התעייפתי

[עייףומיואש]

התעייפתי

שלום לפני מספר חודשים הגעתי לרגע חשוב בחיים, הייתי צריך לבחור בין להיות נאמן לעצמי ולעשות דברים על פי מצפוני, או לוותר שוב ולהמשיך לסחוב דברים שלא מקובלים עליי. בפעם הראשונה האמיתית בחרתי בדרך שלי. ההחלטה היתה ועדיין דבר שאני מאמין בו ויודע שלא היתה לי ברירה. ההחלטה הביאה לשינוי גדול בחיי, עזבתי מקום שהיה בית עבורי, מקום שבו לפחות חשבתי שיש לי חשיבות. אני לא מצטער על ההחלטה, אבל מאז התעייפתי עוד יותר. החברים שהיו לי נעלמו, האנשים שבמשך שנים הייתי בטוח שהם יותר מחברים לעבודה פשוט התנתקו. אנשים שלאורך תקופה ארוכה נהנו מכך שנתתי להם משענת וגב, לא טרחו אפילו לשמור על קשר. מאז, הספקתי לעשות לא מעט, בחרתי לעצמי דרכים אחרות ואני מעורב במספר דברים. למרות זאת, אני מרגיש שחוק, גמור, אני עייף ואין לי כח מהבוקר עד הערב. נגמר לי הרצון, נגמרה לי האמונה, קשה לי להתרכז, קשה לי לשכוח, כואב לי כל היום כל יום. אני לא מצליח לצאת מזה, כבר פשוט עייף מלנסות.

 

[friedgreen]

ביום שיהיה לי רבע מהאומץ שלך

אני אחשיב את עצמי לגבר אמיתי. עם זאת, אני מרגיש קצת כמוך. כי אני יודע באיזשהו מקום שזאת גם הדרך שלי. וכמה היא קשה ותקשה. ואם באמת אנחנו דומים, אז גם אתה יודע שלהפסיק אי אפשר. אז תִתחזק איכשהו. זה ישתפר (עד לפעם הבאה)

 

[גרא.]

עייףומיואש,שחיקה,היא תחושה של אכזבה ותסכול,

עקב הפער בין המצוי לרצוי,בין הציפיות למימושן.לדבריך עשית שינוי מהותי בחייך לפני כמה חודשים,הגעת למה שמכונה רגע האמת,עזבת מקום שהיה עבורך בית,מקום שבו לפחות חשבת שיש לך חשיבות,ופנית לדרך חדשה,לאכזבתך נילית שיש מחיר חברתי,פיזי ונפשי לשנוי הזה, במילים אחרות,שמת לעצמך רמת שאיפות,ובנית ציפיות שלא הצלחת לממש אותן.ובעצם שוב נוצר פער בין המצוי לרצוי,שוב אתה מרגיש שחוק,עייף,מתוסכל,גמור,לכאורה תקוע ולא מצליח לצאת מזה.מה אתה יכול להסיק מכך? יכול להיות שאתה סגלת לעצמך דפוס של רמת שאיפות לא ריאלית? יכול להיות שלא חשבת עד הסוף מהו המחיר שאתה עלול לשלם?דומה כי מה שנותר לך לעשות,על חורבות הנסיון הנוכחי שלך,שוב לקום על רגליך,לצאת לכאורה מהבוץ בו אתה כמעט טובע,אבל הפעם להיות יותר ריאלי,לשים לעצמך רמת שאיפות אפשרית,לא אופק שאי אפשר להגיע אף אליו,אלא לגעת ולעסוק בדברים כאלה שתהיה לך יותר שליטה ,יכולת תכנון ובצוע כפי שאתה מסוגל.אם תעמוד ביעדים ריאליים ששמת לעצמך,תקלע הרבה פחות למצבי שחיקה.

