התלבטות

[popik23]

יש לי שאלה אליך

-אתה חושב שסטודנט לרפואה שלא משקיע בלימודים המפרכים הללו באמת יעמוד בכל מסע ההכשרה המפרך והלא מתגמל? האם הוא יעמוד בהתמחות ארוכה ו"קורעת"? אדם שלא ישקיע בלימודי רפואה הוא אדם שלא יעמוד במסלול הזה. אנשים שרוצים להיות רופאים השקיעו כל כך הרבה רק בשביל להתקבל ללימודים הללו שיראה לי מוזר מאוד שהם לא ישקיעו בהם.

 

[Golgi]

בחיים יש לא רק שחור ולבן

אני לא דיברתי על מישהו שבכלל לא משקיע בלימודים ולא מתייחס לחומר. ברור שאדם כזה לא יצליח בשום מקצוע, במיוחד במקצוע קשה כל-כל כמו רפואה. אבל תמיד יש אנשים שמשקיעים יותר ויש אנשים שמשקיעים פחות, וגם יש אנשים שלמרות שמשקיעים הרבה לא כל-כך מצליחים (אבל זה עדיין יכול להיות שהם מצליחים בגדר של ציוני המעבר). דיברתי לא על חוסר השקעה לגמרי, אלא על התייחסות כלפי ממוצע ציונים בשוק העבודה. ובכל המקצועות, בכל מסלולי הלימוד יש סטודנטים שמקבלים ציונים יותר גבוהים, ויש כאלה שפחות, ולפי זה גם מתכננים מבחנים ותכני הלימודים (שואפים לממוצע מסוים ולסטיית תקן מסויימת). וגם כל מה שאומרים על קושי נוראי ועל "מסה ההכשרה המפרך והלא מתוגמל" נראה לי די מודזם. רופא לומד 6 שנים לפני שהוא מתחיל לעסוק במקצוע. זה לא מעט, אבל זה גם לא כזה נדיר - בכל המקצועות בהם נדרש תואר שני לומדים בערך אותה תקופה. בשנת הסטאג' ובתקופת ההתמחות (3-5 שנים) הרופא כבר עובד ומקבל משכורת - לא נורא גבוהה, אבל גם לא כזאת קטנה (עם תורניות זה יכול להגיע ל- 8-9 אלף ואף יותר). אין הרבה מקצועות בהם על ההתחלה מקבלים משכורות כאלה, גם אחרי תואר שני מי שעושה דוקטוראט בכל מקצוע אחר, למשל, מקבל כחצי מזה והרבה פעמים משקיע לא פחות. ולא צריך לשכוח שבניגוד לרוב המקצועות האחרים (כמאט כולם למעשה) לרופא שקיבל רשיון כמאט מובטחת עבודה עם שכר די טוב ועם תנאים די טובים. אין ספק, שלימודי הרפואה זה מסלול לא קל בכלל, אבל לא צריך גם להגזים. להתקבל לרפואה באמת נורא קשה, אבל זה כבר משהו אחר. לא תמיד מי שהצליח להוציא ציון פסיכומטרי גבוה, הוא גם ישקיע המון בלימודים...וגם להפך.

 

[H20]

כן, אבל עם התורניות האלה מגיעים ל90

-100 שעות עבודה בשבוע.סכום של 8000-9000 בחודש נראה הרבה פחות מרשים כשמבינים שמדובר בכ"כ הרבה שעות.איזה עוד בוגר עובד ככה? 48 שעות עבודה רצופות ללא שינה זה תענוג קטן מאוד, גם למתמחה וגם לחולה.

 

[Golgi]

זה הרבה שעות, אבל גם במהלך חלק גדול

של השעות הרופא יושן או סתם לא עושה כלום. ברור שזה קשה, אבל אפשרי. 48 שעות ללא שינה - דבר כזה קורה מאוד מאוד לעיתים רחוקות (לפחות ברוב המחלקות). ולא צריך לשכוח שאחרי עוד 3-5 שנים, כעודתשהרופא יקבל ת מומחה, ברור שמדובר בעבודה לא פשוטה בכלל, אבל עובדה שיש המון אנשים הוא יוכל לעבוד הרבה פחות ולהרויח הרבה יותר. חלק מה עבודה של רופא מומחה זה תורנויות בבית ומשלמים על זה ממש טוב. אין ספק שמדובר בעבודה קשה, אבל היא גם משתלמת היטב...ועובדה שהמון אנשים שואפים לזה.

