התפרקות טוטלית?
שנתיים וחודשיים עברו מהיום שהשתנו חיי... אז חייל בן 20 חושב שהכל מושלם. הכל התפרק מסביב... סבתי וסבי נפטרו אחד אחרי השני בתוך שבועיים... חשבתי שהיא תהיה איתי שם אחרי שנתיים ביחד, אך הכאב והאדם החדש שהמקרים האלה יצרו גרמו לה לחפש את האושר במקום אחר "יפה יותר". פרק של שנתיים וחצי ושנה מקדימה נגמרו ביוני 2006, התפרקות גדולה נבלמה עם חזרה למגרש... כן וויתרתי על האהבה האמתית שלי מגיל 5. טניס היה הכל... כבר בגיל 12 אחד החזקים בארץ... אבל עם השנים דברים השתנו... פרשתי בגיל 17 רק כדי להיות קרוב אליה יותר... הרצון להפוך למקצוען נקטע אז שם בגיל 17. בגיל 20 אחרי שלוש שנים של הפסקה וניסיון להציל את חיי, שאיבדתי את טעמם חזרתי לשחק ולאמן. אין ספק שאין דבר שאני יותר אוהב לעשות מלאמן... לראות את החיוך את האושר של הילדים שמתרוצצים מסביב ורוצים להיות כמוך (כוכב בדימוס - בשבילהם כוכב).לקחתי את עצמי בידיים וקיבלתי את ההדמנות השניה שלי בחיים... לפני חצי שנה עזבתי את הארץ... ואני משחק טניס כרגע בארה"ב במכללה... הקושי של המרחק, הלבד ואליהם מצטרפת חוסר ההצלחה במשחק... החלודה השובע מלהיות כוכב על המגרש... האלוף שהפך לעלוב מפסיד כל משחק שאף אחד גם כאן כבר לא סופר מאבד כנראה את המלגה מאבד את המפתח לחיים חדשים... ומה יהיה עכשיו? מה יהיה בארץ? מה החיים שלי שווים עכשיו? שבעוד חודש וחצי אני תולה את המחבט סופית ומוותר על קרירה ארוכה.... מה הטעם עכשיו? שנתיים לבד.... שנתיים שלא מצליח לנצח שום דבר.... מרגיש שהפסדתי את החיים...
שנתיים וחודשיים עברו מהיום שהשתנו חיי... אז חייל בן 20 חושב שהכל מושלם. הכל התפרק מסביב... סבתי וסבי נפטרו אחד אחרי השני בתוך שבועיים... חשבתי שהיא תהיה איתי שם אחרי שנתיים ביחד, אך הכאב והאדם החדש שהמקרים האלה יצרו גרמו לה לחפש את האושר במקום אחר "יפה יותר". פרק של שנתיים וחצי ושנה מקדימה נגמרו ביוני 2006, התפרקות גדולה נבלמה עם חזרה למגרש... כן וויתרתי על האהבה האמתית שלי מגיל 5. טניס היה הכל... כבר בגיל 12 אחד החזקים בארץ... אבל עם השנים דברים השתנו... פרשתי בגיל 17 רק כדי להיות קרוב אליה יותר... הרצון להפוך למקצוען נקטע אז שם בגיל 17. בגיל 20 אחרי שלוש שנים של הפסקה וניסיון להציל את חיי, שאיבדתי את טעמם חזרתי לשחק ולאמן. אין ספק שאין דבר שאני יותר אוהב לעשות מלאמן... לראות את החיוך את האושר של הילדים שמתרוצצים מסביב ורוצים להיות כמוך (כוכב בדימוס - בשבילהם כוכב).לקחתי את עצמי בידיים וקיבלתי את ההדמנות השניה שלי בחיים... לפני חצי שנה עזבתי את הארץ... ואני משחק טניס כרגע בארה"ב במכללה... הקושי של המרחק, הלבד ואליהם מצטרפת חוסר ההצלחה במשחק... החלודה השובע מלהיות כוכב על המגרש... האלוף שהפך לעלוב מפסיד כל משחק שאף אחד גם כאן כבר לא סופר מאבד כנראה את המלגה מאבד את המפתח לחיים חדשים... ומה יהיה עכשיו? מה יהיה בארץ? מה החיים שלי שווים עכשיו? שבעוד חודש וחצי אני תולה את המחבט סופית ומוותר על קרירה ארוכה.... מה הטעם עכשיו? שנתיים לבד.... שנתיים שלא מצליח לנצח שום דבר.... מרגיש שהפסדתי את החיים...