התלבטות.
קודם כל, אני רק בן 18 אז כביכול אני לא אמור להיות כאן. אבל אני עומד בפני שירותי הצבאי ומוצעות לי שני אפשרויות ארוכות טווח. קודם כל קצת על עצמי ועל רצונותי: בן 18 כמו שאמרתי. מתעניין מאד בתחום הריאלי (ובצניעות, גם טוב בו). אני יודע שאני רואה את רוב חיי הבודרים עוסק במו"פ. בנוסף יש לי כמה רצונות שעלולים להתנגש - מצד אחד אני מאד אוהב את המדע התאורתי (מה שמוביל אותי ללמוד מתמתיקה/פיסיקה), ומצד שני אני אדם מאד מעשי, שחשוב לו לייצר משהו (ולא רק לחקור "לשם המדע") - מה שמוביל אותי ללמוד הנדסה. כמו כן יש לי משיכה לנושא של כלכלה/מנהל עסקים. עוד פרט שעלול להיות רלוונתי - אין לי אף קרוב/מכר שמתעסק בתחום הטכנולוגי - כולם מורים/מתעסקים בפיננסים/עובדים סוציאלים/לא אקדמאים. ה"תכנית" שלי היא ללמוד לתואר ראשון, להתחיל לעבוד ובמקביל להשלים דוקטורט, ואחרי כמה שנים ללמוד לתואר במנע"ס. עכשיו ההתלבטות שלי היא בין שלושה מסלולים - קורס טיס, מסלול "פסגות" וצבא רגיל *לשני המסלולים הראשונים לא התקבלתי סופית אבל אני בשלבים מתקדמים עם סיכוי ממשי להגיע לשם. הסיבה שאני שואל את זה עכשיו ולא אחרי שאני אדע אם התקבלתי סופית, היא שפשוט לא יהיה לי מרווח זמן בין הידיעה על הקבלה לבין ההחלטה באיזה מסלול לבחור. טיס(בהנחה שאני אעבור את הקורס כמובן) - אני רואה בו קרש קפיצה מעולה - אני ארוויח כסף רב , יוקרה וגם אוציא תואר שני. החסרון הוא שבמשך 9 שנים אני לא אעשה את מה שאני באמת רוצה (אם כי אני אעשה פעילות מאתגרת ומספקת אחרת). פסגות - (מסלול הצתיינות בעתודה ללימודי הנדסת חשמל-ופיסיקה עם הבטחה לשרת במו"פ) היתרון הוא כמובן ניסיון רב ועשייה של מה שאני רוצה לעשות כבר עכשיו. החסרון הוא לימודים עם תלמידים מבוגרים ממני וחוסר בהירות לגבי העתיד. עוד חסרון הוא וויתור על לימודי מתמתיקה בצורה מקיפה. צבר "רגיל" - היתרון הוא שזה יתן לי עוד שלוש שנים לחשוב ואני לא אתחייב לכלום. החסרון הוא בעיקר שאני לא אהנה מהיתרונות של שני הנ"ל. עוד נתונים שאולי יועילו: בכל תפקיד שאני אעשה בצבא אני אתרום ואקדיש בו את כל מאמצי. המצב הכלכלי של משפחתי טוב, אך לא בצורה יוצאת דופן. אין שום לחץ מההורים. הכסף שאני ארוויח הוא ,כמובן , שיקול. זהו(נראה לי) כל הכבוד למי שקרא(זו ללא ספק ההודעה הארוכה ביותר שכתבתי) תודה רבה רבה לכל העונים עמית
קודם כל, אני רק בן 18 אז כביכול אני לא אמור להיות כאן. אבל אני עומד בפני שירותי הצבאי ומוצעות לי שני אפשרויות ארוכות טווח. קודם כל קצת על עצמי ועל רצונותי: בן 18 כמו שאמרתי. מתעניין מאד בתחום הריאלי (ובצניעות, גם טוב בו). אני יודע שאני רואה את רוב חיי הבודרים עוסק במו"פ. בנוסף יש לי כמה רצונות שעלולים להתנגש - מצד אחד אני מאד אוהב את המדע התאורתי (מה שמוביל אותי ללמוד מתמתיקה/פיסיקה), ומצד שני אני אדם מאד מעשי, שחשוב לו לייצר משהו (ולא רק לחקור "לשם המדע") - מה שמוביל אותי ללמוד הנדסה. כמו כן יש לי משיכה לנושא של כלכלה/מנהל עסקים. עוד פרט שעלול להיות רלוונתי - אין לי אף קרוב/מכר שמתעסק בתחום הטכנולוגי - כולם מורים/מתעסקים בפיננסים/עובדים סוציאלים/לא אקדמאים. ה"תכנית" שלי היא ללמוד לתואר ראשון, להתחיל לעבוד ובמקביל להשלים דוקטורט, ואחרי כמה שנים ללמוד לתואר במנע"ס. עכשיו ההתלבטות שלי היא בין שלושה מסלולים - קורס טיס, מסלול "פסגות" וצבא רגיל *לשני המסלולים הראשונים לא התקבלתי סופית אבל אני בשלבים מתקדמים עם סיכוי ממשי להגיע לשם. הסיבה שאני שואל את זה עכשיו ולא אחרי שאני אדע אם התקבלתי סופית, היא שפשוט לא יהיה לי מרווח זמן בין הידיעה על הקבלה לבין ההחלטה באיזה מסלול לבחור. טיס(בהנחה שאני אעבור את הקורס כמובן) - אני רואה בו קרש קפיצה מעולה - אני ארוויח כסף רב , יוקרה וגם אוציא תואר שני. החסרון הוא שבמשך 9 שנים אני לא אעשה את מה שאני באמת רוצה (אם כי אני אעשה פעילות מאתגרת ומספקת אחרת). פסגות - (מסלול הצתיינות בעתודה ללימודי הנדסת חשמל-ופיסיקה עם הבטחה לשרת במו"פ) היתרון הוא כמובן ניסיון רב ועשייה של מה שאני רוצה לעשות כבר עכשיו. החסרון הוא לימודים עם תלמידים מבוגרים ממני וחוסר בהירות לגבי העתיד. עוד חסרון הוא וויתור על לימודי מתמתיקה בצורה מקיפה. צבר "רגיל" - היתרון הוא שזה יתן לי עוד שלוש שנים לחשוב ואני לא אתחייב לכלום. החסרון הוא בעיקר שאני לא אהנה מהיתרונות של שני הנ"ל. עוד נתונים שאולי יועילו: בכל תפקיד שאני אעשה בצבא אני אתרום ואקדיש בו את כל מאמצי. המצב הכלכלי של משפחתי טוב, אך לא בצורה יוצאת דופן. אין שום לחץ מההורים. הכסף שאני ארוויח הוא ,כמובן , שיקול. זהו(נראה לי) כל הכבוד למי שקרא(זו ללא ספק ההודעה הארוכה ביותר שכתבתי) תודה רבה רבה לכל העונים עמית
