התלבטות

[חייבתלהגיב]

שיחה עם המורה על צרכיו של הילד שלך

היא לא פסולה - היא רצויה. אין לי בעייה גם עם מי שמרים טלפון לאגף המחוננים ואומר שהילד שלו נורא חכם. העניין הוא שאחרי שאתה מוסר את המידע, הם יכולים לעשות איתו מה שהם רוצים. הם מודעים לכך שאתה ההורה, שאתה משוחד, מן הסתם, ושאתה מעוניין לקדם את הילד שלך כמה שיותר - ומביאים את כל אלה בחשבון כשהם מקבלים החלטה.
במקרה של הכנה למחוננים הם לא מודעים לכלום, ולכן זו רמאות. אם צריך היה לחתום על טופס ששואל אם עברת הכנה או לא, אפשר אולי להגיד שהמצב דומה, כי אפשר להביא את זה בחשבון כשבודקים את המבחנים.

 

[חייבתלהגיב]

ולמה שתדבר גם היא? כי ניכר שגם

היא חושבת שהבת שלה מתקדמת, אז כדאי שתשוחח על כך עם בית הספר. כאמור, לגישתי כמה שיותר מידע יותר טוב - גם לגבי החוזקים של הילד וגם לגבי הקשיים.
אצלנו כל שנה ההורים מוזמנים לכתוב מכתב להנהלה בסוף השנה, שבו הם כותבים על החוזקים והחולשות של הילדים שלהם, סגנון הלמידה שלהם, וכו', כדי לעזור להנהלה לשבץ את הילדים לשנה הבאה (אצלנו הכיתות מתערבבות כל שנה).

 

[רזאי]

איפה ביה"ס הנהדר הזה?

אצלנו מסתפקים בלברר מי החברים הטובים של כל ילד, ודואגים שהם לא יהיו יחד בשנת הלימודים הבאה.

הקטנה שלי התחילה היום כיתה ב', בלי אף ילדה שהיא מכירה. הורים אמרו לי שזה סימן טוב. כנראה היא היתה מאוד פופולרית בשנה שעברה. משום מה זה לא מצליח לנחם אותי, או אותה.

 

[חייבתלהגיב]

גם אצלנו זה רק בתיאוריה...

כמו שכתבתי פה בשרשור באופן כללי - מבקשים מההורים לכתוב ולספק את המידע - אבל ממש ממש לא מתחייבים לנהוג לפי המידע...

 

[רזאי]

אצלנו הם אפילו לא עושים את עצמם מתעניינים.

השיא היה אצל חברה של הבת שלי, שקיבלה בסוף השנה מכתב הביתה, שהיא לא מתקדמת מספיק בקריאה בשביל לעלות לכיתה ב'. הם המליצו על לימודי קיץ.
כשהאמא התעקשה שהבת שלה מתקדמת, המורה בחנה אותה,ונאלצה להודות שהאמא צודקת. לשאלת האם, היא ענתה שאף פעם לא ישבה עם הילדה והקשיבה לה קוראת. הילדה שקטה ולא מפריעה, אז היא העדיפה לשבת עם ילדים אחרים...

 

[חייבתלהגיב]

כן, בערך מאותן סיבות גם אצלנו צריך לשאול.

אם הם היו עושים את העבודה שלהם כמו האידאל, אז פרט לשאלה של חברים, הרי הם אמורים לדעת מה החולשות והחוזקים הלימודיים של הילדים, מה סגנון הלמידה שלהם וכו' (הם שואלים את זה לא רק בכניסה לבית הספר - אלא כל שנה). לכן גם כל העניין הזה של המורה מחליטה מי מצטיין ומי לא סתם לפי הרושם (להבדיל ממבחנים שקובעים את העניין - שיכולים להיות גם מבחנים בעל פה שהמורה מעבירה, אבל העיקר שכולם ייבדקו באותה צורה) הוא מפוקפק מראש, וזו לא שיטה בכל מקרה...

 

[רזאי]

הרושם שאני קיבלתי כאן,

שהמורים ממש לא שמים לב לכל תלמיד. זה מעולם לא קרה לי בישראל בצורה כ"כ קיצונית. אפילו הבן השלישי שלי, שהוא שקט במיוחד, קיבל תוך זמן די קצר הכרה ביכולות שלו בישראל.
תמיד אהבנו לקטר על מערכת החינוך בארץ, אבל כאן אני לומדת להעריך אותה.

