התנתקות מחברים
שלום, יש לי קבוצת חברים מזה שנים, מהחטיבה, כאשר במהלך השנים היו כאלו שניתקתי עימם קשרים והם נשרו מהקבוצה ובמקביל התחזקו קשרים אחרים וחברים נוספים הפכו להיות ב"קבוצה" שלנו, וכך בעצם כעשר שנים לפחות שאנחנו חברים כקבוצה, נפגשים מדי פעם וחוגגים דברים שונים יחד. הקבוצה התרחבה עם הצטרפות בני הזוג של כולם. מזה כשנה, עם אחד מחברי הקבוצה מצאתי את עצמי חברה מקורח המציאות ולאו דווקא כי אני מעוניינת בזה. האדם הזה לא מתאים לי בתור חבר, מאוד ילדותי ואני לא מרגישה שיש לי על מה לדבר איתו בשיחה. כיוון ומדובר בטיפוס מאוד מוחצן ואוהב תשומת לב, פשוט זרמתי כל פעם ושיחקתי את המשחק שלו (הוא תמיד צודק, הוא הכי מצחיק וכו'). עד שדי, נמאס לי. החלטתי להעלות בפניו את הבעיות האלו, שאני מרגישה שצורמות לי עד מאוד במיוחד בחברת שאר הקבוצה. אני לא היחידה שחושבת כך, אך היחידה שיש לה עמוד שדרה לעמוד על שלה ולפתור בעיות. שוחחתי איתו על מה שהפריע לי ואיך הייתי שמחה אם היה מראה טיפת רגישות כלפי שאר החברים. מסתבר שהאדם ילדותי יותר ממה שחשבתי. הוא פשוט החליט שפגעתי בו ודרך חברה מהקבוצה, גיליתי שהוא בעצם צריך הפסקה מאיתנו. כמובן ששאר החברים התלהמו ולא הבינו במה מדובר (עמוד שדרה הזכרתי?) וניסו לשכנע אותו אחרת. איתי, אני חייבת לציין, הוא לא דיבר מאז אותה השיחה שבה סיפרתי לו איך אני מרגישה בחברתו. הוא טרח לדבר עם כל שאר החברים ואיתי לא. בינתיים הוא החליט לא להתרחק, תוך שהוא נפגש עם החבר'ה האחרים. אני כועסת. לא כועסת על שהחליט להתנתק ממני, כי בעצם זה מה שהייתי צריכה, אלא על זה שהעזתי להעלות את הבעיות ואני יצאתי כאילו לא בסדר. עכשיו אני צריכה להרגיש לא נעים כאשר נפגש כולנו ואני לא אדבר איתו? כי אני בטח שלא מעוניינת בקשר עמו יותר. מרגיז אותי גם שחברה אחת מהקבוצה כל כך שמחה על שהחליט לא להתרחק, שהיא בכלל לא שמה לב ל"כאב" כביכול שניסיתי לפתור איתו. העיקר שהם בקשר. השאלה היא כיצד אני אמורה לנהוג כעת? לא רוצה להרגיש חוסר נעימות בחברת הקבוצה כאשר הוא שם. איך אני אמורה להתייחס לחברה שלי שלא שמה לב שזה יכול להיות פוגע ש"העיקר שהיא עוד בקשר איתו"? תודה על ההקשב, מקווה שיצא ברור....
שלום, יש לי קבוצת חברים מזה שנים, מהחטיבה, כאשר במהלך השנים היו כאלו שניתקתי עימם קשרים והם נשרו מהקבוצה ובמקביל התחזקו קשרים אחרים וחברים נוספים הפכו להיות ב"קבוצה" שלנו, וכך בעצם כעשר שנים לפחות שאנחנו חברים כקבוצה, נפגשים מדי פעם וחוגגים דברים שונים יחד. הקבוצה התרחבה עם הצטרפות בני הזוג של כולם. מזה כשנה, עם אחד מחברי הקבוצה מצאתי את עצמי חברה מקורח המציאות ולאו דווקא כי אני מעוניינת בזה. האדם הזה לא מתאים לי בתור חבר, מאוד ילדותי ואני לא מרגישה שיש לי על מה לדבר איתו בשיחה. כיוון ומדובר בטיפוס מאוד מוחצן ואוהב תשומת לב, פשוט זרמתי כל פעם ושיחקתי את המשחק שלו (הוא תמיד צודק, הוא הכי מצחיק וכו'). עד שדי, נמאס לי. החלטתי להעלות בפניו את הבעיות האלו, שאני מרגישה שצורמות לי עד מאוד במיוחד בחברת שאר הקבוצה. אני לא היחידה שחושבת כך, אך היחידה שיש לה עמוד שדרה לעמוד על שלה ולפתור בעיות. שוחחתי איתו על מה שהפריע לי ואיך הייתי שמחה אם היה מראה טיפת רגישות כלפי שאר החברים. מסתבר שהאדם ילדותי יותר ממה שחשבתי. הוא פשוט החליט שפגעתי בו ודרך חברה מהקבוצה, גיליתי שהוא בעצם צריך הפסקה מאיתנו. כמובן ששאר החברים התלהמו ולא הבינו במה מדובר (עמוד שדרה הזכרתי?) וניסו לשכנע אותו אחרת. איתי, אני חייבת לציין, הוא לא דיבר מאז אותה השיחה שבה סיפרתי לו איך אני מרגישה בחברתו. הוא טרח לדבר עם כל שאר החברים ואיתי לא. בינתיים הוא החליט לא להתרחק, תוך שהוא נפגש עם החבר'ה האחרים. אני כועסת. לא כועסת על שהחליט להתנתק ממני, כי בעצם זה מה שהייתי צריכה, אלא על זה שהעזתי להעלות את הבעיות ואני יצאתי כאילו לא בסדר. עכשיו אני צריכה להרגיש לא נעים כאשר נפגש כולנו ואני לא אדבר איתו? כי אני בטח שלא מעוניינת בקשר עמו יותר. מרגיז אותי גם שחברה אחת מהקבוצה כל כך שמחה על שהחליט לא להתרחק, שהיא בכלל לא שמה לב ל"כאב" כביכול שניסיתי לפתור איתו. העיקר שהם בקשר. השאלה היא כיצד אני אמורה לנהוג כעת? לא רוצה להרגיש חוסר נעימות בחברת הקבוצה כאשר הוא שם. איך אני אמורה להתייחס לחברה שלי שלא שמה לב שזה יכול להיות פוגע ש"העיקר שהיא עוד בקשר איתו"? תודה על ההקשב, מקווה שיצא ברור....