התלבטות
התחלנו עם הקטנה כיתה א בשעה טובה. הגדול ב-ה' וייצא, כמו בשנים הקודמות, ליום השליפה. בעיקרון, אני נגד לימוד קריאה או כל דבר אחר לפני כיתה א' (יש כאן ודאי הורים שיחלקו על דעתי) וגם הגדול נכנס לכיתה א' כ"דף חלק". כל זה לא הפריע לו תוך כמה חודשים להדביק את הפער מול אלה שכבר קראו מגיל שלוש. מיותר לציין שבהמשך הוא אותר כמחונן ודווקא אלה שהיינו בטוחים שהם מחוננים מחמת ידיעותיהם הרבות נשארו ילדים חכמים ומקסימים אבל בהחלט לא מחוננים.
ועכשיןו לעניין: הובא ללידיעתי שמספר אמהות (שתיים) בכיתה "הכינו את הקרקע מראש" ונמצאות מזה כחצי שנה (עוד לפני תחילת הלימודים) בקשר עם הנהלת בית הספר והמורים בנוגע לתוכניות המצוינות בבית הספר. עד היום תוכניות המצוינות ניתנו לילדי כיתות ד-ו והשנה הורחבו לכיתות א-ג. יש לציין שבכל תוכנית כזו יש מקום למספר מצומצם של ילדים מכל כיתה (בערך שניים). כבר ביום השני ללימודים נתנה המורה לילדים אלה "לעזור" לכל הכיתה ו"מיצבה" אותם כילדים המובילים מבחינה לימודית. אינני יודעת אם ביתי תוגדר בהמשך כמחוננת או לא, עוד חזון למועד: היא ילדה סקרנית ובעלת זיכרון פנומנלי אבל כרגע היא מאד אוהבת משחקי דמיון ונהנית מהחידוש שבלימודים. גם לגבי בני הגדול לא היה לי מושג, מה גם ששניהם ילדים מאד ביישנים ולא מתבלטים.
ומה רציתי לעלות בפורום?: מרגיז אותי שנראה שבעקבות עבודת שטח מוקדמת של הורים מול בית הספר "ייתפסו" שני ילדים את מקומם של ילדים אחרים, וודאי מוכשרים לא פחות, בתוכניות ההעשרה והמצוינות וגם מרגיז אותי שכבר ביום הראשון תויגו הילדים הללו כ"מתקדמים" מול כל ילדי הכיתה (כיתה של 35 תלמידים, גם המורה הכי מנוסה בעולם לא תזהה את המתקדמים על היום הראשון...) - מה דעתכם? פשוט לעזוב את זה ולזרום (ייקחו כמה חודשים עד שיגלו מי הוא מה, בעיקר שיש ילדים, כמו בתי, שלא למדו לפני כיתה א') או לעשות מעשה?
תודה,
דנה
התחלנו עם הקטנה כיתה א בשעה טובה. הגדול ב-ה' וייצא, כמו בשנים הקודמות, ליום השליפה. בעיקרון, אני נגד לימוד קריאה או כל דבר אחר לפני כיתה א' (יש כאן ודאי הורים שיחלקו על דעתי) וגם הגדול נכנס לכיתה א' כ"דף חלק". כל זה לא הפריע לו תוך כמה חודשים להדביק את הפער מול אלה שכבר קראו מגיל שלוש. מיותר לציין שבהמשך הוא אותר כמחונן ודווקא אלה שהיינו בטוחים שהם מחוננים מחמת ידיעותיהם הרבות נשארו ילדים חכמים ומקסימים אבל בהחלט לא מחוננים.
ועכשיןו לעניין: הובא ללידיעתי שמספר אמהות (שתיים) בכיתה "הכינו את הקרקע מראש" ונמצאות מזה כחצי שנה (עוד לפני תחילת הלימודים) בקשר עם הנהלת בית הספר והמורים בנוגע לתוכניות המצוינות בבית הספר. עד היום תוכניות המצוינות ניתנו לילדי כיתות ד-ו והשנה הורחבו לכיתות א-ג. יש לציין שבכל תוכנית כזו יש מקום למספר מצומצם של ילדים מכל כיתה (בערך שניים). כבר ביום השני ללימודים נתנה המורה לילדים אלה "לעזור" לכל הכיתה ו"מיצבה" אותם כילדים המובילים מבחינה לימודית. אינני יודעת אם ביתי תוגדר בהמשך כמחוננת או לא, עוד חזון למועד: היא ילדה סקרנית ובעלת זיכרון פנומנלי אבל כרגע היא מאד אוהבת משחקי דמיון ונהנית מהחידוש שבלימודים. גם לגבי בני הגדול לא היה לי מושג, מה גם ששניהם ילדים מאד ביישנים ולא מתבלטים.
ומה רציתי לעלות בפורום?: מרגיז אותי שנראה שבעקבות עבודת שטח מוקדמת של הורים מול בית הספר "ייתפסו" שני ילדים את מקומם של ילדים אחרים, וודאי מוכשרים לא פחות, בתוכניות ההעשרה והמצוינות וגם מרגיז אותי שכבר ביום הראשון תויגו הילדים הללו כ"מתקדמים" מול כל ילדי הכיתה (כיתה של 35 תלמידים, גם המורה הכי מנוסה בעולם לא תזהה את המתקדמים על היום הראשון...) - מה דעתכם? פשוט לעזוב את זה ולזרום (ייקחו כמה חודשים עד שיגלו מי הוא מה, בעיקר שיש ילדים, כמו בתי, שלא למדו לפני כיתה א') או לעשות מעשה?
תודה,
דנה