התסכול של לירוי

[S h a m i]

קראתי עכשיו את השרשור כולו...

בשעה כזו של הבוקר... מותק, העלית פה ISSUE מאוד מאוד חשוב שמציק לך ומטריד אותך ותופס את המחשבה המודעת שלך חלק נכבד מהיום - לפי מה שנראה כאן. קיבלת עצות מהמומחים ביותר, מנוסים ביותר, רגישים, ציניים ושאר צבעי הקשת בדעות רעיונות, ניתוחים ועוד. אבל אתה יודע מה? יש לך נטיה לסגור דברים תמיד באותה צורה ואולי זה מה שמוביל לחוסר תזוזה - סתם ניחוש... ה"יהיה בסדר" שלך, ה"פ'סדר"... זה נטו חוסר התמודדות, זה להשליך את הכל הצידה ולהגיד אין לי זין עכשיו. ואתה אומר את זה המון. זאת אשליה, יהיה בסדר באגדות, כי אם המצב חרבנה וצריך להפוך אותו לטוב יותר, יהיה פ'סדר זה לא הפתרון קסם. יכול להיות שאני טועה. ויש אולי סיכוי קטן שאני לא. שתהיה לך שנה טובה והמשך שבוע מעניין. רק טוב. שמי.

 

[amet]

בוקר טוב לירוי ../images/Emo42.gif

אין ספק שבתוך כל המילים שלך יש הרבה בלבול אולי אם קשה לך עם הילדים האלה כמו שאתה קורא להם, אולי תחפש מישהו בגיל שלך. שמבחינתך יהיה לך מין הרגשה בוגרת יותר. אולי כדאי לך לשבת עוד קצת עם עצמך, ולשחזר את כל ההתחלות שהיו לך האם כולם קרו ביום אחד

אני בטוח שלא, זוגיות ואתה יודע זאת זה דבר שמתפתח לא ביום אחד ולא ב-24 שעות. תן קצת זמן גם לעצמך, תן לדברים להתפתח, אולי אתה בכלל לא רוצה לעבור את כל התהליך ויישר רוצה לגשת לעיניינים בלי כל ה.......תהליך עצמו. תבדוק מדוע קשה לך עם זה. ואולי אתה מחפש משהו שיהיה ברור מלכתחילה מחשש כי אתה לא רוצה להיפגע שוב

ישנם הרבה אולי, אבל מה שבטוח זה שתתן קצת זמן לעצמך ואל תהיה נוקשה עם כל הדברים, פשוט תזרום = להתייחס לדברים הרלוונטים ולא למה לא רלוונטי. בהצלחה והמשך יום מקסים

.

 

[s h l o m k e]

שמי צודק.

גם אצלי מקננת ההרגשה שכמו תמיד סגרת את הנושא בדרך שאתה כל כך יודע לסגור. "אין לי ז לזה עכשיו" "יהיה פ'סדר" אני מסכים עם שמי לחלוטין. אגב, בתור אחד מהאלה שענו לך זה נותן הרגשה לא כל כך נוחה. מה הטעם לענות לך אם מיד שנוגעים אצלך במשהו שאולי נותן לך איזו תחושה לא הכי טובה אתה סוגר והולך. פשוט, הרגשה כאילו אתה משליך את כל מה שאמרנו לך, או מה שאני אמרתי לך (ואני אדבר רק בשמי) לזבל. נכנס מאוזן אחת, והופ, יצא מהשניה. יהיה פ'סדר. אתה ממש לא נותן הרגשה שכדאי בכלל להתאמץ ולתת מעצמי לך, בשביל מה

 

[InnerKid]

שלומק'ה.. למה אתה נותן? ../images/Emo20.gif

האם כדי לתת נתינה לשמה, או כדי לקבל הרגשה טובה על זה שהתאמצת בשביל מישהו ואתה מצפה להכרת תודה, שאם זו לא תגיע לא תתן יותר? חשוב לי להוסיף שאני לא מבקר, אלא אני באמת תוהה, גם על עצמי. מאור

 

[s h l o m k e]

לא קשור לתודה

אבל אני מרגיש שאני מדבר אל הקיר, ואף אחד לא שומע אותי, ואני לא משתמש בביטוי "שומע לי", כי אם שומע אותי, אז בשביל מה לדבר בכלל

 

[amet]

שלומקה לפעמיים

גם כשנראה לנו שלא מבינים את מה שאנו אומרים, אני בטוח שזה מחלחל מתחת לפני העור ה"נוקשה", רק שלחלק מאנשים קשה להתחבר מהר אל אותם מילים ולחלק אחר זה נופל כמו "אסימון". אל תפסיק את דברים גם אם נראה לך שאין מי שמקשיב, אל תשכח שזה פורום ופה יש יותר מקורא אחד, כך שלא רק אחד יוצא נשכר מדבריך, אלא הרבה קוראים אחרים.

טיפה אחת בים ועוד טיפה תיצור בסוף ימים שלמים

המשך במצוותיך.....

