התלבטות

[Queen Of Rain]

התלבטות

יש לי כל מיני כיוונים ללמוד באוניברסיטה אחרי הצבא - פסיכולוגיה, תקשורת או עיצוב פנים מה שהכי מושך אותי נכון לעכשיו זה פסיכו' אבל השאלה היא מה אפשר לעשות עם זה הלאה? אני לא מתכוונת להוציא תואר בשביל הכיף יש ביקוש לבוגרי אוניברסיטה עם תואר שכזה?

 

[סטיב הקלידן]

בגדול-

עם תואר ראשון ופסיכו בגדול אין תעסוקה ספציפית לרוב...את רק תשאי את התואר "אקדמאית" אבל אלו לא מקצועות בגדול. בשביל להיות פסיכולוגית צריך תואר שני בספיכולוגיה ובתקשורת אין משהו ספציפי, הרי כתב או כל דבר אחר בעולם הבידור אפשר להיות גם ללא תואר...עיצוב פנים לא נלמד באוניברסיטה ואני לא יודע מה לגבי הביקוש שלו..

 

[Queen Of Rain]

אז כמה שנים אני אמורה ללמוד

גאד דמיט:|?!?! אולי אני כבר אשכור דירה במעונות ואקים שם משפחה

ומה אפשר לעשות עם תואר שני? אוףףף אני אוהבת פסיכו' והדבר האחרון שאני רוצה שיקרה זה לשבת בבית אחרי השקעה בתואר

 

[Kiru]

אם את אוהבת פסיכולוגיה

אז למה שלא תלכי על זה? מדובר במשהו שאנשים עושים כל הזמן, לא באיזה מסלול איזוטרי שיש בו 3 בוגרים בשנה, שכולם גאונים.

עם תואר שני (וסטאז') תוכלי להיות פסיכולוגית. יש מגמה קלינית, אירגונית, התפתחותית וכו' – תלוי מה מעניין אותך. קחי בחשבון שבכלל לא קל להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה, בעיקר אם מדובר בקלינית.

 

[Queen Of Rain]

מנסיון?

 

[Kiru]

ממש לא, אני סטודנט למנע"ס.

האמת היא שאני פחות-או-יותר ויתרתי על חלום בגלל שיקולים דומים, אז אני לא דוגמא טובה

 

[Queen Of Rain]

אוף....

יש לי אפילו מחשבות על אדריכלות אבל בתכלס מה שהכי מסכם את העניין זה למה יש יותר ביקוש בשוק חשבתי ללמוד פסיכו'+קרימינולוגיה ולעבוד עם זה במשטרה אבל במשטרה מבקשים אנשים עם צבא מלא ולי יש חלקי סאעמק:|

 

[Kiru]

ביקוש זה גם שיקול,

אבל זה לא מצדיק ללמוד משהו שלא אוהבים. אבל לפי מה שאני רואה יש הרבה דברים שאת אוהבת, כך שבטוח תמצאי מתוכם משהו שיש לו גם ביקוש...

 

[popik23]

מה זו העצלנות הזאת?

אז תלמדי חמש שנים מה יקרה? אני לא חושב שיש הרבה חוגים שיקנו לך היום מקצוע בשלוש שנים. חוץ ממדעי המחשב, שום תואר לא נגמר בשלוש שנים ונותן לך עבודה(שגם במדעי המחשב היום זה לא כל כך פשוט). -תואר שני בפסיכולוגיה מקנה לך את הטייטל פסיכולוגית(באיזה תחום שהתמחית בו) וזהו המקצוע שלך, אם תהיי טובה מאוד ותתקבלי לקלינית אז תהיי פסיכולוגית קלינית(כמו ראובן מב"טיפול") אם תתקבלי לתעשייתי-ארגונית אז תעבדי בייעוץ ארגוני, אם תרצי להיות חוקרת אז תעבדי במחקר באקדמיה.

 

[popik23]

וחוץ מזה...

אם את כן מתחילה פסיכולוגיה. אז אל תחשבי בכיוון של מכללה(חוץ ממכללת תל אביב) כי משם אין לך ממש לאיפה להתקדם, כי האוניברסיטאות לא ממש שמות על מכללות בקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. -דבר שני, זה לא יהיה לך כל כך פשוט להתקבל גם לתואר ראשון בפסיכולוגיה. רף הקבלה הוא די גבוה, ובאוניברסיטה העברית למשל הוא עמד על פסיכומטרי 720 ובגרות 104.

