גם אני שקלתי
ממש בהתחלה ביקשתי מידיד הומוסקסואל, אם כי לא ביקשתי ממנו הורות משותפת אלא רק עזרה בהולדה. אבל הוא סירב כיוון שהוא עצמו לא רצה ילדים, ולדעתו "ילד צריך אבא ואמא". הוא ניסה להציע לי ידיד אחר שלו, אבל לא הרגשתי בנוח לעשות "בליינד דייט להורות". אחר כך ידיד טוב שלי הציע את עצמו, אבל נסוג בהדרגה, כנראה נבהל מהרעיון. למרות שהרעיון של בנק הזרע די הרתיע אותי בהתחלה, אפילו לא ניסיתי לפנות לארגונים של הורות משותפת, כי למצוא את האב המתאים נראה לי אפילו עוד יותר קשה מאשר למצוא בן זוג מתאים. עכשיו אני די שלמה עם הרעיון של בנק הזרע, זה בסך הכל אמצעי. הזרעה ראשונה אמורה להיות בקרוב, ואם מישהו היה פונה אלי עכשיו בבקשה לשקול הורות משותפת, אדחה אותו על הסף. יכול מאוד להיות שזו שאלה של אופי - אני אכן רגילה לעשות דברים לבד, ואם לא לבד - זה צריך להיות עם מישהו שאוהב אותו ואבטח בו. אולי אתן (או מי שהיתה אי פעם לחוצה להתחתן) מכירות את ההרגשה של "לחפש בעל", הרגשה שהופכת כל בנאדם נחמד בסביבה לבעל פוטנציאלי, ושאת מחפשת רק חתונה, ושהבנאדם מפסיק לעניין אותך כבנאדם אם הוא לא נכנס למשבצת הזאת. אחרי שחוויתי את ההרגשה הזאת, והשתחררתי ממנה (לא מעט בעקבות ההחלטה להיות חד הורית), אני די שמחה שהיא נעלמה. לא הייתי רוצה להפנות אותה גם לכיוון אב פוטנציאלי ולהתחיל למיין אנשים בצורה כזאת.