 

[חייבתלהגיב]

אני לא יודעת איך זה בישראל היום,

אבל אצלנו, לפחות, הדגש הוא על כמה הילד עובד, ולא על איכות העבודה שלו. כך שאם ילד עושה מה שצריך, ועומד בזמנים - זה טוב (והעניין של עמידה בזמנים אשכרה מופיע כמה פעמים בתעודה), אבל אם הילד לא עושה כל מה שצריך, או עושה לאט - זה רע - ולא משנה אם הילד הראשון לא יודע, העבודה שלו לא טובה, וכו', והילד השני מצטיין. אני לא יודעת אם כתבתי כבר פה - עבודות כתיבה, למשל, נשפטות באופן מוצהר על פי האורך (צריך למלא כך וכך שורות) ולא על פי מה שכתוב. טירוף...
בדיוק היום באוטו הדגמתי לבת שלי (שמתקשה להכביר במילים שלא לצורך) איך היא צריכה לכתוב, כשהראיתי לה איך אני מייצרת בשנייה 6 משפטים על הבילוי שלי בשירותים הבוקר. ואז נתתי לה לעשות משהו דומה. כי אלה הדרישות, ולטובתה שהיא תעמוד בהן, ולא משנה כמה הן מגוחכות (אחרת, כאמור, פשוט ישאירו אותה כיתה). קצת כואב הלב, אבל זה מה יש. אני מקווה שמתישהו אצטרך ללמד אותה מחדש לפעול באופן הפוך בדיוק...

 

[רזאי]

אני בקשר שוטף עם חברות בארץ,

אבל חייבת לומר שמדובר בבי"ס לא ממוצע, והדגש הוא בהחלט על האיכות.
אם תחזרו לאיזור טוב בישראל, כנראה שתהיי הרבה יותר מרוצה מאיכות החינוך.
הבת שלך כנראה ריאלית, אבל אולי זה שיעור טוב בשבילה. מכריחים אותה לפתח יכולות נוספות.

 

[חייבתלהגיב]

היכולת למלא דף במילים כמה שיותר מהר

על חשבון האיכות לא נראית לי יכולת חשובה. כאמור, אני מקווה בהמשך שהיא תאלץ לשכוח את היכולת הזאת... לא זכור לי שאי פעם היינו צריכים לרכוש את היכולת הזאת בישראל.
זה לא שהיא לא יודעת לכתוב משפטים מלאים או סיפורים או משהו בסגנון. כשהיא כן כותבת, האיכות מאוד גבוהה. בגלל זה זה נראה לי כל כך מגוחך, כשאני מסתכלת על העבודה שהילדים האחרים מפיקים, מול העבודה שלה. אז הסיפור שלה הוא 4 עמודים, אבל בנוי היטב, מעניין, יצירתי. הסיפור של ילד אחר הוא 6-7 עמודים, אבל הוא בקושי קריא (וזה אם הילד בכלל יודע אנגלית). ומה המורה כתבה לה על הסיפור? "חבל שהוא לא ארוך יותר". הם הורגים אותי.

 

[רזאי]

המורה התעניינה בסיפור המשובח,

והצטערה שהוא נגמר לה כ"כ מהר

לפעמים צריך לדעת גם למרוח, ולפחות את זה היא מסגלת לעצמה. מסכימה איתך שלא נתקלתי במשימות מופרכות כ"כ בישראל.

 

[רוני810]

זה מזכיר לי שקרוב רחוק שלנו שגר בארה"ב

כבר עשרות שנים וגידל את ילדיו שם, סיפר לנו שבתיכון של ילדיו אם מישהו קיבל ציון גרוע במתמטיקה, מדעים וכו' הגישה של ביה"ס היא "לא נורא, ניסית, בפעם הבאה תשתדל יותר", והמקום שבו כן יוצאת ההישגיות שמתבטאת בתוצאות ולא רק ב"ניסית" הוא - ספורט. אם הילד לא מצליח בפוטבול לא אומרים לו "העיקר שניסית", שם צריך להביא תוצאות אמיתיות.
רזאי - מצטערת לשמוע על הבת שלך. באמת לא מובן, מכעיס ומדאיג. אני מקווה שהיא תמצא חברות חדשות וטובות.