 

[מתולתלת גאה]

באת"א סכם הקבלה הוא 641 ../images/Emo13.gif

 

[Queen Of Rain]

אין שום קשר לעצלנות

ראיתי את אחותי מוציאה תואר ולא עושה איתו כלום(הכוונה היא לפני 6 שנים בערך כשתואר ראשון עוד היה נחשב) חשבתי ללמוד בבר אילן או באוניברסיטה הפתוחה עדיין לא ניגשתי לפסיכומטרי ככה ש720 לא אומר לי כלום יום טוב

 

[H20]

למה לפני 6 שנים תואר ראשון היה נחשב

? למיטב ידיעתי, גם לפני 6 שנים היה צריך תואר שני כדי להיקרא פסיכולוג. ככה זה במקצוע הזה.

 

[Queen Of Rain]

היא הוציאה בקרימינולוגיה

 

[fighter21]

720 זה גבוה מאוד

 

[popik23]

אחותך עשתה את הבחירות שלה

היא בחרה לא להשקיע(כי אם היא הייתה משקיעה היא כן הייתה יוצאת עם משהו), ואת יכולה לבחור להשקיע. להשקיע זה אומר ללמוד המון, לתת את כל מה שיש לך בתקופת מבחנים ולא להתייאש במרוץ המטורף הזה לתואר שני. בדיוק עכשיו דיברתי עם חבר שלי שאומר שהוא לא משקיע בלימודים כי הוא רוצה להנות עכשיו מהתקופה של להיות "סטודנט", אולי עכשיו הוא נהנה, אבל מה הוא יעשה עם b.a בכלכלה ומזרחנות עם ציונים נמוכים? כלום, אבל זו הייתה הבחירה שלו. מקווה שתביני שאין כאן עניין של שחור/לבן-כלומר התואר שווה או לא שווה. אלא יש כאן עניין של המוכנות של האדם עצמו להשקיע, אדם שלא ישקיע תמיד יוכל להגיד אחר כך "התואר לא שווה כלום" וככה לא להאשים את עצמו.

 

[סטיב הקלידן]

ובדיוק בגלל שאין שחור לבן-

זה מדגיש את כך שגם מי שלא משקיע בתואר ראשון ומסיים עם ציונים בינוניים מינוס, גם הוא ימצא עבודה אולי מתישהוא. אולי זה מקטין מעט את סיכוייו למצוא, אבל זה לא משאיף אותם ל 0...[לא שאני מעודד בינוניות]

 

[popik23]

ברור שלא

מחוץ לעולם האקדמי כל אחד מתקדם לפי יכולותיו האישיות. אבל, לדעתי אדם שמשקיע באקדמיה הוא אדם שגם ישקיע בתחום אותו למד באקדמיה. אדם שילמד מקצוע ולא ישקיע בו נחשב בעיני כאדם שלא באמת מתכוון לפתח קריירה רצינית באותו המקצוע. ראה את כל אלה שלמדו מדעי המחשב וחשבו שציק צק ימצאו עבודה בשכר טוב, ומה קרה? התברר ששמים דגש מאוד גדול על הממוצע שלך בתואר(שלא לדבר על איפה למדת), לא השקעת=הפסדת. אותו אדם ימצא לבסוף עבודה אשר לא תספק אותו כי היא עבודה לא נחשקת(כמו QA או מנהל רשתות וכדומה) ואז יבוא בטענות לכולם שההיי טק זה לא מה שאמרו לו, שבלי נסיון אין סיכוי ועוד בלה בלה בלה... -הטענה שלי היא שאנשים לא יודעים להודות מתי הם האשמים במצב שלהם, העיקר שהם יודעים להאשים את כל העולם.

 

[Golgi]

זה מאוד תלוי בתחום

למשל, אחות ואפילו רופא יוכלו למצוא עבודה גם אם סיימו עם ציונים ממש נמוכים- אולי לא עבודה במקום נורא יוקרתי (וגם זה לא בטוח), אבל בכל זאת עבודה במקצוע. לעומת זאת, מי ששואף להשתלב בעבודת מחקר בתחום מדעי הטבע יתקשה מאוד למצוא עבודה אם אין לו ציונים ו/או פרסומים טובים.

 

[סטיב הקלידן]

מסכים עם שניכם../images/Emo13.gif

[מה שלא סותר את דבריי באופן חח"ע

]