רסיסי נשמה
רסיסי נשמה
היי שרון, בקשר להתפצלות נשמות,לעולם איננו חדלים לנסות ולהסביר לעצמנו את מהות החיים ואת המרחב שבו אנו חיים. אולם אין אפשרות להבין את החיים באמצעות תבניות שכליות מעורפלות, שכן יריעתם נרחבת ומתעתעת יותר מן הפירושים שאי פעם יינתנו להם. משום שמילים, אינן יכולות להכיל בתוכן את חווית החיים. הן יכולות רק להגדיר אותה. הדרך היחידה להבין את החיים, היא באמצעות התרת תפיסות ודעות מגבילות, המונעות את השתתפותנו הפעילה ביצירה הקוסמית הקרויה ``חיים``. השתתפותנו הפעילה, אין משמעותה בהכרח עשייה. לעתים, אי העשייה, היא העשייה האמיתית. הצורך להתיר את התפיסות והדעות המגבילות, נובע מן העבדה, שלמחשבה יש כוח יוצר. כפי שמילה היא כוח יוצר. או כפי שזה הוגדר בברית החדשה: ``בראשית הייתה המילה``. ``גלגול נשמות``, הוא מושג פופולרי לתפיסה של נצחיות הנשמה. בעצם, אין גלגול נשמות, כי הכל קורה בו זמנית. אנו יכולים לחיות בתור כמה בעת ובעונה אחת!!! אנרגיית האם, (השכינה), היא מסיבית וצפופה. היא מכילה את כל הצבעים. על כן היא לבנה. כלומר, ישנן בה כל התכונות. כל נשמה ונשמה היא תוצר מוקטן של אותה אנרגיה רחבת מודעות אותו חלק מתכונות אנוש , קבע לעצמו מסלול להיות ``בחומר``. הנשמה היא ליבה הפנימי של ההוויה. היא דפוס מסודר של אורות. כל נקודת אור בה, היא חוויה. דרך חווית החיים, היא לומדת להכיר את עצמה. על מנת להשלים את דפוסי הנשמה שהם חוויות, יש צורך שכל נקודה בה תתמלא באור. לביצית המופרית על ידי הזרע, ברחם האנושית, ישנם אורות וצלילים, המושכים את הנשמה אל תוך הגוף הספציפי ומשפיעים עליה. הדפוס שלנו הוא חלק מדפוס גדול יותר, הקרוי נשמה קבוצתית, שהיא בעצמה חלק מדפוס גדול יותר של התודעה המוחלטת, שהיא חלק מהדפוס הנרחב שנקרא היקום. הנשמה לא ממש ``בוחרת`` את ההתנסויות שלה. היא ``מתמגנטת`` אל ההתנסויות שלה. אך כמובן, שיש כאן את אלמנט הבחירה החופשית. כל אחד מאתנו, הוא בעל שדה מורפו-מגנטי מסוים, היוצר תהודה אצל אנשים אחרים, בעלי שדות-מורפו מגנטיים דומים. תודעתנו בנויה באופן בו נוכל לזהות את השדות המורפו מגנטיים של האחרים מסביבנו. כאשר הנשמה מצליחה להגיע להשלמה עצמית, כך שכל נקודות האור בבסיסה מוארות, היא חוזרת ומתאחדת עם הדפוס הנרחב יותר. עם היקום. הנשמות שמתחברות אל האור, מתחברות לתדירות התנודתית של אושר אינסופי ואהבה בלתי נדלית. זהו גן העדן. שהוא יותר מצב של תודעה, מאשר מקום. זהו המקום, שבו מתגשמים החלומות. שכן, התנודות של האדם החולם והחיים שאותם הוא חי, הופכים לאחד. המושג ``תיקון`` הלקוח מהקבלה, איננו אהוד עלי. מפני שאין שום דבר ``מקולקל`` בנשמה. היא טהורה. זהו הניצוץ האלוהי. מה ש``מקולקל``, זאת רק התפיסה שלנו ואותה כדאי לתקן. הביטוי הגבוה ביותר של העצמה עצמית, היא אחווה ואיחוד. המייצגים צורה נעלה של ריכוז. L&L TALYA
