אני לא מבין אותך
אני לא מגדיר מחדש דת. את פשוט מתייחסת אל דת בתור משהו צר לחלוטין, כדוגמת היהדות. יש דתות אחרות פתוחות הרבה יותר. לפי וויקי: "דת היא התארגנות של מערכת של אמונות, סימבולים, פולחנים וכללים שעיקרם: אמונה בכוח עליון (או כוחות עליונים) אשר אחראי ליקום או לאספקט מסוים שלו, ואשר שוכן במקום מסוים (גאוגרפי או רוחני נסתר) או בכל מקום. פועל נגזר של האמונה, שהאדם המאמין באותה דת נדרש לנהוג לפי ציוויו הכח או הכוחות בהם או מאמין, לעסוק בריטואלים של פולחן הדת, ולהישמע לכללים ולחוקים עליהם היא מצווה." בקצרה: בדת היא פילוסופיה שבו יש אלוהים, יש כללים, ויש טקסים. אבל הכללים לא חייבים להיות עקשניים ואטומים כמו ביהדות. כללים יכולים להיות רק דברים כדוגמת 'אהבת לרעך כמוך', שניתנים לפירוש; כללים שעוזרים לכוון את הדרך לחיות, אבל לא בהכרח מורים על מסלול קבוע וחקוק. גם הטקסים, אם תסתכלי על הבאהיים, הטקס היחיד שהם נדרשים לבצע זה תפילה קצרה בתחילת כל יום (להודות לאלוהים על שנתן להם יום נוסף אם אני זוכר נכון - אל תתפסי אותי במילה). אז אם תקחי דת, שהכללים שלה הם להתייחס בכבוד לזולת, לא להביע שחצנות או זלזול, להשקיע זמן מחייך להתפתחות רוחנית, וכו', והטקסים שלה הם טקסים פשוטים שרק עוזרים לנו להכיר בעולם שסביבנו, ואלוהים שהוא לא דורשני ונקמני כמו היהודי, אז יש לך דת לכל דבר, שהיא לא אטומה. "מה שאתה מתאר זו לא דת." למה, כי האדם שמעלייך הוא מורה רוחני - ולא מפקד? "בדת אף אחד לא שואל לדעתך." ב*יהדות* אף אחד לא שואל לדעתך (או לפחות בזרמים הנפוצים וכו' וכו'). "דת היא מערכת חוקים חיצונית שמוכתבת לאדם." זה לא סותר דת שתהיה נאורה, אם החוקים האלה לא אטומים, גזענים ולא פתוחים לפרשנות. המטרה של מערכת החוקים הזאת (הדוֹגמה של הדת) היא לתת דברים שצריך לשאוף אליהם בכל מחיר - דאגה לזולת, התפתחות אישית, וכו'... הקשיבי, אני גם מאוד לא אוהב דת, בגלל הכיוון שאליו היא התפתחה במציאות. את הכרת את היהדות יותר מקרוב ממני ואני רואה שאת נוטרת לה יותר טינה ממני גם. אבל היהדות היא דוגמא אחת לדת שהלכה לכל הכיוונים הלא נכונים. זה לא אומר שכל הדתות חייבות בהכרח ללכת בכיוון הזה.