אתה צריך לקבל טיפול.
ולא, לא קואוצ'רית ולא "אנחנו בטיפול", אלא אתה, לבד, אצל מישהו מקצועי ומוסמך (לקואוצ'ר, לרוב, אין הסמכה פורמאלית/אקדמית, עד כמה שאני יודעת). התפרצויות זעם הן עניין מסוכן, במיוחד בגלל חוסר השליטה שאופף אותן. אני לא יודעת למה התכוונת כשאמרת "אלימות", אם אתה מציין שזה לא מגיע לכדי מכות, אבל עצם זה שיש אלימות באיזשהו אופן אומר שאתה חייב לטפל בעצמך לפני שתמצא את עצמך בסיטואציה שמאוד-מאוד תצטער עליה. דיברו כאן על טיפול תרופתי, ואני לא הייתי ממהרת לתת את האבחנה הזו. אני חושבת שאתה צריך להתייעץ עם פסיכולוג ועם פסיכיאטר, אבל אין "תרופת קסם" ותרופות מטפלות בקשת מסוימת של הפרעות שאני ממש לא בטוחה שהתפרצויות זעם נמצאות עליה. זה תפקידו של איש המקצוע להחליט. כמו כן, לאורך כל השרשור כאן הגבת בצורה שמראה שאתה לא ממש מבין את מקומן של התפרצויות הזעם במריבות ביניכם - אתה יוצר מין רצף, לפיו אתם רבים, היא מתנהגת בצורה מסוימת ואתה מגיב בהתפרצות. אתה חייב להבין שזה ממש לא המצב. המון זוגות רבים, ואצל המון מהם יש דינמיקה של הריב, שלא מוצאת חן בעיני מי מהשניים (למשל, היא לא מסוגלת להישאר לידך ולספוג את מה שקשה לך). אצל הבריאים מבין אותם זוגות, המשך הרצף הזה הוא לא התפרצות זעם. ההתפרצות היא חלק שלא שייך לרצף התקין והמצב הוא ממש לא שבת-זוגך צריכה ללמוד איך לא לעורר את זה אצלך. כלומר, כן, כדאי לכם לעבוד באופן כללי על מה שקורה כשאתם רבים וללמוד לריב יותר "נכון", אבל הטיפול בהתפרצויות הוא נפרד לחלוטין מכל אלה, ולא צריך להגיע גם אם בת הזוג שלך לא מושלמת בצורה שבה היא מתנהלת במריבות.
