התלבטות ..
שלום רב,
שמי הדר, בת 28 מאזור השרון.
אני נמצאת בזוגיות כבר קרוב ל3 שנים מתוכם מתגוררים יחד כמעט שנתיים.
הסיפור שלי הוא קצת מוזר...
אני ובן זוגי הכרנו באינטרנט. החודשים הראשונים שיצאנו היו , איך אומר , "ככה ככה"..
אני כבר הייתי מיואשת לאחר דייטים רבים ולא מוצלחים ולכן למרות שלא זרם ב100% והייתה התלהבות מטורפת, המשכתי את הקשר.
כמובן שמבחינתי זו כבר הייתה זוגיות וכבר הרגשתי שהוא "חבר " מה שהתברר לאחר מס' חודשים שלא היה אותו דבר מבחינתו.
הסיפור הוא סיפור שגיליתי בדיעבד , לאחר חצי שנה יחד (משהו כזה) אבל הוא מדבר על תקופה שבה יצאנו חודשיים.
אני מביאה אותו כאן לא בגלל שאני חושבת עליו ימים ולילות, סתם בשביל לשמוע את דעתכם ולקבל פרספקטיבה שונה לאחר זמן רב (ממה שקיבלתי אז שהוא היה טרי והייתי באטרף)
מה שקרה הוא בעצם שגיליתי (ולא ממנו) שהבחור יצא עם בחורה נוספת (כ3 פעמים) במקביל אליי ואף נכנס איתה למיטה. אני והוא יצאנו אז כחודשיים - כאשר כמו שתיארתי, לא היו בשמיים ולא התפתחו שם רגשות עדיין (לא מהכיוון שלי ולא משלו) , אבל כן כבר שכבנו וניהלנו לכאורה "זוגיות".
יש לציין שהבחור הוא בחור טוב, שהיה רק בקשרים רציניים ולא אדם של "סטוצים".
כמובן שכשגיליתי זאת, רציתי למות באותו רגע והתחלתי להאשימו בבגידה ורציתי להיפרד. לאחר תקופה קשה מאוד החלטתי להישאר כי הקשר פשוט טוב ואנחנו יותר מידי אוהבים. ובכלל, זה קרה כאשר לא היו רגשות ומבחינתו לא הרגיש עדיין מחוייב לי.
כאשר זה קרה , הוא סיפר שמיד לאחר מכן התחרט על כך והבין שמרגיש אליי משהו ושרוצה לתת לזה צ'אנס. ובאמת (במקריות) כשבוע לאחר המקרה אני ניהלתי עם הבחור שיחה , סוג של "יחסינו לאן" (כי פשוט זה לא התקדם לשום מקום) ומאז הכל התפתח (רגשות,התלהבות וכדומה).
אני, שרגילה לחיות על סרטים שבהם הכל מושלם מהרגע הראשון ומתאהבים וישר פרפרים קצת התקשיתי לחיות עם הסיפור הזה וההתחלה "המבאסת" הזאת. היום, לאחר כמעט שלוש שנים, עדיין כואב ופוגע שאני נזכרת בכך, אבל מזכירה לעצמי שמה שהיה בינינו אז הוא כמעט וכלום!
רציתי לשמוע את דעתם של אנשים שונים ובכלל, מניסיון חיים שונה..
תודה מראש,
שלום רב,
שמי הדר, בת 28 מאזור השרון.
אני נמצאת בזוגיות כבר קרוב ל3 שנים מתוכם מתגוררים יחד כמעט שנתיים.
הסיפור שלי הוא קצת מוזר...
אני ובן זוגי הכרנו באינטרנט. החודשים הראשונים שיצאנו היו , איך אומר , "ככה ככה"..
אני כבר הייתי מיואשת לאחר דייטים רבים ולא מוצלחים ולכן למרות שלא זרם ב100% והייתה התלהבות מטורפת, המשכתי את הקשר.
כמובן שמבחינתי זו כבר הייתה זוגיות וכבר הרגשתי שהוא "חבר " מה שהתברר לאחר מס' חודשים שלא היה אותו דבר מבחינתו.
הסיפור הוא סיפור שגיליתי בדיעבד , לאחר חצי שנה יחד (משהו כזה) אבל הוא מדבר על תקופה שבה יצאנו חודשיים.
אני מביאה אותו כאן לא בגלל שאני חושבת עליו ימים ולילות, סתם בשביל לשמוע את דעתכם ולקבל פרספקטיבה שונה לאחר זמן רב (ממה שקיבלתי אז שהוא היה טרי והייתי באטרף)
מה שקרה הוא בעצם שגיליתי (ולא ממנו) שהבחור יצא עם בחורה נוספת (כ3 פעמים) במקביל אליי ואף נכנס איתה למיטה. אני והוא יצאנו אז כחודשיים - כאשר כמו שתיארתי, לא היו בשמיים ולא התפתחו שם רגשות עדיין (לא מהכיוון שלי ולא משלו) , אבל כן כבר שכבנו וניהלנו לכאורה "זוגיות".
יש לציין שהבחור הוא בחור טוב, שהיה רק בקשרים רציניים ולא אדם של "סטוצים".
כמובן שכשגיליתי זאת, רציתי למות באותו רגע והתחלתי להאשימו בבגידה ורציתי להיפרד. לאחר תקופה קשה מאוד החלטתי להישאר כי הקשר פשוט טוב ואנחנו יותר מידי אוהבים. ובכלל, זה קרה כאשר לא היו רגשות ומבחינתו לא הרגיש עדיין מחוייב לי.
כאשר זה קרה , הוא סיפר שמיד לאחר מכן התחרט על כך והבין שמרגיש אליי משהו ושרוצה לתת לזה צ'אנס. ובאמת (במקריות) כשבוע לאחר המקרה אני ניהלתי עם הבחור שיחה , סוג של "יחסינו לאן" (כי פשוט זה לא התקדם לשום מקום) ומאז הכל התפתח (רגשות,התלהבות וכדומה).
אני, שרגילה לחיות על סרטים שבהם הכל מושלם מהרגע הראשון ומתאהבים וישר פרפרים קצת התקשיתי לחיות עם הסיפור הזה וההתחלה "המבאסת" הזאת. היום, לאחר כמעט שלוש שנים, עדיין כואב ופוגע שאני נזכרת בכך, אבל מזכירה לעצמי שמה שהיה בינינו אז הוא כמעט וכלום!
רציתי לשמוע את דעתם של אנשים שונים ובכלל, מניסיון חיים שונה..
תודה מראש,