התנהגויות איומות

הכפר שלי מקום נורא ומכוער. אנשים כאן מתנהגים מאוד בטיפשות. במשך שנים התעללו בי מילולית ופיסית בלי שום סיבה, אף על פי שהייתי עדין מאוד ולא עשיתי רע לאיש. התחלתי להפגין קצת אסרטיביות, אומרים שאני תוקפני. נמאס לי מהאנשים החולים והבעייתיים שחיים אתי וממררים את חיי רק כדי לשחרר את תסכולם האישי. מקנאים בי שאני יותר חכם וטוב ולכן מציקים לי.
 

stavanit

Well-known member
הכפר שלי מקום נורא ומכוער. אנשים כאן מתנהגים מאוד בטיפשות. במשך שנים התעללו בי מילולית ופיסית בלי שום סיבה, אף על פי שהייתי עדין מאוד ולא עשיתי רע לאיש. התחלתי להפגין קצת אסרטיביות, אומרים שאני תוקפני. נמאס לי מהאנשים החולים והבעייתיים שחיים אתי וממררים את חיי רק כדי לשחרר את תסכולם האישי. מקנאים בי שאני יותר חכם וטוב ולכן מציקים לי.
אולי כדאי שתלך לאיש מקצוע,,והוא ינחה אותך האם אתה מתנהל נכון עם אנשי הכפר שלך?,,ושמא חלילה אינני אומרת שזה כך,,אבל אולי
כדאי לשמוע איש מקצוע,,וינחה אותך כיצד להתנהל עם אנשים אלו,,,
אני סוברת שאין דבר כזה ללא סיבה,,אולי יש ואתה לא ער לגביה???
לפעמים מנצלים גם אנשים טובים,,,אתה צריך לרדת לעומק הסיבה,אבל לא רק מראות עיניך,,אדם נטרלי שיראה את המצב לאשורו
 
אולי כדאי שתלך לאיש מקצוע,,והוא ינחה אותך האם אתה מתנהל נכון עם אנשי הכפר שלך?,,ושמא חלילה אינני אומרת שזה כך,,אבל אולי
כדאי לשמוע איש מקצוע,,וינחה אותך כיצד להתנהל עם אנשים אלו,,,
אני סוברת שאין דבר כזה ללא סיבה,,אולי יש ואתה לא ער לגביה???
לפעמים מנצלים גם אנשים טובים,,,אתה צריך לרדת לעומק הסיבה,אבל לא רק מראות עיניך,,אדם נטרלי שיראה את המצב לאשורו
אומרים לי שאני נהייתי תוקפני, אבל אני חושב שהרבה מזה כי היו תוקפניים אליי בכפר. אומרים לי לחייך ולהעלות חיוך על השפתיים, אבל עם אנשים שצועקים, מדברים לא יפה ומאיימים באלימות לא תמיד זה עוזר. כשאני מבקש לא לצעוק במקום ציבורי, כועסים ואומרים שאני סותם פיות. כשאני שר לעצמי להנאה, רודפים אחריי ומכים אותי כדי שאפסיק. מקום לא קל.
 

SupermanZW

Well-known member
לדעתי אתה צריך לצאת לעצמאות ואתה לא צריך את הכפר. אנשים עם אספרגר יכולים לחיות ולעבוד בדיוק כמו אנשים ״רגילים״, אין הצדקה שתשהה עם אנשים מוגבלים שכלית כשאינך כזה (אספרגר אינו מגבלה שכלית). זאת לא הפעם הראשונה שאני אומר לך את זה. ההחלטה כמובן שלך.
 

