התפשרות באהבה

oferyosi

New member
כמה נכון!!../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo45.gif

 

smartblonda

New member
התפשרות אמורה להגיע משני הצדדים

אחרת מדובר פה בחוסר תקשורת משווע בינכם. את חייבת לדבר איתו על הנושאים שמפריעים לך ,לדבר לא לריב! זה שהוא מתבצר לו בחיפה זה דיי בעייתי ואני לא מבינה איך החזקתם מעמד שנתיים,אבל כנראה שיש אהבה בינכם ולכן הקשר ממשיך. מצד שני אולי את מפחדת להיות לבד ולכן את שואלת את כל השאלות הללו אותנו בגדי למצוא לגיטימציה לעזטב אותו. מבחינתי יש לכם שני נושאים מהותיים עליעהם אתם צריכים חישר קו,והם, מקום מגוריו ועניין הילדים.
 

הזוייה

New member
רק שלא ציינת מה הוא וויתר למענך.

כשנכנסים לזוגיות נכנסים לתוך חיים של אדם שהוא שונה ממך לחלוטין, אין אפשר בגלל הנוכחות שלך שיפסיק לעשות את הדברים שהוא אוהב כמו שאת לא רוצה להפסיק להתעסק בדברים שאת אוהבת. את נאחזת בכמה דברים מאד לא משמעותיים כטריגר לסיבה לוותר עליו (כגון גיל, מרחק, תחביבים) קצת מפריע לי איך קשר רומנטי של שנתיים ועדיין אין מגורים משותפים, זה קשר שתקוע כמו בגדים במזוודה ושאף אחד לא רוצה לפרק אותה כי אולי ממתינה נסיעה לא צפויה בכל רגע. אם מישהו לא יקשיב לדעתי ויסתום לי את הפה (בלי קשר להסכים איתה או לא) אני לא רואה לנכון להמשיך לנהל שיח כל שהוא עם אותו אדם ואין כן בכלל עניין להתפשרות או לא. את אדם אנושי, בעל דעות- אם הוא רגיל לסתום פיות ואת מסכימה להיות כנועה זו בעיה שלך בלבד, איפה האסרטיביות שלך. תלמדי אותו שגם את בעלת הדעה. זה כבר עניין של אופי כאישה- להתעלות על המסירות המוחלטת לאדם שאת אוהבת מאשר לוותר על רצונך וגאוותך. הרבה לא רוצים ילדים בהתחלה, אבל הדעות עוד יכולות להשתנות שכך אין טעם להיאחז בסיסמאות הללו שלו. עכשיו שימי יד על הלב ותשאלי את עצמך- טוב לך איתו כי 1 2 3 וכו'... מה הוא תורם להעצמה האישית שלך האם הוא להוט אחרייך האם את מרגישה שאת זוכה לקבל ממנו ערך מוסף, ראיית עולם, ניסיון חיים האם הוא אמפתי, רגיש, הסקס איתו יצרי ומלא תשוקה. האם יש בניכם הרמוניה האם הוא עוה עבורך מחוות קטנות האם הוא אוהב אותך. לא יודעת למה, אבל יש לי תחושה שלא טוב לך והאהבה הזו היא אנוכית וחמדנית לפי דברייך בעיקר מהצד שלו. באהבה הוויתורים הם דברים שוליים שאפשר לחיות בלעדיהם או אפשר להתחבר אליהם כי הם גורמים לך להזדהות עם הצרכים של בן הזוג שלך. באהבה וזוגיות יש יחסי תן וקח. וברגע שצד אחד מרגיש פראייר שהוא נותן ונותן ולא מקבל תמורה. אין איזון ואז האהבה הזו היא לא ראויה לקיום שלהץ
 

הזוייה

New member
אגב, משהו מעניין ששמתי לב

רק מקריאה ברפרוף פה בכמה הודעות, איך המון בנות צעירות בגיל העשרים עשרים וחמש, צוללות לתוך קשרים עם גברים בני שלושים ומעלה, מאמצות אותו אל ליבן בכל מאודן תוך אמונה שדרכו הן יגשימו את עצמן, כשהן רק בשיא פריחתן וחסרות בשלות במיומנויות של יחסים בינאישיים. ואני תוהה האם עד כדי כך קוסם לחבור למישהו שנראה גדול ומנוסה שגורם לאותן בנות צעירות לציית לאהבה בעיניים עצמות ולהיאחז באישיות של אותה אהבה עד כדי מצב של כניעה וויתורים.ואז להיקלע לשעבוד למשהו שעוצמתו טמונה בתאוות בשרים ולא ברוח. או מה שנקרא לממש את התשוקה באמצעות האשליה. זה מזכיר לי את התקופה שהייתי בתיכון והתאהבתי במראה של החיילים.
 