 

[רזאי]

תודה

זה לא מובן רק לישראלים.בארה"ב זה המצב הסטנדרטי. אחד מההבדלים התרבותיים שאנחנו לא מצפים להם במעבר לארה"ב. נדמה לנו שמרוב סרטים וסדרות אנחנו מבינים אותם, ויהיה לנו קל להשתלב. רק כשמנסים לחיות שם, מבינים שזה רחוק מהאמת.

 

[חייבתלהגיב]

ואגב, אם היה מדובר במשהו כמו

הורים עשירים שתורמים לבית הספר ומתנים את התרומה בקבלת הילדים שלהם לתכנית המצוינות או משהו בסגנון - זה היה סיפור אחר, וברור שזה לא בסדר.
אבל כל מה שנטען פה הוא שמדובר באמהות ששוחחו עם בית הספר מראש על כך שהילדים שלהם מתקדמים - ושוב, לא ברור לי אפילו מה יצא מזה ואם הילדים האלה אכן בתכנית המצוינות או לא.

 

[חייבתלהגיב]

אה, עכשיו אני רואה שבהודעה אחרת

היא ציינה שהם אכן אמידים, וכו'. אם לדעתה זו הסיבה להשפעה (ולא, באופן כללי, השיחה המוקדמת עם המורים), ואם אכן הילדים האלה התקבלו מראש לתכניות המצוינות (שוב, עוד לא הבנתי אם כן או לא), זו אכן סיבה מוצדקת להתלונן.
וזה, כמובן, מחזיר אותנו לאי שוויון הכללי של תכניות המחוננים. כי עדיין מאוד סביר שהילדים האלה א-כ-ן מתקדמים יותר מיתר הילדים, והיו נכנסים לתכניות האלה גם ללא כל השפעה של ההורים, פשוט כי הם זוכים ליתר טיפוח ומבחני המחוננים/הקריטריונים שלפיהן המורות בוחרות לא מצליחים להתגבר על הנושא הזה.

 

[חייבתלהגיב]

מצד שני, היא רק דיברה על כך

שאחת המשפחות אמידה וההורים מובילים במשק - לא יודעת מה עם השנייה - ובכל מקרה לא על זה היא שמה דגש בהודעה הראשונה.
בקיצור, חסרים הרבה פרטים, ולא ברור לי מה כן או לא קרה או יקרה, ומה בדיוק הנקודה שמפריעה לה.

 

[tomi32]

טוב

מתברר ששנינו קראנו הודעות שונות לגמרי.
אני ראיתי כבר בהודעה הראשונה שמדובר על הורים שפנו לבית הספר כבר בזמן הגן בקשר לתוכניות המצויינות שנפתחת השנה לראשונה לכיתות א'. את ראית דברים אחרים ולכן כנראה זה דו שיח של חרשים

 

[חייבתלהגיב]

אני מדברת על המצב הכלכלי שלהם, וכו'

זה שהם פנו בזמן הגן זה היה כתוב וברור. מה שלא היה כתוב בהודעה הראשונה זה שהמשפחות, או לפחות אחת מהן, הן מהמובילות במשק. כאמור, אין לי שום בעייה עם הפנייה ומתן המידע למורים ולהנהלה - ולא משנה מתי. מצדי שיספרו להם בגיל חצי שנה שהתינוק מתהפך...

 

[חייבתלהגיב]

ואם הנקודה היא שהם לא רק סיפרו באופן כללי

שהילד מצטיין / גאון / המציא את התורת היחסות אלא גם התייחסו ספציפית למה שיש בבית הספר הזה עבור ילדים כאלה - כלומר תכנית המצוינות - גם בזה אני לא רואה כל בעייה. הם יכולים להגיד מה שהם רוצים ולשאול על מה שהם רוצים ולתת איזה מידע שהם רוצים - זה לא מחייב את בית הספר בשום צורה.

 

[רוני810]

מסכימה איתך שתוכנית מצוינות בבית הספר לא

צריכה להתחיל בתחילת כיתה א'.