התלבטות לגבי לול

[LolliP0p]

אני מסרתי רק דברים שלא הייתי מרוצה מהם

או שידעתי שאני לא אשתמש בהם שוב , כמו הסלקל למשל שהעברתי בתוך המשפחה.. (אנחנו לא מתכננים הריון בקרוב, אז עד שיהיה כאן צוציק חדש נוכל להעביר את הקטנה לבוסטר ואותו/אותה לכסא שלה שהוא מגיל 0..)
כל מה שאני מרוצה ממנו ארזתי יפה ואני שומרת לילד הבא...
מודה שההתלבטות שלי היא דווקא בעניין הבגדים.. בנתיים הכל סגור בכמות מחדלית של שקיות ואקום, אבל בנינו אני די בספק אם ארצה להלביש אותם לילד הבא , הכוונה בעיקר לבגדים היומיומיים , לא ללבוש החגיגי ..
מאחר והכל במצב ממש ממש טוב בלי כתמים ועניינים חשבתי לתרום אותם, אבל עוד לא ממש החלטתי..

 

[LolliP0p]

אני אנטי לול

כשהילד זוחל צריך לעודד אותו לצאת ולחקור את הבית , "הבלאגן" הזה שהם עושים חשוב להם כדי לתפוס בטחון ולגלות את העולם..
כן צריך למגן את הבית, כן צריך אפילו להציב שערים וגדרות כדי לתחם איזורים מסוכנים, כן צריך להעלות את כל הסכינים והדברים השבירים במטבח לארונות הגבוהים (או להתקין מנעול על הנמוכים) אותו כנ''ל על חומרי ניקוי..
אבל לא להגביל את הילד ללול..
שיטייל ויחקור ויהנה ..
כשאת צריכה אותו במקום מוגן כדי להתקלח או משהו בסגנון שימי אותו במיטה לכמה דקות עם שלל צעצועים .
כך אני פעלתי בכל אופן..

 

[אמאלה666]

בנות תודה על התגובות המעניינות

החלטנו לאזוק את הילד למיטה שלנו
סתם, כנראה שנלך על לול אבל נשים בפנים לזמן מוגבל בכל פעם ובשאר הזמן ניתן לו להרוס את הבית ולהפחיד את החתולה

תודה!

 

[yoolyul]

מאנטי מוחלט ללול הפכתי לתומכת..

אנחנו הבאנו לול רק כשהיא היתה בת שמונה חודשים. עד אז הייתי נגד, היתה לי הרגשה שזה לכלוא אותה וכו'. היא זחלה בהנאה וחירבה את הבית. אבל ככל שהיא התחילה לזוז מהר ו באפקטיביות הרגשתי שזה כבר לא עובד, שאני לא יכולה לעשות כלום אפילו לא לדבר שתי דקות בטלפון. הבאנו לול ונשבעתי שאני לא שמה אותה שם ליותר מעשר דקות רצוף (וגם זה כמעט ולא קרה) ורק פעמים ספורות ביום. והפלא ופלא היא ממש אהבה לשבת שם ולשחק, זה גם מאוד עזר לה כשהיא התחילה להיעמד (תפסה בסורגים ונעמדה ונעזרה בהם להתישב חזרה) אני חושבת שדוקא כשיושבים ועומדים זה פחות הרגשה כלואה ויותר כמו פינה תחומה ומוגנת שהיא רק שלהם, ככה אני פירשתי את זה בכל אופן. עד היום (שנה וארבע) מדי פעם כשאני חייבת שניה לעשות משהו במטבח ואין מצב שהיא תסתובב לי בין הרגליים אני שמה אותה בלול, היא עומדת ומסתכלת מה אני עושה ואני מסבירה לה ואנחנו מדברות. לגמה דקות זה עובד מצוין. יש לציין שני דברים חשובים: - הלול ממוקם במקום מעולה באמצע הבית, בין המטבח לסלון, היא לא מרגישה בצד או לבד, להפך. ותמיד כשהיא בלול, גם לפני שהיא דיברה הייתי מתייחסת אליה, מדברת אליה, משחקת איתה בקוקו, מסבירה לה מה אני עושה וכו'. כולל לדבר אליה מהשירותים וכאלה. וכאמור רק לכמה דקות כל פעם, ככה שמהרגע הראשון היא לדעתי תפסה את כל הקונספט כפינוק ולא כעונש. - לנו אין מיטה עם סורגים, היא ישנה במיטה מחוברת לשלנו, אז אין לי אפשרות להשאיר אותה בשום מקום לשניה לבד. אולי אם היתה אפשרות כזו, הייתי חושבת אחרת על הלול.

 

[hamu1]

רק אם יש לך הרבה מקום בבית

אם הבית שלך קטנטן, אפשר לשים אותו באותו מידה לכמה דקות שבהן אי אפשר להשגיח עליו גם במיטה.
&nbsp
אני כמעט לא השתמשתי בלול, אבל הסבים השתמשו וזה היה נוח לפעמים.