התמודדות?

[דלת כחולה]

התמודדות?

היי לכל מי שקורא את זה יש לי שאלה אליכם.... האם יש מכם כאלו שמתמודדים עם דימוי עצמי נמוך ובהצלחה? כי אני כן.... והדבר גורם לי להפוך מבחורה אופטימית ושמחה למישהי דיכאונית וצינית סה"כ אני בחורה צעירה אך יש לי בעיה.... רואים לי את הוורידים ברגלים והדבר מוריד לי את הבטחון מתחת לאדמה...זה הדבר היחיד שתופס אותי ככה, ברגעים שאני שוכחת מזה אני מלאת שמחה וביטחון...עד שהבגדים יורדים מהגוף. כל הזמן שחברים מציעים לי לבוא לים אני ממציאה תירוצים שאני לא יכולה וכו'.... רק חברות קרובות מאד יודעות מזה ושלא נדבר מה הדבר עושה לי למערכות יחסים אם אפשר לקרא לזה ככה...זה תמיד עוצר אותי מלהתקדם הלאה, אם מישהו מזמין אותי לים אני ישר חותכת ....ושלא תבינו לא נכון חוץ מזה אני נראת די טוב ואין לי בעיה עם עצמי. זה פשוט משהו שאני לא מצליחה להתמודד איתו. אפילו לאזור את האומץ ולכתוב על זה באינטרנט לקח לי הרבה זמן. אני יודעת שיש לאחרים צרות הרבה יותר גרועות והם מאושרים אבל בסופו של יום אני נשארת עם עצמי ואני מרגישה שאני כל הזמן חייבת לשמור על סוד שלא יתגלה.אני כל הזמן חוששת שאם מישהו יראה איך הוא יגיב. לכן אשמח לשמוע לאלו מכם שהיו צריכים אי פעם להתמודד עם בעיה כלשהי איך הם עשו זאת. יצא קצת ארוך ממה שתיכננתי תודה

 

[feebee1]

התמודדות

תראי, מי שבאמת אוהב/ת אותך יקבלו אותך כמו שאת, אל תסתתרי ואל תתביישי המראה הפנימי הרבה יותר חשוב, תהיי יפה מבפנים הלוואי וזה היה הצרות שלי בחיים, אני במצב על סף יאוש, אמא גוססת, פיטרו אותי מעבודה, אני לבד, אין לי אף אחדחוץ מהילדים שלי, שאני מפחדת שהם סובלים מחוסר האונים שלי. תתנחמי ותגידי לעצמך אם זה כל הצרה בחיים אז זה מה יש, כי צריכים לקבל אותך כמו שאת.

 

[דלת כחולה]

תודה

אני מנסה להגיד לעצמי את זה הרבה אבל בתכלס...איך מספרים למישהו שאת בקשר איתו שיש משהו שמפריע לך בגוף שלך? מתי מספרים?.... ובקשר אליך, את צודקת יש דברים הרבה יותר גרועים והמצב שלך באמת לא טוב....תשמעי לא מזמן הייתי בארץ זרה, לא היה לי עבודה ולא היה לי כסף ופיטרו אותי מהעבודה על משהו שבכלל לא היה קשור אלי....אך בסוף זה הביא אותי לנקודה טובה יותר, דברים כאלה שלא בשליטתך כמו פיטורים וכו' בסופו של דבר קורים לטובה ומביאים אותך למקום טוב יותר. בנוגע לאמך...אני בהחלט מקווה שהיא תחלים, בכל מקרה יש ספר בשם "חכמת החיים הטיבטים" או משהו בסגנון שמאד מומלץ כאשר עומדים "לאבד" או "מאבדים" מישהו. אני מקווה שנכל להיות חזקות יותר ממה שאנו עכשיו ולמצוא אור. מאחלת לילדיך ולך שתהייה מאושרת. אני בטוחה שאמא שלך לא רוצה שתהייה עצובה ואומללה, תנסי לצאת למרות המצב וגם לבלות איתה כמה שיותר.