אחחחח הסכמתי כ"כ..!!!

זה גם נכון, מעין אופנא כזו שניתן לחזות בה לאחרונה כאילו איזה משהו קסום קורא לעברינו לצאת עם מישהו גדול בן 30+.. לא חסר גברים בני פחות מזה.. מהי התשוקה הכ"כ גדולה המתעוררת אחרי ה30+ טרם הבנתי..
 
אני טרם לא נשאבתי לתשוקה הלא ברורה הזו.

ונראה לי שזה גם לא יקרה.. ימים יגידו מתי אמצא אותו, סה"כ זה יהיה תלוי בגילי.
 

nate2000

New member
אכן אחלה סרט

רק שההתנהגות היא התנהגות טיפוסית של טיפשעשרה ושום דבר לא יעזור
 

זכוכיות

New member
אפילו המשפט הזה הוא משפט טיפוסי של

בת טיפשעשרה... שתבוא הילדונת שתגיד לי "אני ילדה", והיא בטוח תרגיש לי פי כמה יותר בוגרת...
 

nate2000

New member
הבעיה היא בגילאים האלה

שהבנות חושבות שהן כבר גדולות ויכולות הכל לבד. מה שעוד לא ברור לי זה למה גברים שעוד שנה שנתיים יחליפו את הקידומת 2 ל 3 מחפשים בתיכוניסטיות או בנות בגיל הצבא או שרק יצאו ממנו. האם זה הפחד להתמודד עם מישהי שוות כוחות. הרי לאישה לקראת שנות ה 30 אי אפשר להגיד את עוד צעירה ולא מבינה כלום בחיים שלך. ולילדה בת 18 אפשר- ולרוב היא תחליק את זה ותסתכל עליו באיזו הערצה עיוורת.
 

זכוכיות

New member
אינפנטיליות/ שליטה

לא כולם רוצים להיות "שווים" בקשר, לא חסרים גברים שעדין מחפשים את אותה עליונות. מה שכן, גבר כזה ש"לומד" על מערכות יחסים מבנות 18, בחיים לא יצליח להסתדר עם בחורה בגילו, יאכלו אותו בלי מלח...
 
מסכימה עם דברייך..

בנוגע לילדים כבר ציינתי שזה יכול להשתנות, אבל לא דיברתי על השאר, בשאר הנושאים אני מסכימה איתך לגמרי, לחלוטין. צריך איזה שהם יחסים הדדיים, ולא חד צדדיים, זה יביא רק תיסכול, ובהמשך(שכשאולי יהיה אפילו יותר קשה) לפרידה. אז צריך לעשות חושבים לטוב ולפחות טוב.ולראות. להישאר? לא להישאר?.. מה עדיף..
 

adi1331

New member
זה עניין של השקפת עולם.

למשל, אם היית שואלת אותי הייתי עונה לך שאני לעולם! לא מתפשרת בכל מה שקשור לאהבה. אבל, מצד שני, תלוי מאוד במה את מתפשרת- אם זה עניין של גיל\מרחק - לא רציני.
 

pa ta ta

New member
בעניין הילדים.

ובכן, נשמע שאת מוותרת יותר מידי. לפי התגובות ראיתי שלכל אחד צרם חלק אחר ממה שכתבת. לי הכי צרם: "ולא נותן לי כמעט להביע את דעתי". נשמע לי מעט.. טוטליטרי. לא? דעתך חשובה מאוד, לא פחות משלו, ואם זה ככה כבר שנתיים אז באמת שחבל. בוודאי יש לך דעות נפלאות, ואת שומרת אותן לעצמך... ): באשר לילדים! אנשים רואים זאת כצרה אך אני יכולה לומר שזה לא נורא כל כך. הנה, אני בת 20 ואני ואמי קרובות מאוד. היא סיפרה לי שעד שלא הייתי בבטנה לא אהבה ילדים בכלל, וממש לא רצתה להביא ילדים. וזה בסדר! גדלתי נהדר, קיבלתי את כל התשומת לב שהייתי זקוקה לה, ואמא שלי אוהבת אותי מאוד מאוד. ילדים לא כל אחד רוצה. אבל כשזה בא- זה משנה את החיים ומעצים אותם שבת שלום.
 
למעלה