני אשקיע בילדה שלי לא פחות מאבות אחרים. את יודעת מה. אולי אפילו יותר. כמה אבות את מכירה שהחליטו להשאר עם האשה והילדה בזמן חופשת הלידה?
 

זכוכיות

New member
לא השוותי בין כלב לילד

כתבתי: דוגמה תלושה. הערת אגב, אדם אחראי גם לעולם לא ימסור כלב כי "נמאס לו ולא בא לו", אני ויתרתי מראש על טיול לחו"ל ועל המון דברים שאנשים בגילי עושים, כי יש לי כלבה שחשוב לי להיות קרובה אליה ולדאוג לה. אבל זה זניח כרגע, כי באמת שלא השוותי ילד לכלב, רק הסברתי שיש הבדל בין החישוב הקר שקדם להריון, לבין מה שהוא מרגיש עכשיו וירגיש אחרי הלידה... לא משנה מה הסיבה שבגללה הוא החליט להביא ילדים לעולם, בסופו של דבר כשיהיה לו כזה הוא יאהב אותו בכל ליבו ויקדיש את חייו לגידולו. גם אני לא רוצה ילדים אבל ברור שאם פתאום היה מופיע איזשהו ילד (קשה לי לחשוב על תרחיש הגיוני, אבל זה לא כ"כ משנה)- מאותו הרגע לא הייתי מסוגלת לתאר את חיי בלעדיו. אגב, לא משנה מה הן הסיבות- זה עדין רצון. משמע הוא כן הביא ילד מתוך רצון, הוא הסכים. לא כפו עליו ילד, לא רימו אותו. אשתו תהיה מאושרת וזה חשוב לו, הזוגיות שלו תישמר טובה ואוהבת, ועכשיו גם הולך להיוולד להם ילד ראשון ומתוכנן שיטפלו בו כמו שצריך, ויאהבו אותו מאוד, זה יותר טוב ממצבם של הרבה מאוד ילדים בישראל שנעשו "מהסיבות הנכונות".
 
../images/Emo45.gif

זה מה שהתכוונתי 'עם האוכל בא התיאבון'. ולקרן, קבלי התנצלותי על ההתייחסות לבן/בת זוג שלא מתייחס לילדים כמובן מאליו כ:לא בנורמה. אולי לא דייקתי בדבריי, סליחה
 
ומה לגבי האושר שלו?

מי הבטיח לו שיהיה כ"כ מאושר כשיהיה לו ילד שלמעשה הוא לא היה מביא אותו כלל לעולם לולא רצונה של אשתו? את חושבת שהוא יהיה מאושר בגלל.."כשזה כבר שם אז זה מביא אושר"? אני לא מאמינה בזה. ילד זה לא כלב. זה לא משחק. אלא חיים שלמים, שצריך להשקיע בהם ולטפח אותם, להשקות אותם ולאהוב אותם מכל הלב ולא למען אושרו של בת זוגו.
 

kiaora

New member
ומי מבטיח לך

שבעלך שכן רצה ילד יהיה מאושר? את חושבת שבעלך יכול לדעת איך באמת יהיה לו עם ילד? ומרגע שהחלטתי לעשות ילדה אז אני משנה את הסטייט אוף מיינד שלי ואני הופך לאבא בנוסף לבעל. מה את חושבת, שלהרגיש את הבת שלי זזה בתוך הבטן של אשתי לא גורם לי לדמעות? (של שמחה, לא של צער...)
 

kiaora

New member
מוכנות נפשית?

אף אחד לא יכול לעשות ילדים עם מוכנות נפשית, כי ילד זה דבר שאי אפשר באמת להתכונן אליו ואי אפשר לתפוס כמה הוא משנה את החיים. ומה את חושבת, לא פגשתי גברים שאמרו לי שלעשות ילד זו הייתה טעות, וזה כשהם כן רצו את הילדים? וכמה גברים את מכירה שרצו ילד ועכשיו הם נוכחים נפקדים? כאלה שפתאום צריכים לעשות המון שעות נוספות וחוזרים כשהילדים כבר ישנים?
 
זה ממש לא משנה

לי מה תגיד ואיך "תסבן" את זה. אתה עדיין עושה ילד רק כדי לרצות את אשתך. זה הדבר הכי מגעיל בעיניי שאפשר לעשות. להסכים להוליד חיים חדשים וזכים רק כדי ש"לא תעזוב את אשתך". אותי זה דוחה. זו דעתי והיא לא תשתנה גם בעוד עשרות הסברים. אם אתה לא עושה ילד מתוך החלטה זכה וטהורה שילד זה זה חשוב לעשות ואתה עושה ילד רק כי "ככה עושים" ככה גם תיראה בתור הורה. אבל שוב, זו דעתי.
 

kiaora

New member
חס וחלילה

אני עושה ילד כי "ככה עושים"? נהפוך הוא. אני האחרון שעושה ילד מהסיבה הזו. אני עושה ילד כי חשוב לי שנמשיך להיות זוג מאושר, ואני יודע שבלי האושר של אשתי אני לא אהיה מאושר. האם אהיה מאושר עם הבת שלי? אני מקווה ומאמין שכן אבל אף פעם אי אפשר לדעת.
 
כתבת...