 

[Liroy26]

שמי צודק כמו כולכם

ה"יהיה פ'סדר" זה הדרך שלי לעכל דברים, בשקט שלי, בפינה שלי, בעולם שלי. אין כאן חוסר רצון להתמודד יש כאן חוסר רצון להשבר, לקרוס, ליפול. אל תתחילו עכשיו עם נאומים ש"כל אחד צריך ליפול/לקרוס/להשבר ושאין בזה שום דבר רע". אני יודע. זה פשוט לא מתאים לי. הייתי חזק כל הפרידה מהנסיך וכך אני בוחר להשאר. אני יודע שיש לך מה להגיד בנדון. אל תגיד. את הכאב אני כואב, את הבכי אני מוציא אין מה לדאוג. שום דבר לא נשאר בפנים. אני עושה את זה בשקט שלי, בפינה שלי. זאת הדרך שלי שלומקה וזאת הסיבה שלשמע המאמץ שלך נחוץ לי. זאת הסיבה שלשמע בחרתי להוציא את זה בפורום. (ויעידו ותיקי הפורום שכמות החשיפות שלי בפורום נדירות) גם אני לא יושב ומנתח, שולח אייקונים של חיבוק ופרחים החומר נקלט, מעובד ומופנם במערכת. לגבי חוסר הנכונות שלי להתמודד עם דברים - אתה אומר דברים נכונים שמי אין ספק ואני מעריך אותך על כך. אבל מי כמוך יודע, ומי כמוך לא פעם יעץ לי לתפוס מרחק מהכל, להתנתק, לעזוב קצת. האין זה גם סוג של בריחה?

 

[kid of love]

כן. לא.

יש הבדל אם אתה תופס מרחק ממשהו כדי לחזור לפרופורציות ולהחליט מה אתה רוצה לעשות בעניין, לבין חוסר התמודדות, או הדחקה- כשאתה לא יודע מה לעשות עם זה. אני מחליט הרבה פעמים שלא להחליט, לתת לדברים לזרום, ואז, אם וכאשר יגיע הרגע המכריע אני אתמודד, אחליט מה הכי טוב לי, לפי מה שיהיה באותו הרגע. אני יודע שזה לא הכי מתאים לכל אחד. אני יודע שאולי יש בזה קצת חוסר התמודדות- גם אני מעדיף לתפוס את הפינה שלי, לעכל את המחשבות שלי לבד, להבין- אבל לא בהכרח להסיק מסקנות. לפעמים לקח לי זמן להגדיר את הבעיה שלי, ורק כשאני מצליח להגדיר אותה, יותר קל לי, גם אם אני לא יודע לפתור אותה בכלל. יש הרבה דברים שאני מעדיף להתעלם מהם, כי אין לי מה לעשות איתם, ואני יודע שעם הזמן זה יעבור. לא התעלמות בקטע של בריחה (כי לא תמיד יש לאן לברוח- געגועים, לבד, לפעמים גם כעס וכו'), אלא התרכזות במה שיש, במה שלוקח אותי משם. עם עצמי, בפנים אני ממשיך לעבד את זה, אבל לא מעסיק את עצמי יותר מידי. לא טוחן מים. מצד שני אין לי בעיה להוציא את זה מול חברים, עם מי שאני בוחר לאותה סיטואציה, שאני יודע שיבין אותי, וגם אם לא- יתאמץ ויקשיב. גם להקשיב לצרות של אנשים אחרים לפעמים נותן לי שיקוף של כל מיני דברים, מה שתורם לשני הצדדים, ושוב, עוזר לי להתמודד. בקיצור (עכשיו אני נזכר לקצר???), יש הרבה דברים להתמקד בהם בחיים. כל פעם יש משהו אחר, משהו שצץ מול הפרצוף ודורש תשומת לב. אני משתדל להתמקד במה שעושה לי טוב. זה לא אומר שהדברים הפחות טובים לא שם. הם שם. בפרופורציות שאני שם אותם. מידי פעם גם הם נתקעים לי בפרצוף, ואז אני נאחז בהם, מעבד אותם, מעכל- וממשיך הלאה. כמו עם כל דבר בחיים. אז כנראה, לירוי, שלא חייבים להתפרק. לי אפילו אין מושג איך עושים את זה. אפשר להמשיך הלאה, לקום כל הזמן, אבל לא לשכוח שצריך לעבד, ואז גם לשחרר, את מה שעולה (טוב, ופחות טוב). לא נראה לי שאתה בורח, מדחיק או לא עושה את זה. אתה עושה את זה בדרך שלך, בפנים. ואני בטוח שבסוף גם תשחרר. אולי אז תוכל למצוא את מה שאתה כל כך רוצה, כי לא תהיה עסוק במה שזה לא יהיה שאופף אותך, תהיה פתוח לראות דברים גם קצת אחרת ממה שאתה מוכן, או יכול כרגע (כמו שאמט אמר על דברים שנאמרים ומחלחלים...), וכש"תראה את האור" שלך, את מה שאתה מחפש כל השאר יהיה זניח וחסר משמעות (או לפחות קל להתמודדות). עד העונג הבא... (או אם לעוות את המטריקס: כשתמצא את האחד תגלה שבאמת THERE IS NO SPOON)

 

[Liroy26]

../images/Emo140.gif