 

[H20]

אני לא חושבת שאתה צודק כשאתה אומר

ש "בחלק גדול מהשעות הרופא ישן או לא עושה כלום" . עובדה שבכמה מדינות, כולל ישראל, ניסו (ובחלקן גם הצליחו, בארץ לא) להגביל את אורך התורנות של המתמחים. גם מתוך מחשבה על טובת החולה. אתה יכול לקרוא על זה כאן.

 

[Golgi]

שמעתי על זה ואני מסכים אתך

גם אם רופא לא עושה כלום בחלק גדול מהשעות, זה עדיין מהווה בעיה כי: 1) יכול להיות מצב שזה לא ככה, ואז לרופא יהיה מאוד קשה לתפקד 2) לא לעשות כלום, אבל גם לא לישון הרבה זמן או לישון באופן לא רצוף, כש אדם יודע שכל פעם יכולים להפריע לו זה לא בריא ופוגע בתפקוד. תפקיד הרופא דורש הרבה דיוק ואחריות, לכן זה יכול להיות בעייתי. אבל עדיין זה אחרת מלהגיד שרופא עובד 90-100 שעות בשבוע, עדיין חלק לא קטן מזה זה שינה ו/או מנוחה. וגם בכלל לא תמיד עובדים כל-כך קשה.

 

[H20]

טוב, אתה יוצא מנק' הנחה שלרוב

לא עושים כלום בתורנויות, אפילו ישנים.לא בטוח שזה נכון,וזה גם לא מה שעולה מהכתבה הזאת.

 

[H20]

כמו כן, אתה התלוננת שבוגרי

דוקטוראט אחרים מרוויחים חצי מזה- הם גם לא נדרשים להיות במקום העבודה 90-100 שעות בשבוע. אולי חצי מזה.

 

[Queen Of Rain]

למה אתם ממהרים לקפוץ על מסקנות?

אחותי השקיעה המון רק לא מצאה עבודה בתחום ואני כן משקיענית רק מפחיד אותי שבסוף אני אעסוק במשהו לא קשור כמו...אנאערף..עובדת בסופרמרקטים או נהגת אוטובוס אני גם צריכה לעשות חושבים ביני לבין עצמי ו"להיסגר" על תחום ספציפי כי יש לי כ"כ הרבה התלבטויות וחששות(מזל תאומים כבר אמרתי..?) יש ייעוץ כיווני כזה שעוזרים לבנאדם למצוא את המתאים לו ביותר, לא? <לא מצאתי ניסוח יותר מדוייק להגדיר את זה > מקבלים את זה חינם אחרי הצבא..? לא יזיק לי קצת לקבל הדרכה ולשמוע מאנשים מנוסים יותר תודה לכולכם יום טוב שבוע טוב וצום קל

 

[מכון הדסה]

בחירת מקצוע

קיבלת הרבה התייחסויות מעניינות... כדי לקבל החלטה עליך לקחת בחשבון מכלול שיקולים, החל משיקולים פרקטיים, וכלה בשיקולים אישיים. ביקוש לעובדים במקצוע אינו דבר יציב לאורך זמן, דוגמא בולטת לכך היא התפוצצות בועת ההי-טק. יש מקום לקחת את השיקול הזה כחלק מכל השיקולים. שיקולים לדוגמא: מקצועות נבדלים בכישורים הנדרשים ע"מ להצליח בהם. נסי לברר לעצמך במה את טובה (יכולת מספרית, יכולת מילולית, כישרון מסוים, יצירתיות וכיו'ב). למה אדם נוטה, מה מעניין אותו, זהו שיקול מרכזי. לכן, בררי לעצמך היטב האם מעניינים אותך אנשים? מכשירים? חומרים? וכיו'ב. שיקולים נוספים הם צרכים, ערכים, ציפיות סביבה, אפשרויות קבלה, מסלולי קידום ועוד ועוד. כדאי לעשות סדר ב"בלגן"... ניתן לפנות למכון העוסק ביעוץ בבחירת מקצוע, כגון מכון הדסה. שם תיפגשי עם פסיכולוג תעסוקתי שיסייע לך, בעזרת שיחות, מבחנים וכלים נוספים, בתהליך קבלת ההחלטה. שירות חינם ניתן ביח' להכוונת חיילים משוחררים. לרוב מדובר שם במתן מידע רלבנטי. יעוץ במחיר שווה לכל נפש ניתן לקבל ביח' ליעוץ והכוון תעסוקתי בשירות התעסוקה. במכונים, כדוגמת מכון הדסה, היעוץ יקר יותר.

 

[Queen Of Rain]

תודה לכולם../images/Emo24.gif

ושנה טובה!