התמודדות עם מוות

[רוזי וקיידי]

אני מנסה להמשיך הלאה...

סיימתי תואר ראשון, אני מתחילה שני, מחפשת עבודה בתחום, הפסקתי לצאת למועדונים מאז- מנסה לשנות, אני כן הולכת לטיפול פסיכולוגי...
אולי בלעדיו הייתי שקועה במיטה...
&nbsp
תני לעצמך קצת זמן....
עברו רק שבועיים...
כל יום שאת קמה תנסי לעשות עוד משהו...

 

[פשוט אני ודי4]

תודה

 

[רוזי וקיידי]

אין בעד מה

 

[פשוט אני ודי4]

ואני כל כך מתגעגעת אבל יודעת שבלי תוחלת, וזה מכניס אותי

למצב של חרדה.

 

[פשוט אני ודי4]

אני בקושי זזה ומרגישה עייפה כל הזמן

 

[רוזי וקיידי]

תלכי לטיפול שיעזור לך להתמודד עם הרגשות הללו.

 

[פשוט אני ודי4]

לך זה עזר? מה אמר לך המטפל?

 

[רוזי וקיידי]

עניתי לך כבר

זה לא מה שהוא אמר...
עוזר לדבר עם איש מקצוע...

 

[פשוט אני ודי4]

תודה

 

[רוזי וקיידי]

תנסי, אין לך מה להפסיד...

 

[פשוט אני ודי4]

אני בקושי יכולה להזיז את עצמי מרוב דיכאון

 

[רוזי וקיידי]

תראי, את בן אדם בוגר, כדי לצאת מהמב שבו את נמצאת את צריכה

להיות אקטיבית ולעשות משהו: טיפול, פסיכולוג., עבודה, לימודים, חדר כושר....
&nbsp
כל אדם חווה את מה שאת חווית וממשיכים הלאה...ככה העולם בנוי.
&nbsp
תני לעצמך קצת זמן אבל אחכ תאספי את עצמך.
&nbsp
בהצלחה

 

[פשוט אני ודי4]

תודה

 

[פשוט אני ודי4]

מחריד לחשוב שאבא שלי. שלי. שכל כך דאג לי ואהב אותי לא יחזור

ואני צריכה להמשיך בחיים? נכון שהוא רצה שאמשיך בחיי, אבל איך אפשר

 

[sharpantie]

הסיפור הבא

אולי יעלה אצלך חיוך קטן.: איש אחד נוסע ברכבת אקספרס . ממולו יושבת אשה עצובה שכל כמה דקות
אומרת אוי, כמה שאני צמאה , אוי כמה שאני צמאה.
הרכבת טסה במהירות, לא עוצרת בשום מקום והאישה ממשיכה; <b>אוי כמה שאני צמאה, אוי כמה שאני צמאה. </b>כל הנוסעים בכקרון מביטים זה בזה ולא יודעים מה לעשות, איך להרגיע את הגברת.
והגברת ממשיכה; <b>אוי, כמה שאני צמאה, אוי כמה שאני צמאה. </b>ברכבת אין מים והיא לא עוצרת
ולא יודעים מה לעשות כדי להרגיע אותה. והיא ממשיכה; <b>אוי, כמה שאני צמאה, אוי כמה שאני צמאה.</b>
עברו כבר שלוש שעות ועדיין הרכבת לא הגיעה לתחנה הסופית. היא נוסעת ונוסעת והגברת ממשיכה:
אוי, כמה שאני צמאה, אוי כמה שאני צמאה.
אחרי 4 שעות סוף סוף עצרה הרכבת להעלות כמה נוסעים. הגבר שישב מול הגברת המיללת ירד מהר מהרכבת מהר לקיוסק שבתחנה וקנה בקבוק מים. חזר לרכבת והגיש את הבקבוק לגברת.
הגברת הודתה לו מאוד, שתתה את המים מהבקבוק ואמרה;

<font><b>אוי, כמה שהייתי צמאה, אוי כמה שהייתי צמאה, אוי כמה שהייתי צמאה</b></font>
<font><b>

</b></font>

 

[nike001]

מה מוסר השכל?

היא קיבלה את המיםלמה עדיין מתלוננת?אני רוצה להבין את המוסר השכל בהקשר לפותחת השרשור

 

[sharpantie]

אם שאלת

אז אני בטוח שיש לך אינטליגנציה מספיק טובה כדי להבין לבד, לא?

 

[מורן12315]

יש תקווה

היי. יש תקווה למצבך, התקווה הזו ניתנה לנו מאת אלוהים בדברו המקרא (התנ״ך) הוא מבטיח לנו בספר ישיעהו כ״ו:19 - ״יחיו מתיך״ , וגם בישעיהו כ״ה:8 ... ״בילע המוות לנצח,ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים״. וזו רק 2 תקוות שאלוהים מבטיח מעוד הרבה נבואות לגבי העתיד שלנו.. אני מתוך ארגון החוקר את המקרא תוכלי להיכנס לאתר שלנו - www.jw.orh/he יש המון תשובות לשאלות שלכל אחד יש אותם והכל מבוסס על פסוקים. יש גם מדור להורים לזוגות לבני נוער ולילדים וגם סרטונים מעניינים המבוססים על המקרא.
בנוסף ,יש מדור שנקרא תשובות המקרא לשאלותך.. וגם מאמרים רבים שנותנים תשובות ועצות לחיינו האישיים,חיי המשפחה שלנו ולעוד הרבה תחומים בחיינו. תוכלי להתרשם וגם לקבל תקווה ונחמה למה שאת חווה כרגע...
http://www.jw.org/he/סרטון-מדוע-כדאי-לך-ללמוד-את-המקרא/
http://www.jw.org/he/הדרכה-מן-המקרא/שאלות/לאחר-המוות/

 

[מורן12315]

בהמשך לתגובה שלך

בהמשך לתגובתך אנחנו לא יהודים משיחיים.. אלא ארגון בפני עצמו בכל העולם ואנחנו מסתמכים אך ורק על המקרא עצמו -שזה דברו של אלוהים שקיבלנו ולא על דעות של אנשים או פרשנות מסוימת... בגלל שאין לך לינקים תוכלי פשוט להיכנס לאתר עצמו ולהיכנס ללינקים ששלחתי לך ישירות ולקרוא יותר הסבר ומידע.. תוכלי למצוא תקווה ותשובות על בסיס המקרא (התנך) בלבד לכל שאלה...
הכתובת של האתר: www.jw.org/he