in bal1

Well-known member
לדעתי אתה צריך לצאת לעצמאות ואתה לא צריך את הכפר. אנשים עם אספרגר יכולים לחיות ולעבוד בדיוק כמו אנשים ״רגילים״, אין הצדקה שתשהה עם אנשים מוגבלים שכלית כשאינך כזה (אספרגר אינו מגבלה שכלית). זאת לא הפעם הראשונה שאני אומר לך את זה. ההחלטה כמובן שלך.
הוא לא יכול לצאת מהכפר.בדיוק מאותן סיבות שהוא מספר עליהן.ראיית המציאות של פילוסוף היא לא ראיית מציאות תקינה והוא מבין סטיאציות בחיים לא תמיד בצורה נכונה.ולכן הרבה רב עם אנשים.בכפר יש אנשים שמגוננים עליו כמו מדריכים ועובדים סיוציאלים.בחוץ לא תיהיה לו את ההגנה הזו והוא עלול מאד להסתבך.
וסליחה שאומרת.עלינו מאד להזהר שאנו מייעצים לבחור עם אספרגר לצאת ממקום כזה מוגן.
למרות שקשה לו.רק תחשוב כמה בחוץ יהיה לו קשה.
נכון פילסוף?
 
הוא לא יכול לצאת מהכפר.בדיוק מאותן סיבות שהוא מספר עליהן.ראיית המציאות של פילוסוף היא לא ראיית מציאות תקינה והוא מבין סטיאציות בחיים לא תמיד בצורה נכונה.ולכן הרבה רב עם אנשים.בכפר יש אנשים שמגוננים עליו כמו מדריכים ועובדים סיוציאלים.בחוץ לא תיהיה לו את ההגנה הזו והוא עלול מאד להסתבך.
וסליחה שאומרת.עלינו מאד להזהר שאנו מייעצים לבחור עם אספרגר לצאת ממקום כזה מוגן.
למרות שקשה לו.רק תחשוב כמה בחוץ יהיה לו קשה.
נכון פילסוף?
איזה שם מיוחד ומוזר יש למי שחתם פה בלייק.
 
הוא לא יכול לצאת מהכפר.בדיוק מאותן סיבות שהוא מספר עליהן.ראיית המציאות של פילוסוף היא לא ראיית מציאות תקינה והוא מבין סטיאציות בחיים לא תמיד בצורה נכונה.ולכן הרבה רב עם אנשים.בכפר יש אנשים שמגוננים עליו כמו מדריכים ועובדים סיוציאלים.בחוץ לא תיהיה לו את ההגנה הזו והוא עלול מאד להסתבך.
וסליחה שאומרת.עלינו מאד להזהר שאנו מייעצים לבחור עם אספרגר לצאת ממקום כזה מוגן.
למרות שקשה לו.רק תחשוב כמה בחוץ יהיה לו קשה.
נכון פילסוף?
את צודקת, אם כי אני חושב שמה שיותר יקשה עליי להסתדר במציאות בחוץ זה לא הקשיים בתקשורת ובהבנת מצבים חברתיים, אלא פשוט שאני לא מתפקד היטב. אני מסכים שאני זקוק להגנה בכפר למשל כדי לא להתפרץ ולא לריב עם אנשים, אבל אני חושב שיש לי יכולת להתמודד היטב עם מצבים כי אני אינטליגנטי ובוגר נפשית.
 

משתפרת1

Well-known member
לדעתי אתה צריך לצאת לעצמאות ואתה לא צריך את הכפר. אנשים עם אספרגר יכולים לחיות ולעבוד בדיוק כמו אנשים ״רגילים״, אין הצדקה שתשהה עם אנשים מוגבלים שכלית כשאינך כזה (אספרגר אינו מגבלה שכלית). זאת לא הפעם הראשונה שאני אומר לך את זה. ההחלטה כמובן שלך.
ולדעתי פילוסוף מכיר היטב את יכולותיו ואת מגבלותיו, ויש אנשי מקצוע שמטפלים בו ויכולים לעזור לו להעריך את הכישורים שלו ואת העצמאות שהוא יכול להתמודד איתה.
 