 

[עייףומיואש]

אולי

קודם כל תודה התגובה, הציפיות שלי מעצמי מאז ומעולה היו גבוהות, תמיד. אבל דווקא הפעם לא ציפיתי לשום דבר, הייתי צריך להחליט ולא הסכמתי לוותר. יצאתי לדרך בלי ציפיות גבוהות, ובלי צורך להוכיח דבר, פשוט להיות נאמן לעצמי. חשבתי על השינוי הזה לעומק, הרבה לפני שעשיתי אותו, ואני עדיין שלם שזה מה שהייתי צריך לעשות. אבל, כן, לא ציפיתי למחיר החברתי המלא, ציפיתי שחברי עבודה יתרחקו, ציפיתי שקשרים ישתנו. לא ציפיתי למה שקרה בפועל. האמת היא שכנראה הם מעולם לא היו חברים, ומעולם לא העריכו אותי, אלא היו בסביבתי כדי לקדם את עצמם. לגלות את הדבר הזה, זה כואב, כואב מאוד, אנשים שבטחתי בהם, שסמכתי עליהם, כבר לא נמצאים, ושזה בא בבת אחת זה אפילו יותר קשה. אין לי ספק שבכל הקשור למקצועיות עשיתי את הצעד הכי נכון שיכולתי, אין לי ספק שאני אצליח יותר. אבל נגמר לי הכח לנסות, נגמרה לי האנרגיה להמשיך, היעד כבר פשוט לא שווה שום דבר.

 

[גרא.]

עייףומיואש,הדרך להשגיות,כרוכה ברוב המקרים

באובדן חברים.חלקם מתוך רגשות של קנאה,אחרים חשים עצמם נפגעים.לא סתם נאמר תמיד כמה קר שם בצמרת.מבחינה סוציולוגית,ההתקדמות במעלה התפקידים באירגון כלשהוא,כרוכה תמיד בהתקדמות על חשבון מישהוא אחר,בגלל תחרות מתמדת בין העובדים להתקדמות לתפקידים טובים יותר.כפי שאתה עצמך כותב "הם,החברים,לא היו חברים ומעולם לא העריכו אותי,אלא היו בסביבתי כדי לקדם את עצמם..."את קודמת,אתה התקדמת,ולמעשה הפסדת אותם.המסקנה,אינה כמובן לא לשאוף להתקדם,אלא למצוא חברים שאינם דווקא ממעגל האנשים שעובדים איתך.לאנשים בדרך יש חברי ילדות,חברים מהצבא איתם עושים יחד מילואים,חברים שהכיר כאשר התחבר עם בת זוג.וחברים כמובן מהעבודה,אלא שאלה,כפי שהרגשת,רלוונטיים כל עוד אין תחרות לקידום במקום העבודה.עקרונית,המסקנה הנגטיבית אליה הגעת,כאילו היעד כבר פשוט לא שווה שום דבר,היא נכונה,אם ורק אם אתה מוכן לשלם ולהתמודד עם המחיר. על פניו,אחרי הכל,סטטוס מקצועי גבוה,יש בו משמעות כלכלית,מעמדית,ויכולת השפעה רבים.מי שמחפש רק חברות,חייב לדעת,שהרצון הזה עלול להיות בעוכריו.הוא והתקדמותו המקצועית עלולה להבלם.

 

[עייףומיואש]

תודה

לא התקדמתי ולא קודמתי, בעקבות אי הסכמות בחרתי לא לקחת חלק במה שכנראה לא מתאים לי יותר. עם החברים הקרובים שהיו לי לא התחריתי על מקום להפך, עזרתי להם להתקדם לפעמים אפילו על חשבוני. עשיתי הרבה טעויות, שהבאתי חברים לעבודה, שעזרתי להם להתקדם, שדאגתי לתת להם גב, שתמכתי. הם היו יותר מחברים לעבודה, זמן חופשי לא קצר העברנו ביחד. ככה אני הרגשתי לפחות, כנראה שגם פה טעיתי. בכל מקרה תודה על התגובה והיחס.

 

[goldy]

אני חושב שהדיכאון מנצח

עשה לעצמך רשימה של כל הדברים הטובים שכבר הצלחתה להשיג.

 

[עייףומיואש]

לצערי זה לא שווה.

הרשימה ידועה לי, ואני מודע לכך שהשגתי בזמן האחרון דברים מקצועיים בעלי משמעות. לצערי את כל השאר הפסדתי ככה שאין לזה כבר שום חשיבות בעיניי.

 

[goldy]

זווית נוספת

נסה לאחד את כל הרשימה לידי סיפור אחד. כל אחד מההישגים ברשימה הוא משפט בסיפור, אותו אתה יכול לחלק לכמה פיסקאות שבא לך. מה את חושב?