התמודדות עם המוות

[atcbl]

התמודדות עם המוות

דבר ראשון אני מתנגד לכל הדיון שנערך על "התאבדות" זה ממש ממיותר וחסר טעם.אני רוצה לדון כאן על המוות עצמו. אנשים מקבלים נצחון אבל לא הפסד, הצלחה אבל לא כשלון, אושר אבל לא צער. אנחנו יודעים להחזיק דברים חזק חזק אבל בסוף הם נלקחים מאיתנו. האם מישהו חושב שהוא מוכן למוות(אין שום קשר להתאבדות!!!)??? האם אפשר ליהיות מוכנים למוות??? "אני חושב משמע אני קיים" - כאשר נמות לא ניהיה קיימים, כל הזכרונות הטובים והרעים יעלמו מי שאהבנו או שנאינו יעלמו גם כן. ויכול ליהיות שלא נספיק להגשים את כל מה שרצינו. אנחנו חייבים לקבל את המוות כמו שאנחנו חייבים לקבל הפסד או צער או לקיחה, אבל זה קשה...

 

[Lu Tze]

אף פעם, בכל ההיסטוריה של האנושות

אף אדם לא היה מוכן למוות ומי שטוען אחרת משקר. הסיבה היא שאין לנו שום מושג מה יש אחרי המוות. בסדר, אז יש אנשים דתיים שטוענים שהם יודעים מה קורה אחרי המוות אבל הם לא באמת יודעים, הם סתם מנחשים ולדעתי אף אחד לא היה באמת בטוח ב-100% שהוא יודע מה הולך לקרות לו אחרי המוות. מוכנות דורשת ידע ואין לנו שום ידע בנוגע למה שקורה לאחר המוות

 

[atcbl]

לא לזה התכוונתי!!!

לא איכפת לי אם יש משהו אחרי המוות. אני מתכוון להיות מוכן ל"מוות" שהכול נגמר(סתם נקודת הנחה).

 

[S t o r m of light]

ושוב, זו רק דעתך...

 

[Lu Tze]

לא, זו לא רק דעתי

אם אדם לא יודע מה יקרה הוא לא יכול להיות מוכן לזה, לכן אף אדם לא מוכן למוות מכיוון שהוא לא יודע מה יקרה לו

 

[shabaz]

אבל מצד שני

יש אנשים שמוכנים להתאבד. ויודעים שאין סבל מאחורי המוות. בכל אופן, הפחד שלנו מהמוות הוא מהלא מודע. אנחנו באמת לא ידועים מה יש אחרי המוות לכן אנחנו מפחדים מנו. לכן גם אף פעם לא נוכל להיות מוכנים למוות שלנו. אפשר לקבל את זה, אבל אי אפשר להיות מוכן לזה מפאת החוסר ידע מה יש אחרי החיים. אם יותר לי להוסיף על זה. כל הפילוסופים שמתעמקים בשאלה של חיים אחרי המוות מבזבזים את זמנם. סתם מחאה נגדם...

 

[hungry penguin]

לדעתי קיום וחיים הם דברים שונים

ז"א, אתה יכול למות ועדיין להיות קיים. נניח לרגע שהסנריו הלא סביר הבא מתרחש יום אחד: אתה קם בבוקר, ומוצא כפיל מדוייק שלך בחדר. הכפיל זהה במחשבות שלו, במראה - בהכל. למען האמת, יכול מאוד להיות שאתה הוא הכפיל והוא המקור. אבל זה לא משנה. הנקודה היא שאם רק אחד מכם יצא מהחדר באותו בוקר, העולם לא ירגיש בהבדל. עכשיו, נניח שאלוהים מדבר אליך ואומר לך שאתה יכול לבחור מי משניכם יהיה זה שייצא מהחדר באותו הבוקר (השני ימות, וגופתו תופיע עמוק בים). במי תבחר? כך או כך, אתה תמשיך להתקיים. אתה תמשיך לחשוב, לשנות, לתקשר... אלא שבאחד מהמקרים, אתה תמות ובשני תחיה. אתה רואה, הקיום אינו תלוי בחיים והמוות. יש אנשים שחושבים שהם ממשיכים להתקיים במה שהם יוצרים. מבחינתם, אחרי שימותו הם ימשיכו להתקיים דרך הילדים שלהם. יש הרבה הגיון בחשיבה הזו. אם נניח לרגע שאין נשמה, או רוח, אז "כל בן-אדם הוא בעצם אותו חומר אורגני מתרקב כמו כל דבר אחר בסביבתו" (מועדון קרב, 99). האם לקיום הביולוגי הדל הזה יש משמעות אמיתית? לא נראה לי. רק למה שאתה משנה יש משמעות. אתה זה בעצם ההשפעה שלך על העולם. וכאן חבויה התשובה שלי לך. אני לא מוכן למות, כי אני מרגיש שאם אני אמות אז לא שיניתי מספיק. אני לא חי למען ההנאה, האושר, או הנצחונות שתיארת. אני חי כדי לשנות. אם, למשל, יום אחד אני אגלה שאני נכה זקן, ואין לי שום השפעה על היקום גם ככה - אז אני לא אכפה על עצמי את החיים הביולוגיים. עד אז, אני ממש לא מוכן למוות. בקשר ל"האם אפשרי להיות מוכנים למוות"? כן.

