התפזר ליח המוח בימים אלו
איזה בלאגן אני עושה לעצמי..חזרתי כאילו אחורה לעשות שטויות..
סייבר סקס במצלמה ..למשל...עשיתי , כמו בימים הפחות טובים שלי..יצאתי ממסגרת ובטח שאני מנסה לשמור קידוש והבדלה וברכות ושיעור תורה וכו'...התנהגות מחוץ לכל מסגרת..
נכנסתי ללחץ מחובות שנהיה במד"א על אמבולנסים חלק שכחתי מהם לטפל..מכל מיני בעיות שצצות הריכוז שלי לא טוב ממילא ..קיצור הלכתי לעבוד בצבע יצא לי לי בית סיוט...וכאבי תופת בשביל 1250 ש"ח לשלם את החוב (שילמתי משלי אבל ככה אני בלי מה שצריך שיהיה לי לכלכלה וכו' )
ככה לא הלכתי לפגישה של המטפל זה שבודק לי לקבוצה...את המצב אם לקבל אותי שכחתי ממנו.
המדריכת שיקום שלי נסעה עם מטופלים לחו"ל לא תהיה..כל השבוע.
והמדפסת עושה לי בעיות דווקא שאני צריך לשלוח דו"ח לפשיטת רגל..
לא ניקיתי כמו שצריך הבית מעייפות זה עושה לי בלאגן במוח...
והיה לי שריפה גדולה ליד הבית מטוסי כיבוי וכל זה, זה היה גם בחדשות יום שישי...
ויש שוב עיכוב עם הניתוחים...מקופת חולים עכשיו שוב צריך אישור מיוחד להרדמה ורמב"ם אומרים לא בהסדר בית חולים ציבורי גדול...לא ברור למה...כללית האלה. כולם חוסכים על חשבוננו.
קיצור ימים שאני קצת איבדתי את השליטה והבקרה על עצמי...ונסיבות לא נעימות יחד...כדורים גם בלבלתי שוב...
חייב לחזור למסלול, רק שיגמר אצלו השיפוץ הזה...יותר אני לא עושה עבודות כאלה בחיים. הזיז לי את המוח גם זה...
קשה עכשיו מחשבות לא חיוביות..יותר רוצה לעלות למעלה וזהו , מה שלא אעשה אבל המצוקה החרדה והלחץ עולים לי אני מתעצבן עם עצמי הרבה וקצת בצ'אט נמאס לי ואני עייף על סף מותש...
כאילו כל המאמצים שלי לסדר את כל המצב שלי...עבודה לשווא אני עושה מה שאני יכול...והמוסדות מושכים את זה עד שבא למות כבר וזהו לכתוב על הקיר ניצחתם...בדם! וזהו. מצידי שלא יעשו לי מצבה גם..שיקחו הכסף שלה ...
לא אתאבד אין חשש אמיתי , סתם הנפש והנשמה עייפות כבר...
כל המדינה בייאוש גם...ראיתי בטיוי דור שלם שלא רואה מחר..זה משליך גם עלינו...עצוב.
טוב נראה מה יהיה...בנתיים אנסה לרחם קצת עליי אולי פעם בחיים ירדו לי דמעות במקום חנק בגרון.
איזה בלאגן אני עושה לעצמי..חזרתי כאילו אחורה לעשות שטויות..
סייבר סקס במצלמה ..למשל...עשיתי , כמו בימים הפחות טובים שלי..יצאתי ממסגרת ובטח שאני מנסה לשמור קידוש והבדלה וברכות ושיעור תורה וכו'...התנהגות מחוץ לכל מסגרת..
נכנסתי ללחץ מחובות שנהיה במד"א על אמבולנסים חלק שכחתי מהם לטפל..מכל מיני בעיות שצצות הריכוז שלי לא טוב ממילא ..קיצור הלכתי לעבוד בצבע יצא לי לי בית סיוט...וכאבי תופת בשביל 1250 ש"ח לשלם את החוב (שילמתי משלי אבל ככה אני בלי מה שצריך שיהיה לי לכלכלה וכו' )
ככה לא הלכתי לפגישה של המטפל זה שבודק לי לקבוצה...את המצב אם לקבל אותי שכחתי ממנו.
המדריכת שיקום שלי נסעה עם מטופלים לחו"ל לא תהיה..כל השבוע.
והמדפסת עושה לי בעיות דווקא שאני צריך לשלוח דו"ח לפשיטת רגל..
לא ניקיתי כמו שצריך הבית מעייפות זה עושה לי בלאגן במוח...
והיה לי שריפה גדולה ליד הבית מטוסי כיבוי וכל זה, זה היה גם בחדשות יום שישי...
ויש שוב עיכוב עם הניתוחים...מקופת חולים עכשיו שוב צריך אישור מיוחד להרדמה ורמב"ם אומרים לא בהסדר בית חולים ציבורי גדול...לא ברור למה...כללית האלה. כולם חוסכים על חשבוננו.
קיצור ימים שאני קצת איבדתי את השליטה והבקרה על עצמי...ונסיבות לא נעימות יחד...כדורים גם בלבלתי שוב...
חייב לחזור למסלול, רק שיגמר אצלו השיפוץ הזה...יותר אני לא עושה עבודות כאלה בחיים. הזיז לי את המוח גם זה...
קשה עכשיו מחשבות לא חיוביות..יותר רוצה לעלות למעלה וזהו , מה שלא אעשה אבל המצוקה החרדה והלחץ עולים לי אני מתעצבן עם עצמי הרבה וקצת בצ'אט נמאס לי ואני עייף על סף מותש...
כאילו כל המאמצים שלי לסדר את כל המצב שלי...עבודה לשווא אני עושה מה שאני יכול...והמוסדות מושכים את זה עד שבא למות כבר וזהו לכתוב על הקיר ניצחתם...בדם! וזהו. מצידי שלא יעשו לי מצבה גם..שיקחו הכסף שלה ...
לא אתאבד אין חשש אמיתי , סתם הנפש והנשמה עייפות כבר...
כל המדינה בייאוש גם...ראיתי בטיוי דור שלם שלא רואה מחר..זה משליך גם עלינו...עצוב.
טוב נראה מה יהיה...בנתיים אנסה לרחם קצת עליי אולי פעם בחיים ירדו לי דמעות במקום חנק בגרון.