XמX של Wון
Well-known member
מדוע דירת השגריר בניו יורק עדיין רשומה על שם נתניהו?
אתמול הגשנו עתירת חוסר מענה נגד משרד החוץ לביהמ״ש המחוזי בירושלים, בעקבות התעלמות ממושכת מבקשת חופש מידע שהגשנו כבר בנובמבר האחרון. הבקשה עסקה ברישום הבעלות של הדירה הרשמית של שגריר ישראל באו”ם – נכס יוקרתי השוכן בשדרה החמישית בניו יורק – שלפי העדכון האחרון שקיבלנו מהמדינה - עדיין רשום על שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
מדובר בדירה בעלת ערך רב – גם כלכלי וגם מדיני – ששייכת בפועל למדינת ישראל. הרישום הפורמלי שלה על שמו של אדם פרטי, ובפרט נבחר ציבור מכהן, מעורר שאלות כבדות משקל באשר להתנהלות המדינה ולשקיפות הנדרשת ממוסדות השלטון.
ב-2020 קיבלנו מהמדינה עדכון אחרון לכך שהדירה עדיין רשומה על שמו של רה״מ נתניהו. כבר אז פנינו למשרד החוץ בבקשת חופש מידע, כדי להבין מדוע הרישום נעשה כך, ומהו הסטטוס המשפטי של הנכס כיום. מתגובות משרד החוץ וכן מפסק דין בעתירה מקבילה שהגישה תנועת אומ”ץ, עלה כי מדובר בדירה שהושכרה לשימוש השגריר עוד בשנות ה-70, ונקנתה ע”י המדינה בשנות ה-80.
מאז עברו כמעט ארבע שנים. בעקבות פרסומים חדשים שלפיהם רישום הבעלות טרם תוקן, חידשנו את הפנייה למשרד החוץ בנובמבר האחרון, וביקשנו להבין מה עלה בגורל המשא ומתן מול הנהלת הבניין, והאם המדינה פעלה לתיקון המצב.
למרות שתי ארכות שניתנו, משרד החוץ הפסיק להשיב לפנייתנו. בעקבות זאת, הגשנו אתמול עתירת חוסר מענה לבית המשפט, כדי לוודא שהשאלות הציבוריות החשובות הללו לא יישארו ללא תשובה.

אתמול הגשנו עתירת חוסר מענה נגד משרד החוץ לביהמ״ש המחוזי בירושלים, בעקבות התעלמות ממושכת מבקשת חופש מידע שהגשנו כבר בנובמבר האחרון. הבקשה עסקה ברישום הבעלות של הדירה הרשמית של שגריר ישראל באו”ם – נכס יוקרתי השוכן בשדרה החמישית בניו יורק – שלפי העדכון האחרון שקיבלנו מהמדינה - עדיין רשום על שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
מדובר בדירה בעלת ערך רב – גם כלכלי וגם מדיני – ששייכת בפועל למדינת ישראל. הרישום הפורמלי שלה על שמו של אדם פרטי, ובפרט נבחר ציבור מכהן, מעורר שאלות כבדות משקל באשר להתנהלות המדינה ולשקיפות הנדרשת ממוסדות השלטון.
ב-2020 קיבלנו מהמדינה עדכון אחרון לכך שהדירה עדיין רשומה על שמו של רה״מ נתניהו. כבר אז פנינו למשרד החוץ בבקשת חופש מידע, כדי להבין מדוע הרישום נעשה כך, ומהו הסטטוס המשפטי של הנכס כיום. מתגובות משרד החוץ וכן מפסק דין בעתירה מקבילה שהגישה תנועת אומ”ץ, עלה כי מדובר בדירה שהושכרה לשימוש השגריר עוד בשנות ה-70, ונקנתה ע”י המדינה בשנות ה-80.
מאז עברו כמעט ארבע שנים. בעקבות פרסומים חדשים שלפיהם רישום הבעלות טרם תוקן, חידשנו את הפנייה למשרד החוץ בנובמבר האחרון, וביקשנו להבין מה עלה בגורל המשא ומתן מול הנהלת הבניין, והאם המדינה פעלה לתיקון המצב.
למרות שתי ארכות שניתנו, משרד החוץ הפסיק להשיב לפנייתנו. בעקבות זאת, הגשנו אתמול עתירת חוסר מענה לבית המשפט, כדי לוודא שהשאלות הציבוריות החשובות הללו לא יישארו ללא תשובה.
