התמודדות עם דחיה
לא, אני לא בא לספר על "בעיה של חבר", אלא על משהו שקרה לי לא מזמן בעבודה ודיי ביאס אותי והייתי שמח לשמוע דעות או כל דבר. בקיצור, יש מישהי בעבדה שממש מצאה חן בעיני, ויצא שדיי התקרבנו, יושבים יחד, יוצאים להפסקות יחד וכו', ובאופן כללי חשבתי שיש בנינו כימיה. מה שקרה זה שהחלפנו טל', היא חשבה בקטע של ידידים לעבודה, אני מבחינתי זה היה לצאת לדייט, בסופו של דבר התבררה האי הבנה.... אבל אני נשארתי מדוכדך כזה, כי זה לא הכי נחמד לקבל דחיה ממישהו שמוצא חן, ויצא שהתחלתי לחשוב עם אני לא בסדר במשהו, או מה בעצם דפוק בי שעד היום לא הייתה לי מע' יחסים נורמלית, ולמה בכלל תמיד בא שלב האכזבה (למדתי לא לצפות לכלום, אבל עדיין, זה לא הכי נעים שיש). אשמח לתגובות.
לא, אני לא בא לספר על "בעיה של חבר", אלא על משהו שקרה לי לא מזמן בעבודה ודיי ביאס אותי והייתי שמח לשמוע דעות או כל דבר. בקיצור, יש מישהי בעבדה שממש מצאה חן בעיני, ויצא שדיי התקרבנו, יושבים יחד, יוצאים להפסקות יחד וכו', ובאופן כללי חשבתי שיש בנינו כימיה. מה שקרה זה שהחלפנו טל', היא חשבה בקטע של ידידים לעבודה, אני מבחינתי זה היה לצאת לדייט, בסופו של דבר התבררה האי הבנה.... אבל אני נשארתי מדוכדך כזה, כי זה לא הכי נחמד לקבל דחיה ממישהו שמוצא חן, ויצא שהתחלתי לחשוב עם אני לא בסדר במשהו, או מה בעצם דפוק בי שעד היום לא הייתה לי מע' יחסים נורמלית, ולמה בכלל תמיד בא שלב האכזבה (למדתי לא לצפות לכלום, אבל עדיין, זה לא הכי נעים שיש). אשמח לתגובות.