 

[מדען חלל]

אני אוהב וורידים

זה סקסי. תמיד רציתי שיהיו לי יותר וורידים .. אבל לא חשוב. הנקודה היא שאת בעצמך יודעת כמה שזה טיפשי .. לא צריך להגיד לך.. אבל עדיין את לא מצליחה לשלוט במחשבה האובססיבית הזאת על הוורידים ברגליים שלך. זה שטיק שהמצאת .. כמו שיש בחורות שאוכלות סרטים על זה שיש להן שערות בידיים .. היום עשית את הצעד הראשון שזה לפתוח את זה .. ולשים את זה בעולם החיצוני במציאות ולראות איך השד הזה נראה באור. והשד הזה נראה מטופש.. ואת עוד תגלי כמה מטופש הוא נראה.. זה עומד להיעלם ואת תסתכלי על זה אחורה ותצחקי עם אנשים על הקטע הזה שהיה לך פעם שאכלת סרטים על הוורידים ברגליים שלך. תמשיכי ככה.. לפתוח את זה .. לכי לים .. תראי מה קורה .. תלבשי קצר.. תראי מה קורה .. נסי לדבר על זה עם מישהו .. תראי מה קורה .. אני מבטיח לך שאין בן אדם חוץ ממך שבכלל חושב על זה שהוא מסתכל עליך .. ושאת תדברי על זה עם מישהו הוא לא יבין על מה למען השם את מדברת כי לא היה לו מושג עד שלא אמרת כלום.. וגם אחרי שאמרת זה לא כזה ביג דיל. אז לכי על זה. צ'או

 

[דלת כחולה]

חחחחחחחחח הצחקת

תודה!

 

[k a y o]

יש לזה פתרון

שלום אני רק רוצה שתדעי שאת סובלת סתם גם אני סבלתי מאותה בעייה זה אמנם לא עשה לי מה שזה עשה לך, אבל לא אהבתי את זה נכנסתי "להדסה אופטימל" בגן הטכנולוגי בירושלים יש להם טיפול מיוחד ולא מסוכן ולא כואב ונפטרתי מהבעייה לצמיתות את בחורה צעירה חבל שתסבלי תטפלי. בהצלחה

 

[ChulChul]

באמת יש לזה פיתרון

הלכת פעם לרופא של כלי דם לברר? בקופת החולים שלך

 

[מלאכי עליון]

אם תסתירי את זה ותתנהגי כאילו זה

דבר נוראי שמגביל אותך מבחינה רגשית, כך זה יהיה באמת. אני לא אומרת שתרוצי ותצעקי את זה בכל חוצות העיר, אלא שתהיי פתוחה ושיגיע זמן אינטימי תשתפי את הבן זוג, תסבירי לחברות שרוצות ללכת לים למה את חוששת, ותבואי ופשוט תהיי עם חצאית ארוכה או מכנסיים עד לרגע שתיכנסי למים. הייתי בעברי מאוד מאוד רזה, תמיד חשבו שאני אנורקסית(תודה לאל, לא הייתי- זה היה המבנה גוף) ולא הפסיקו להעיר לי על זה, אז תמיד התחבאתי מאחורי בגדים גדולים, סוויטשרטים וכו' כי היה נמאס לי מההערות ופחדתי מה יחשבו עליי- לא רציתי שיחשבו שאני עם הפרעת אכילה, עד שהבנתי ש"וואלה, זאת אני " ולמדתי לקבל את עצמי, וכשקיבלתי את עצמי גם התחלתי יותר להתמלאות בגוף והפכתי להיות נשית יותר, וזה אחרי כמה וכמה דיאטות השמנה שניסתי שלא עבדו כי לא קיבלתי את עצמי.

 

[דלת כחולה]

תודה לכם

אני מבינה כל מה שאתן אומרות אבל עדיין, קשה לי לדבר על זה בייחוד חברים/ ידידים שהם גברים....בגלל זה רציתי לדעת איך אחרים הצליחו להתמודד עם דברים כאלו. דרך אגב גם אני מאד רזה, אבל זה דווקא לא מפריע לי ואני אוכלת מה שבא לי