נכון, אני לא מוגבל שכלית ואני מאוד רוצה לצאת מהכפר. אני רק מוגבל תפקודית ותקשורתית ולכן אני לא מסוגל עדיין לתחזק את חיי בעצמאות גמורה. למשל מאוד מתקשה לקום בבקרים, וכשניסיתי לבשל לעצמי אוכל כמעט שרפתי את הדירה. לולא זה הייתי מזמן בורח מהמקום המפחיד הזה.
 

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
נכון, אני לא מוגבל שכלית ואני מאוד רוצה לצאת מהכפר. אני רק מוגבל תפקודית ותקשורתית ולכן אני לא מסוגל עדיין לתחזק את חיי בעצמאות גמורה. למשל מאוד מתקשה לקום בבקרים, וכשניסיתי לבשל לעצמי אוכל כמעט שרפתי את הדירה. לולא זה הייתי מזמן בורח מהמקום המפחיד הזה.
אין לך משפחה? אולי אבא / אמא או אח/ות שניתן לגור אצלם.
 

in bal1

Well-known member
אין לך משפחה? אולי אבא / אמא או אח/ות שניתן לגור אצלם.
כנראה שאין.או שלא מסוגלים לטפל בו.אני מאמנת כבר כמה שנים בחור עם אספרגר אני מכירה את אמא שלו באופן אישי גם אותה אימנתי.היא אשה נפלאה משכילה עבדה ברפא"ל כל חייה.ובכל זאת הבן שלה גר בדיור מוגן.כי אולי היא יודעת שבדיור הוא יקבל את הטיפול הכי טוב שאפשר.
 
הוריי קנו לי בית בכפר הטיפולי שאני חי בו, אני כאדם מבוגר צריך לחיות בנפרד מההורים והם גם עייפים ולא יכולים לטפל בי. אמי אומרת שהיא כבר עייפה מדי מלשמוע על המריבות שלי בכפר וביקשה שלא אספר לה עליהן, אצטרך לכבד את זה. היום התנהגו אליי יחסית יפה מאוד. אני חושב שהעולם הפך אותי מעדין לקשה ותוקפני בגלל כל מיני דברים נוראים שקרו לי, ואני מוכרח לחזור להיות עדין.
 
נערך לאחרונה ב:
היום הגעתי לכמה תובנות חשובות:

טוב לדבר על דברים שאוהבים לעשות כדי לחזק את החברות, אבל צריך להיות עדין ולא תוקפני כדי שיאהבו לדבר אתי.
חשוב לדבר מאוד ברור ולעניין כדי להשיג מטרות ביעילות.
יותר כדאי לתת לחבר או לחוקר להחליט אם להאמין לי מאשר לשקר כדי למנוע אי הבנות, אבל מסוכן לדבר עם זרים ומוטב לעשות כאילו האמת אחרת כדי שהם יבינו.
טוב לשמוח על יכולות ועל הצלחות שלי בחיים, וצריך להיות חייכן וחיובי ולא לעשות דברים מפחידים כמו מבטים מאיימים וכאלה.
עדיף לנזוף בסמכותיות, לאיים בתלונה ולמשל לאחל לא טוב מאשר לדבר רעות על אנשים.
צריך להשתדל להתייחס עניינית למה שאומרים לי במקום לתקוף.
כשרע לחבר, יפה לשאול אותו מה עוזר לו להתגבר כחלק מהתמיכה הרגשית בו.
חברות צריך ליצור בטבעיות מאהבה וחיבה, למשל חברות רומנטית בעזרת התעניינות והתקרבות הדדית.
האישה שטיפלה בי פעם בלי ספק אהבת חיי ואני מרגיש אליה אהבה אדירה, אבל צריך להשלים עם זה שהיא לא רוצה לשמור אתי קשר למרות הקושי והצער.
כדאי לתת לאנשים עצות מעשיות של חשיבה חיובית.

בכל מקרה הייתי רוצה לדעת אם כשאדם שואל שאלה שמסכנת אותי, עדיף לשקר או לשתוק.
 