כתבת בדיוק את מה שאני כתבתי רק במילים אחרות. אתה כותב שאתה לא עושה ילד מהסיבה הזו ("אתה עדיין עושה ילד רק כדי לרצות את אשתך.וכדי שתיהיה מאושרת") כפי שכתבתי, אבל אתה עושה ילד כדי שתמשיכו להיות זוג מאושר וכדי שאשתך תיהיה מאושרת... ואני שואלת את עצמי... האם זה לא אותו הדבר רק במילים אחרות? זה בדיוק אותו הדבר. "האם אהיה מאושר עם הבת שלי? אני מקווה ומאמין שכן אבל אף פעם אי אפשר לדעת." = בדיוק. לעולם אין לדעת. ולעולם גם לא תידע. מפני שאתה הבאת את הילדה הזו לא מתוך רצון אמיתי פנימי שלך לאושר שלך, אלא מתוך רצון שאשתך תיהיה מאושרת. ומה איתך? למה לא לעשות ילד מתוך הרצון האישי שלך ורק שלך?!?! גם אתה ילד לאבא ואני מאחלת לו חיים ארוכים ומאושרים, אבל תאר לעצמך שיום אחד היית מגלה שאבא שלך "עשה" אותך והחליט להביא אותך לעולם לא באמת מתוך רצון אמיתי ופנימי שלו לילד...אלא רק כדי שאמא שלך תיהיה מאושרת. איך היית מרגיש? בי זה היה פוגע מאוד לדעת שאם לאבא שלי היתה בחירה אם להביא ילד לעולם או לא - הוא לא היה מביא אותי כלל כי אין לו רצון בזה, והוא הביא אותי לעולם רק כי "אמא שלי רצתה ולמען האושר שלה". זה מגעיל בעיניי.
 
ועוד דבר...

מעולם לא שמעתי מאבא אומר משפט שכזה..: "האם אהיה מאושר עם הבת שלי? אני מקווה ומאמין שכן אבל אף פעם אי אפשר לדעת". מעולם לא שמעתי שאבא מטיל ספק באם יהיה מאושר ושלם עם הבת שלו. ולכן אני כ"כ נגד זה. מפני שאם היית רוצה אותה מתוך שלמות שלך ורק שלך, שלך שלך שלך שלך, (ללא אישתך!!!!) אז לא היה לך שום ספק באם תיהיה מאושר איתה.
 

oferyosi

New member
ואולי הוא מפחד שהיא תלחיץ אותו

והוא עוד לא סגור על עצמו...ואז הוא מפזר לה רמזי כאלה של בלי לחץ קדימה השאלה מה ה-י-א רוצה איתו אם הכיוון רציני - אז כשמגיעים לעיקר "העקרונות" הללו מתפוגגים. גם אני מאלה "שלא ששים לילדים" - אבל כאשר פגשתי את אותה אחת שחשבתי שהיא "האחת" (אח...איפה NEO כשצריך אותו
) יכולתי לדמין את שנינו עם עגלת תינוק - וממש להרגיש טוב עם זה....
 
תגובה

צריך לדעת לשמור על הדברים החשובים והמשמעותיים לנו ועל זכויותינו, מעבר לזה אפשר לותר. אם חם לך, זכותך להפעיל קרור. זכותך להחליט לא להצטרף לטיול, אבל אם תרצי להנות אתו ולשמחו, כדאי שתנסי להצטרף. התעקשי להביע את דעתך והביעי אותה ברור. כשגוער בך בצדק, התנצלי. כשגוער בך לא בצדק, התנגדי. זכותו להשאר במקום מגוריו, ואם יתפתח הקשר, אולי בעתיד ירצה לעבור להיות אתך. פתחו את הקשר והשקיעו בו, וכשתהיו מוכנים להנשא, תוכלו להחליט לגדל ילדים. השתדלי לשמור על האהבה, אם חשובה לך.
 
אני קוראת את הרשימה שאת מפרטת פה.

בהתחלה עלה לי בראש שאלו דברים קטנים, אבל נראה שהשארת את הדברים הגדולים לסוף... אז בגדול אפשר, מבחינתי, להפריד את ההתפשרות לשני חלקים:
ההתפשרות על דברים לא עקרוניים (מבחינתי, כמובן): גיל (כי מבחינתי לא הגיל עקרוני אלא המקום\המצב בחיים), המרחק (נסיבות בלבד), מזגן, טיולים.
ההתפשרות על דברים עקרוניים (שוב, מבחינתי): הוא נלחץ מכל מה שאת אומרת. זה לא בהכרח אומר משהו עליו, זה בהכרח אומר משהו על התקשורת ביניכם (וכנ"ל לגבי המזגן והטיולים), הוא גוער בך (מערכת יחסים לא סימטרית?), לא רוצה ילדים. אני תוהה, האם טוב לך איתו בסה"כ? אם כן, ושניכם רואים בקשר הזה קשר ששווה להשקיע בו, שווה לעבוד על הדברים העקרוניים. אחרת באמת את עשויה יום אחד להתעורר ולראות שאת חיה בקשר לא הדדי ולא בריא...
 

אביקו 28

New member
תתפשרי בהכל לא באהבה שלך

תתפשרי על מקום עבודה על מקום מגורים אפילו על חברות אבל בחיים בחיים אל תתפשרי על הבן זוג שלך כי יבוא יום...בעוד שנה שנתיים ואולי אפילו עשר עשרים שנה שבוא תתחרטי עדיף מוקדם ממאוחר ומוטב שעה אחת קודם מניסיון מאמי
 

Night firefly

New member
התפשרות היא כבר לא כ"כ אהבה

בעיקרון זוגיות בנויה מהבנה, ודי התפשרות של כל אחד מהצדדים, נשמע לי קצת לא הוגן שאת צריכה להתפשר על דברים שחשובים לך גם אם את מאוד אוהבת אותו, בסופו של דבר את מתפשרת על עצמך. נשאלת השאלה למה בעצם את עדיין נשארת איתו? זה נראה כאילו שהוא לא ממש עונה לדרישות הגבר האידיאלי בעינייך, אז למה בעצם את שם? אני ממליצה לך לעשות עם עצמך טוב טוב חושבים לפני שאת בוחרת להמשיך ולסחוב את עצמך..
 
למעלה