התלבטות

Queen Of Rain

New member
התלבטות

יש לי כל מיני כיוונים ללמוד באוניברסיטה אחרי הצבא - פסיכולוגיה, תקשורת או עיצוב פנים מה שהכי מושך אותי נכון לעכשיו זה פסיכו' אבל השאלה היא מה אפשר לעשות עם זה הלאה? אני לא מתכוונת להוציא תואר בשביל הכיף יש ביקוש לבוגרי אוניברסיטה עם תואר שכזה?
 
בגדול-

עם תואר ראשון ופסיכו בגדול אין תעסוקה ספציפית לרוב...את רק תשאי את התואר "אקדמאית" אבל אלו לא מקצועות בגדול. בשביל להיות פסיכולוגית צריך תואר שני בספיכולוגיה ובתקשורת אין משהו ספציפי, הרי כתב או כל דבר אחר בעולם הבידור אפשר להיות גם ללא תואר...עיצוב פנים לא נלמד באוניברסיטה ואני לא יודע מה לגבי הביקוש שלו..
 

Queen Of Rain

New member
אז כמה שנים אני אמורה ללמוד

גאד דמיט:|?!?! אולי אני כבר אשכור דירה במעונות ואקים שם משפחה
ומה אפשר לעשות עם תואר שני? אוףףף אני אוהבת פסיכו' והדבר האחרון שאני רוצה שיקרה זה לשבת בבית אחרי השקעה בתואר
 

Kiru

New member
אם את אוהבת פסיכולוגיה

אז למה שלא תלכי על זה? מדובר במשהו שאנשים עושים כל הזמן, לא באיזה מסלול איזוטרי שיש בו 3 בוגרים בשנה, שכולם גאונים.
עם תואר שני (וסטאז') תוכלי להיות פסיכולוגית. יש מגמה קלינית, אירגונית, התפתחותית וכו' – תלוי מה מעניין אותך. קחי בחשבון שבכלל לא קל להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה, בעיקר אם מדובר בקלינית.
 

Kiru

New member
ממש לא, אני סטודנט למנע"ס.

האמת היא שאני פחות-או-יותר ויתרתי על חלום בגלל שיקולים דומים, אז אני לא דוגמא טובה
 

Queen Of Rain

New member
אוף....

יש לי אפילו מחשבות על אדריכלות אבל בתכלס מה שהכי מסכם את העניין זה למה יש יותר ביקוש בשוק חשבתי ללמוד פסיכו'+קרימינולוגיה ולעבוד עם זה במשטרה אבל במשטרה מבקשים אנשים עם צבא מלא ולי יש חלקי סאעמק:|
 

Kiru

New member
ביקוש זה גם שיקול,

אבל זה לא מצדיק ללמוד משהו שלא אוהבים. אבל לפי מה שאני רואה יש הרבה דברים שאת אוהבת, כך שבטוח תמצאי מתוכם משהו שיש לו גם ביקוש...
 

popik23

New member
מה זו העצלנות הזאת?

אז תלמדי חמש שנים מה יקרה? אני לא חושב שיש הרבה חוגים שיקנו לך היום מקצוע בשלוש שנים. חוץ ממדעי המחשב, שום תואר לא נגמר בשלוש שנים ונותן לך עבודה(שגם במדעי המחשב היום זה לא כל כך פשוט). -תואר שני בפסיכולוגיה מקנה לך את הטייטל פסיכולוגית(באיזה תחום שהתמחית בו) וזהו המקצוע שלך, אם תהיי טובה מאוד ותתקבלי לקלינית אז תהיי פסיכולוגית קלינית(כמו ראובן מב"טיפול") אם תתקבלי לתעשייתי-ארגונית אז תעבדי בייעוץ ארגוני, אם תרצי להיות חוקרת אז תעבדי במחקר באקדמיה.
 

popik23

New member
וחוץ מזה...

אם את כן מתחילה פסיכולוגיה. אז אל תחשבי בכיוון של מכללה(חוץ ממכללת תל אביב) כי משם אין לך ממש לאיפה להתקדם, כי האוניברסיטאות לא ממש שמות על מכללות בקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. -דבר שני, זה לא יהיה לך כל כך פשוט להתקבל גם לתואר ראשון בפסיכולוגיה. רף הקבלה הוא די גבוה, ובאוניברסיטה העברית למשל הוא עמד על פסיכומטרי 720 ובגרות 104.
 