נערך לאחרונה ב:

SupermanZW

Well-known member
היום הגעתי לכמה תובנות חשובות:

טוב לדבר על דברים שאוהבים לעשות כדי לחזק את החברות, אבל צריך להיות עדין ולא תוקפני כדי שיאהבו לדבר אתי.
חשוב לדבר מאוד ברור ולעניין כדי להשיג מטרות ביעילות.
יותר כדאי לתת לחבר או לחוקר להחליט אם להאמין לי מאשר לשקר כדי למנוע אי הבנות, אבל מסוכן לדבר עם זרים ומוטב לעשות כאילו האמת אחרת כדי שהם יבינו.
טוב לשמוח על יכולות ועל הצלחות שלי בחיים, וצריך להיות חייכן וחיובי ולא לעשות דברים מפחידים כמו מבטים מאיימים וכאלה.
עדיף לנזוף בסמכותיות, לאיים בתלונה ולמשל לאחל לא טוב מאשר לדבר רעות על אנשים.
צריך להשתדל להתייחס עניינית למה שאומרים לי במקום לתקוף.
כשרע לחבר, יפה לשאול אותו מה עוזר לו להתגבר כחלק מהתמיכה הרגשית בו.
חברות צריך ליצור בטבעיות מאהבה וחיבה, למשל חברות רומנטית בעזרת התעניינות והתקרבות הדדית.
האישה שטיפלה בי פעם בלי ספק אהבת חיי ואני מרגיש אליה אהבה אדירה, אבל צריך להשלים עם זה שהיא לא רוצה לשמור אתי קשר למרות הקושי והצער.
כדאי לתת לאנשים עצות מעשיות של חשיבה חיובית.

בכל מקרה הייתי רוצה לדעת אם כשאדם שואל שאלה שמסכנת אותי, עדיף לשקר או לשתוק.
עדיף לשתוק.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
היום הגעתי לכמה תובנות חשובות:

טוב לדבר על דברים שאוהבים לעשות כדי לחזק את החברות, אבל צריך להיות עדין ולא תוקפני כדי שיאהבו לדבר אתי.
חשוב לדבר מאוד ברור ולעניין כדי להשיג מטרות ביעילות.
יותר כדאי לתת לחבר או לחוקר להחליט אם להאמין לי מאשר לשקר כדי למנוע אי הבנות, אבל מסוכן לדבר עם זרים ומוטב לעשות כאילו האמת אחרת כדי שהם יבינו.
טוב לשמוח על יכולות ועל הצלחות שלי בחיים, וצריך להיות חייכן וחיובי ולא לעשות דברים מפחידים כמו מבטים מאיימים וכאלה.
עדיף לנזוף בסמכותיות, לאיים בתלונה ולמשל לאחל לא טוב מאשר לדבר רעות על אנשים.
צריך להשתדל להתייחס עניינית למה שאומרים לי במקום לתקוף.
כשרע לחבר, יפה לשאול אותו מה עוזר לו להתגבר כחלק מהתמיכה הרגשית בו.
חברות צריך ליצור בטבעיות מאהבה וחיבה, למשל חברות רומנטית בעזרת התעניינות והתקרבות הדדית.
האישה שטיפלה בי פעם בלי ספק אהבת חיי ואני מרגיש אליה אהבה אדירה, אבל צריך להשלים עם זה שהיא לא רוצה לשמור אתי קשר למרות הקושי והצער.
כדאי לתת לאנשים עצות מעשיות של חשיבה חיובית.

בכל מקרה הייתי רוצה לדעת אם כשאדם שואל שאלה שמסכנת אותי, עדיף לשקר או לשתוק.
אשריך. על פניו מסקנות חשובות.

בסופו של דבר, החיים לא מושלמים. גם מקום המגורים והחברה בה אנו חיים אינם כאלה. אשריך שאתה מנתח את הדברים ומשתדל נון-סטופ לשפר ולהתייעל (גם אם לעתים על-ידי תקיפת אחרים). אם כל בני האנוש היו משתדלים 24/7 להשתפר בתקשורת שלהם עם אחרים, העולם כנראה היה נראה אחרת.
 
