התמודדות שלי

[BellA עלמה]

התמודדות שלי

עם החיים מחוץ לבית ההורים בכללי הולך לא רע לומדת איך להיות אצמעית לימודים סבירים חוף מהאוכל שם אני מרגישה שהלכתי לאיבוד אחרי "שעליתי על הגל" לומדת לבשל דברים פשוטים אבל גם אוכלת שטויות ו אחרכך מצמצמת צריכה לחזור למוטב לא פשוט קצת עייפות מצתברת לא תורם למצב רוח אבל עדיין לא מצטערת אל הצעד

 

[מלאכי עליון]

שמחה לשמוע בובה ../images/Emo24.gif

קחי את זה לאט לאט, את תראי שעם הזמן זה יתייצב יותר בקטע של האוכל ותרדי בקטע של אכילת שטויות.

 

[2blikeangel]

הי בלה

תראי, גם אצלי היו עליות ומורדות. למשל היו ימים שבישלתי ואכלתי בריא ומזין ובסוף שבוע התפרקתי על גאנק פוד וזה היה בעיני חוסר איזון והרגשתי שהרסתי הכל... מה שלא נכון כמובן. מה שכן, שמתי לב שעם השנים, הנטייה לקלקל לעצמי הלכה ופחתה, עם הזמן התרגלתי לשינויים שרציתי להכניס לתוך חיי, ואפילו מצאתי בן זוג שבעצמו היה פריק יותר ממני על הקטע הבריאותי בתזונה, ובאורח חיים בריא- אפילו בקטע של למרוח קרם הגנה מהשמש... (אז יצא לי טוב כי יותר קל לי עכשיו לשמור על אורח חיים בריא יחד איתו.) ובמבט לאחור אני יודעת שהמקום שבו אני נמצאת היום נבנה על כל הצעדים הקטנים שעשיתי. שהמצב הנוכחי שלי נובע מכך שפשוט התחלתי מהצעד הקטן אי שם בנעוריי עם הלאכול יותר בריא, למרות השבירות, המורדות יותר מאשר העליות, עם הנסיונות ליצור שינויי שלא תמיד הצליח, עם תחושות הכשלון האישי ואובדן השליטה שבאו אחכ- והגעתי למצב שהיום אני הרבה יותר מאוזנת. אל תשכחי שאת חיה מחוץ לבית, בלי הורייך, זה לא קל להיות עצמאית, זה אפילו מפחיד. לא קל להפוך את חייך על פיהם ולצפות מעצמך לעשות אתה שינויים שאת רוצה בתוך יום אחד. זה תהליך. הסוד- לסלוח לעצמך על הטעויות ולשמוח על ההצלחות הקטנות כי הן מצטברות ומתחזקות- מבטיחה לך. פשוט תתמידי ותמשיכי, ואם נפלת- תגידי לעצמך לא נורא מחר יום חדש. אני אנסה שוב ושוב ושוב עד שזה יעבוד- זה מוכרח לעבוד גם אם זה יקח שנים. ככה זה היה אצלי, ואני ממשיכה לשפר ולהשתפר.