 

[atcbl]

Ok

לא דיברתי על הנאה או אושר. הבאתי אותם רק כדוגמה למה שאנשים לא יודעים להבין. בקשר להמשכיות של האדם אני מסכים איתך.

 

[Beyond Dreaming]

../images/Emo45.gif

 

[S t o r m of light]

........

בקשר לדיון התאבדות - הנושא הזה, התופעה הזו קיימת. למה להסתיר אותה, ומה העקרון בלא לדבר עליה? אם אדם ירצה להתאבד, אני מאמינה שהוא יצליח לעשות את זה גם בלי עזרתנו, רק שאנחנו הופכים את זה למשהו מאוד יצירתי ויפה. ואם יש לך תגובות על השרשור, או על מה שנאמר שם אתה יכול להגיב שם, ולאו דווקא בהודעה נפרדת. בקשר לשאלתך - חברה שלי כתבה על הלוח בכיתה שלי "החיים הם מסלול אחד ארוך למוות". טכנית זה נכון, זה כמו לומר שהילדות היא מסלול אחד גדול לבגרות. מה העקרון בזה? אל תשאל אותי, אני מניחה שהכוונה שלה הייתה שהחיים לא משנים הרבה, כי בכל מקרה בסוף מגיע המוות... אבל זה לא נכון, כי יש חוק אחד שאמא שלי לימדה אותי... אתה צריך לדעת מה השאיפות שלך, או לאן תגיע, אבל אף פעם לא לשכוח להסתכל על הדרך. כשאתה בדרך, תהיה בדרך, אל תנסה להיות בעתיד, תחיה את ההווה. מה גם שהדרך הרבה יותר חשובה מהמקום אליו אתה מגיע. היא זו שמראה לך אם אתה צריך להיות גאה בעצמך או לא... טוב אני חושבת שסטיתי מהנושא, אבל הנקודה שלי היא שאדם תמיד מוכן למוות שלו. אם הוא אמור היה למות ברגע כזה וכזה, כל החיים שלו היו הכנה לזה, ושניה לפני המוות הוא היה מוכן סופית. גם אם הוא בן שנתיים, וגם אם בן 89... הוא עשה את שלו, הוא השפיע על העולם גם בלי לדעת, ועשה את שלו. זה כמו העיגולים שיש במים... אתה יוצר עם משהו עיגול קטן, והוא גדל וגדל, ומתפזר לכל המים... ושם הורגשה הנוכחות שלך, בכל האוקיינוס...

 

[atcbl]

אני מסכים איתך

אבל ברגע שאת מדברת על התאבדות את נותנת לזה לגיטימציה מסוימת. אבל לא משנה אני הכנסתי את השרשור הזה כדי לדבר על משהו שונה. כמו שאמרת החיים הם מסלול אחד ארוך למוות זה נכון אבל אנחנו צריכים לדעת לנצל את המסלול הזה. יש משפט יפה(בלי קשר): העבר עבר ההווה עדיין והעתיד כערף עין. אנחנו חיים את הרגע,כי רגע זה דבר ניצחי אחרי כל רגע בא עוד אחד ועוד אחד... אז כל הדיבורים על העתיד הם חסרי טעם אל תשאלי "מה יהיה?" תשאלי "מה קורה?".

 

[shabaz]

המממממממ...

