התעייפתי

[מיטללל]

התעייפתי

 

[silverhawk]

הודעה עמוקה בהחלט

 

[מיטללל]

חשבתי ועיבדתי אותה רבות

 

[אמיתי טויטי]

ממה? ../images/Emo12.gif

 

[מיטללל]

אני לא יכולה לענות ../images/Emo10.gif

 

[אמיתי טויטי]

(../images/Emo24.gif)

עצם השיתוף בדרך כלל מסייע. או לפחות גורר לתחושת שחרור מסויימת... ותדעי שלבכות זה לא בהכרח דבר רע (כל עוד זה לא משהו מתמשך ויומיומי, שהופך להיות דבר המהות והעיקר) אז אם את חשה בצורך בכך, תרשי לעצמך לבכות, ולשחרר את המועקה.

 

[מיטללל]

אני לוקחת את הנקודות בחזרה.

 

[אמיתי טויטי]

אבל רק ציטטתי מישהי חכמה ../images/Emo7.gif

 

[pardoi]

גם אני

מהחיים האלה..ואני אפילו לא יודעת למה אבל אין לי כח/חשק לכלום רק לבכות...

 

[מיטללל]

(../images/Emo24.gif)

את רוצה לשתף אותנו? לספר מה קרה? עצם השיתוף בדרך כלל מסייע. או לפחות גורר לתחושת שחרור מסויימת... ותדעי שלבכות זה לא בהכרח דבר רע (כל עוד זה לא משהו מתמשך ויומיומי, שהופך להיות דבר המהות והעיקר) אז אם את חשה בצורך בכך, תרשי לעצמך לבכות, ולשחרר את המועקה.

 

[pardoi]

תודה ממי

אבל הלוואי והייתי יודעת מה יש לי זה אשכרה מועקה.. זה לא שאני בוכה בצורה יומיומית..סתם אתמול הזלתי דמעה או שתיים וזה מתסכל אותי שאני לא יודעת אפילו למה אפילו בעבודה שמים לב שאני לא כמו בדר"כ...וזה מבאס אני צריכה חופש..מחכה ליום חמישי כמו לא יודעת מה (יש לי גשר בעבודה ואז אני בחופש משישי-שלישי כולל) אני מקווה שאח"כ יהיה יותר טוב

 

[מיטללל]

זה הכי מציק-

שרע לנו בלי שקרה משהו חריג,, כזה שאנו מסוגלים להצביע עליו ולפעול ל"תיקונו". כנקבה גאה אני שוב ממליצה לך לבכות.(פשוט נשמע לי שאת צריכה את זה) לא דמעה או שתיים ולעצור את עצמך אלא בכי של ממש, להוציא ולשחרר הכל. כדי ש"בפנים" דברים ישתחררו לך ויתנקו... אני חושבת שאת חווה פשוט תחושת מאס ושעמום, מהשיגרה שהימים חולפים, בלי שקורה דבר טוב או מיוחד... אז כן, אני חושבת שהרופא בדיוק היה ממליץ על חופש.10 אבל יומיים חופש לא משנים לנו את החיים ואי אפשר תמיד לחכות ל"אחר כך" לכן אני ממליצה לך גם אחרי לזכור לעשות דברים בשבילך ביום יום, כאילו שישמחו אותך ויספקו אותך, לבד ועם אנשים שאת אוהבת.

 

[pardoi]

שוב

תודה ממי זה בדיוק מה שאני מרגישה... פעם הבאה שיהייה לי בכי אני מבטיחה להקשיב לעצתך

והחופש הוא לא יומיים..הוא שישי, שבת, ראשון, שני, שלישי.... זה כבר טוב לא?!?

 

[ליאתוש כפרה]

את צריכה בדיוק להבין למה את

ככה דכאונית. כשתדעי מה עובר עלייך,יהיה לך יותר קל. מה מציק לך? מה מפריע לך? מה חסר לך?

 

[pardoi]

לא יודעת

אמנם אין לי חבר ואני רוצה אבל לא בכזאת מידה שתגרום לי לכזאת בעסה..וחוצמזה הכל בסדר..נראה לי.... אולי זאת השיגרה שמבאסת אותי...שנמאס לי ממנה לא יודעת..

 

[ליאתוש כפרה]

גם חברה שלי בדיכאון כמעט שנתיים

בגלל השגרה שלה וגם כי היא כל כך נואשת לבן-זוג.אבל איך היא תכיר בחור במצב הזה?..בחייאת.. אז מה באמת עושים במצב כזה?

 

[pardoi]

שתצא

אם הייתי נואשת לבנזוג הייתי מתחילה לצאת...תאמיני לי שזה עוזר... חוצמזה אני מקווה להתחיל עוד חצי שנה ככה שיגרה חדשה אז אני מתאפקת כרגע...

 

[ליאתוש כפרה]

היא יוצאת..די הרבה..

 

[EdisonGirl]

לדעתי,

עדיף לוותר על הביטחון שבשיגרה (לסכן עבודה, למשל) למען האושר. אמנם היא תכנס לדיכאון עמוק יותר אם היא לא תעשה כלום (זו שיגרה הרבה יותר מאוסה), אבל יכול להיות שהיא רק זקוקה לקצת חופש, הפסקה מהכל, וזה לגיטימי, ולדעתי, שווה לסכן כמעט הכל בשביל זה! שאלי אותה. (אגב, זה מניסיון. אני לקחתי אחרי השירות לפחות שנה חופש [הרגשתי צורך נפשי לזה], ועכשיו החיים שלי פורחים

. אני בטוחה שאם לא הייתי לוקחת ת'חופש הזה, הייתי קורסת תחת השיגרה באיזשהו שלב. הפסקתי את החופש ברגע שהוא התחיל לגרום לי למצברוח שלילי- זה היה הסימן שהגיע הזמן לרכוש חיים מחוץ לוירטואל

) אה, עוד משו, אני חושבת שהיא דווקא יכולה להכיר בחור במצב הזה, השאלה איזה..

 

[ליאתוש כפרה]

ברור ברור..

היא חושבת על חופש יותר לכיוון של סופ"ש באילת..או בחו"ל..למרות שכבר שנים היא מתכננת את זה..פפפפ מעבר לזה,אם היא תיקח חופש יותר ארוך,היא תשתגע. לא נראה לי שהיא יכולה להכיר ככה מישהו..אני גם רואה את זה. בחורה יוצאת,נהנית לרגע..ואז חוזרת לפרצוף חמוץ..וצורחת לי "אני לא יוצאת יותר בחיים! אף אחד לא מתחיל איתי.."(

יש יותר נואש מזה?)..ובדרך הביתה בוכה דמעות. מה שאת מרגישה,את משדרת..הוכח מדעית.והיא לא מבינההההההה..קיצר,דכאונית. הא..וגם אני כמוך, לקחתי חופש! שנת שבתון. אחחח,תענוג!...קולולולו