Queen Of Rain

New member
אין שום קשר לעצלנות

ראיתי את אחותי מוציאה תואר ולא עושה איתו כלום(הכוונה היא לפני 6 שנים בערך כשתואר ראשון עוד היה נחשב) חשבתי ללמוד בבר אילן או באוניברסיטה הפתוחה עדיין לא ניגשתי לפסיכומטרי ככה ש720 לא אומר לי כלום יום טוב
 

H20

New member
למה לפני 6 שנים תואר ראשון היה נחשב

? למיטב ידיעתי, גם לפני 6 שנים היה צריך תואר שני כדי להיקרא פסיכולוג. ככה זה במקצוע הזה.
 

popik23

New member
אחותך עשתה את הבחירות שלה

היא בחרה לא להשקיע(כי אם היא הייתה משקיעה היא כן הייתה יוצאת עם משהו), ואת יכולה לבחור להשקיע. להשקיע זה אומר ללמוד המון, לתת את כל מה שיש לך בתקופת מבחנים ולא להתייאש במרוץ המטורף הזה לתואר שני. בדיוק עכשיו דיברתי עם חבר שלי שאומר שהוא לא משקיע בלימודים כי הוא רוצה להנות עכשיו מהתקופה של להיות "סטודנט", אולי עכשיו הוא נהנה, אבל מה הוא יעשה עם b.a בכלכלה ומזרחנות עם ציונים נמוכים? כלום, אבל זו הייתה הבחירה שלו. מקווה שתביני שאין כאן עניין של שחור/לבן-כלומר התואר שווה או לא שווה. אלא יש כאן עניין של המוכנות של האדם עצמו להשקיע, אדם שלא ישקיע תמיד יוכל להגיד אחר כך "התואר לא שווה כלום" וככה לא להאשים את עצמו.
 
ובדיוק בגלל שאין שחור לבן-

זה מדגיש את כך שגם מי שלא משקיע בתואר ראשון ומסיים עם ציונים בינוניים מינוס, גם הוא ימצא עבודה אולי מתישהוא. אולי זה מקטין מעט את סיכוייו למצוא, אבל זה לא משאיף אותם ל 0...[לא שאני מעודד בינוניות]
 

popik23

New member
ברור שלא

מחוץ לעולם האקדמי כל אחד מתקדם לפי יכולותיו האישיות. אבל, לדעתי אדם שמשקיע באקדמיה הוא אדם שגם ישקיע בתחום אותו למד באקדמיה. אדם שילמד מקצוע ולא ישקיע בו נחשב בעיני כאדם שלא באמת מתכוון לפתח קריירה רצינית באותו המקצוע. ראה את כל אלה שלמדו מדעי המחשב וחשבו שציק צק ימצאו עבודה בשכר טוב, ומה קרה? התברר ששמים דגש מאוד גדול על הממוצע שלך בתואר(שלא לדבר על איפה למדת), לא השקעת=הפסדת. אותו אדם ימצא לבסוף עבודה אשר לא תספק אותו כי היא עבודה לא נחשקת(כמו QA או מנהל רשתות וכדומה) ואז יבוא בטענות לכולם שההיי טק זה לא מה שאמרו לו, שבלי נסיון אין סיכוי ועוד בלה בלה בלה... -הטענה שלי היא שאנשים לא יודעים להודות מתי הם האשמים במצב שלהם, העיקר שהם יודעים להאשים את כל העולם.
 

Golgi

New member
זה מאוד תלוי בתחום

למשל, אחות ואפילו רופא יוכלו למצוא עבודה גם אם סיימו עם ציונים ממש נמוכים- אולי לא עבודה במקום נורא יוקרתי (וגם זה לא בטוח), אבל בכל זאת עבודה במקצוע. לעומת זאת, מי ששואף להשתלב בעבודת מחקר בתחום מדעי הטבע יתקשה מאוד למצוא עבודה אם אין לו ציונים ו/או פרסומים טובים.
 
למעלה