אדם אף פעם, כמו שאמרתי, לא מוכן למוות שלו. רגע אחרון לפני המוות הוא הכי מפחד, אם כבר. תקחי לדוגמא חולי איידס. זה כאילו שאתה הולך לומר למישהו שהוא הולך למות. הם מוכנים למוות שלהם? לא! הם נתקפים בהלה. "השפיע על העולם" הכל יחסי. אנשים מנפחים דברים. מה הוא באמת תרם לעולם? בטח מישהו הולך לשנות את זה להמצאה מרושעת שתכסח חצי מאוכלוסית העולם.

 

[S t o r m of light]

למה אתה חושב ככה?

מתת בחיים האלה, שאתה כל כך בטוח במה שאתה אומר?

 

[shabaz]

רררררררר...

דבר ראשון, אל תשאלי שאלות דפוקות. באותה מידה אני יכול לשאול מאיפה את יודעת שהם כן מוכנים? בכל אופן, לפי ההתנהגות הנוכחית של בני האדם אפשר רק לשער שהם יקבלו פאניקה לפני שהם מתים, וזה סה"כ הגיוני. וגם דברים מתועדים של אנשים שחלו באיידס. ראיתי פרסומת נראה לי, על איזה חבוב שאומר "שאומרים לך שאתה חולה איידס זה כאילו שאומרים לך שאתה מת" או משהו בסגנון. אפשר להבין? גוט.

 

[S t o r m of light]

אני מוצאת לנכון לא להגיב.

גם זה מטומטם מצידי, נכון? נו יופי, יש לי עתיד.

 

[אוווווווווווווווווף]

לא ניראה לי

שיש אנשים שלא מפחדים מהמוות יש כאלה שמרוב יאוש מתאבדים אבל זה לא אומרשהם לא מפחדים יש את האיך קוראים להם אההה המחבלים שמפחדים אבל נתנו להם סיבות טובות ו... אלה שמתים מזיקנה (מה עוד יש כאלה???) שחלק מהם עיפים אז הם לא חושבים על זה ואלה שפוחידם כל כך שהם מתים מפחד

טוב זה לא ממש מצחיק

 

[Holy Crap]

מסכים עם אווווווווווווווווווווף

לא צריך להיות מוכן למה לפחד מזה בכלל זו הקלה שלא תרגיש לעולם בלי חרטות אחרי שאתה מת לא ממש אכפת לך מה יקרה או יאמרו עליך ולא יהיה לך אכפת שאתה מת כי אתה מת על כל פנים אני מוכן שיהרגו אותי בכל רגע רק שאני לא אהייה מודע לזה (שלא ידקרו אותי כמה פעמים... שירו לי בראש)

 

[אוווווווווווווווווף]

אתה ממש מבדח

אם אתה לא רוצה להיות מודע לכך משמע שאתה מפחד גם אני ממש רוצה להתרים דם אבל מפחדת מכל מחט שהיא לא פרפר!!!

 

[Holy Crap]

תגידי לי

יצא לך אי פעם לחשוב על מישהו שהוא מטומטם כי הוא לא מבין את הסכנה שהוא נכנס אליה או את הטעות שהוא עושה? אני כמעט ובטוח שכן אבל אני יודע מה הסכנה אני מבין את הטעות חשבתי על זה אין סכנה... זו אינה טעות זה מה שאמור לקרות אני לא רוצה ילדים (זה למה אנחנו פה, וכל יצור אחר למען העניין) ודרך אגב תרמתי דם זה כאב ועדיין כואב שאני נזכר במחט בתוך הווריד

 

[אוווווווווווווווווף]

אוקי אתה מודע לכך

שאתה עומד למות אבל עוד אמרת בעצמך שאתה רוצה שאם כבר תמות אז שמישהו אחר יהרוג אותך ושזה יקרא מתי שלא תהיה מוכן בערך (כדור בראש כשאני לא רואה) מה שאני הבנתי מזה זה שאתה פוחד אוקי אתה לא פוחד למות כי מה לעשות החיים הם קקה והמוות לא ידוע אז בוא ננסא אבל אתה מפחד לקפוץ וזו הפואנטה כי לירצות למות לא אומר בהכרך שתלך ותיתאבד לומרות שתשמח ממש אם מישהו יעשה זאת במקומך הבנתה?????