אשריך. על פניו מסקנות חשובות.

בסופו של דבר, החיים לא מושלמים. גם מקום המגורים והחברה בה אנו חיים אינם כאלה. אשריך שאתה מנתח את הדברים ומשתדל נון-סטופ לשפר ולהתייעל (גם אם לעתים על-ידי תקיפת אחרים). אם כל בני האנוש היו משתדלים 24/7 להשתפר בתקשורת שלהם עם אחרים, העולם כנראה היה נראה אחרת.
תודה. אני מנסה לשפר את העולם בעזרת דיבור מוצלח יותר. אני מניח שהדרך הנכונה היא לשאול חברים על מה שעשו בתחביביהם לאחרונה כדי להתעניין, לדבר מאוד ברור ולעניין בשפה יפה אבל במלים פשוטות, לתת לאדם בחירה אם להאמין במקום לשקר כדי למנוע אי הבנות לא כדאיות, לנזוף בסמכותיות במקום לדבר רעות על אנשים, להתייחס עניינית למה שאומרים לי, לתת הרבה אהבה ודאגה לחברים בעזרת ברכות יפות ושלמות והתעניינות במה שעוזר להם להתגבר על קשיים ולהיות תמיד שמח על יכולותיי ועל הצלחותיי בחיים. אני גם רוצה לדעת אם לאדם שלא מסוגל להקשיב כדאי יותר לתת בחירה אם להאמין או לענות לו בשקר. בעבר כשלא חשבו עליי דברים רעים ועבדתי על הדברים האלה, העריכו את זה שאני מנסה לשפר את העולם. רק עכשיו חושבים עליי דברים רעים.
 
אני מניח שזה גם תלוי בסיטואציה, כי ראיתי מקרים שאין ברירה אלא להטעות את האדם כדי להיזהר ממנו, למשל כשחברים במדינה אנטישמית שואלים בסקרנות מה יש לך בשק שאתה הולך אתו ברחוב ואתה רוצה להסתיר את זה שיש בו תרנגולת לשחיטה יהודית. בכל מקרה תודה על התשובה. אני גם חושב עכשיו אולי העובדה שהרגשתי שאני בסכנת חיים השפיעה במידה רבה על כך שיש לי עכשיו מריבות עם העולם. עם אדם שלא מסוגל להקשיב ולהבין עדיף לעשות כאילו האמת אחרת כדי שיבין, ולא לדבר אתו על מה שיאמין או לא.
 
נערך לאחרונה ב:

כוכבית מצויה

Well-known member
אני מניח שזה גם תלוי בסיטואציה, כי ראיתי מקרים שאין ברירה אלא להטעות את האדם כדי להיזהר ממנו, למשל כשחברים במדינה אנטישמית שואלים בסקרנות מה יש לך בשק שאתה הולך אתו ברחוב ואתה רוצה להסתיר את זה שיש בו תרנגולת לשחיטה יהודית.
זה באמת אירוע יומיומי שצריך להיות מוכנים אליו.
בכל מקרה תודה על התשובה. אני גם חושב עכשיו אולי העובדה שהרגשתי שאני בסכנת חיים השפיעה במידה רבה על כך שיש לי עכשיו מריבות עם העולם. עם אדם שלא מסוגל להקשיב ולהבין עדיף לעשות כאילו האמת אחרת כדי שיבין, ולא לדבר אתו על מה שיאמין או לא.
או פשוט לא להיות איתו בשום סוג של קשר.
 
זה באמת אירוע יומיומי שצריך להיות מוכנים אליו.

או פשוט לא להיות איתו בשום סוג של קשר.
אני לא נמצא אתו בשום קשר, השאלה אם עדיף לשקר כדי להטעות או עדיף לשתוק ולתת לו בחירה אם להאמין כדי למנוע אי הבנות שעלולות להזיק לי, כמו במקרה שמישהו ירצה להגן עליי מפניו.
 
למעלה