סיפורו של בוגד. אולי זה יעזור לך
שמעי נא. אני בא מהזוית האחרת, אבל דווקא משם אני מבין להיכן את מדרדרת את עצמך. מצטער לומר לך שבגדתי באישתי לאורך שנים רבות. לא, אף פעם לא נתפסתי, ואישתי אומרת (אולי 'היתה אומרת' לא יודע. תיכף תביני) שאני הבעל הכי מקסים בעולם. באמת, כזה מבין ,מתחשב, עוזר וכל החרטה הזה. טוב, אנילא בדיוק טיפוס של סטוצים, וזה אומר שכל סיפור אהבה שלי לקח חודשים -שנים. לא יפה לומר, אבל הזוגיות שלנו התעשרה הרבה דווקא בעקבות הבגידות (סקס למדתי בעיקר מאהובה בלתי נשכחת. הבאתי אותו הביתה, אלא מה? כמובן שזה לא מגיעלקרסולי סקס-של-אהבה, אבל משהו זה בהחלט תרם). חוץ מזה , גבר בוגד הוא גבר שמשתדל יותר, מפנק יותר וכל זה (וואו, לנשים המאושרות הללו). יכולתי להתגלגל ככה עד סוף חיי, אבל רצה הגורל ומערכת היחסים שלי עם האהובה הנזכרת נקטעה מסיבות טכניות. ואז -בדך מופלאה אחרת - הכרתי מישהי חדשה. טוב, שוב התהליך (אצלי הוא איטי) וכל זה, אבל הפעם זה היה שונה. מחברתי הנוכחית למדתי שבעצם אני חי את כל חיי בשקר , תעזבי אותך מכל ההצדקות (כל כך צודק שזו בהחלט אופציה סבירה לחיות בכפילות הזו. ממש לא שופט אף אחד/ת במצבי . ואת זה אני אומר גם היום כשאני בדרך החוצה מהסיפור הזה). בכל אופן בדרך נפתלה זו , כשחברתי משכנעת אותי (במיומנות ובאהבה. 'הפסיכולוגית שלי' אני קורא לה) שאם מבחינתי זה בסדר אז אחלה שאחיה עם זה (אלא שהיא לא תהיה מוכנה כל חיה להיות מעוגנת לאהוב אהוב , אבל סופי שבוע הוא עם מישהי אחרת). בקיצ' בעידודה האקטיבי פניתי לטיפול פסיכולוגי (היא לקחה את עצמה במקביל, בעיקר כדי להיות מוכנה יותר לבום הגדול כשאעזוב אותה. אהבנו , אמרתי? אוהבים!!!!!!!!!!). בטיפול אתה לא מחפש צידוקים, אתה מחפש להבין. והבנתי. הבנתי שבעצם אין לי עם זו שקרויה אישתי שום כלום. שבעצם אני איתה כי אני מרחם עליה, ושאני חושש שהיא תתעקש לגדל לבד את הילדים (ומה יהיו תוצאות הגידול הזה) וכו'. בקיצ' אני שם מכל הסיבות שבעולם (חלקם ממש הירואיות) חוץ מהסיבה הכי בסיסית - בגלל שאני רוצה להיות שם. עכשיו נכנסתי לדילמה קשה. הייתי צריך לבחור בין שתי אפשרויות בסיסיות. או שאני מתגרש ומתמודד עם כל ההשלכות של זה , או שאני נשאר בתוך המסגרת . אפשרות זו מתפצלת לשניים , או שאני חי חיים כפולים (עם קטעי אהבה מאושרים, ועם חוסר השלמה פנימית כל חיי) או שאני מנתק כל מגע עם נשים, ומעכשיו ועד זקנה ושיבה אני עבד נאמן. טוב, בהיות ואני עושה פעילויות נפשיות מגוונות עכשיו (מעבר לטיפול הפסיכולוגי), אני קרוב יותר כרגע להחלטה שאני נוטש את הבית. אגב, לא עוזב כדי לחיות עם חברתי האהובה , ממש לא. עוזב כדי לחיות. (לא סופי, בתהליך). נחזור אליך. בעלך בוגד בך (אגב, הפעם הראשונה שהרגשתי 'בוגד' היתה לעומתחברתי - לא כלפי אישתי! את קולטת? בן אדם נשוי מקיים יחסים עם מישהי ומרגיש בוגד לא באישתו אלא בחברתו!!!). את מהססת ומתלבטת אם ללכת או ללכת (לטיפול זוגי). את הנימוקים בעד להשאר את מייחסת ל'בטן והלב', ואת הנימוקים נגד את מייחסת ל'היגיון'.אם תקראי היטב מה כתבת שם תגלי שבקלות אפשר הפוך את ההגדרות, לא? מה זה אומר? לא יודע. אולי את יודעת. מה לדעתך, למשל, קורה כשיש 'ויכוח' כזה בין לב להיגיון? מי מנצח? אולי סימנת בזה את הכוון כבר? תסלחי לי שאומר לך, אבל לא מאמין שיש ביניכם אהבה! אולי מסתדרים טכנית עשר, אולי נחמדים וזה, אבל אהבה? תלוי למה קוראים אהבה , בעצם. לזה התכוונת כשקראת פעם 'אהבה'? או שזו גירסה מעודכנת ומותאמת למציאות חייך? טוב, יש שיקולים שאני ממש לא יכול התייחס אליהם (מה תגיד המשפחה הקרובה? . הנושא הכלכלי). אבל מה שאני יכול לומר לך בצורה ברורה ווודאית: הסיכוי שלך שבעלך ימצא יום אחד אהובה כמו שאני מצאתי, שלא תחפש את האינטרס שלה איך להגריש ביניכם ולזכות בו , אלא איך באמת לעזור לו עצמו - שואפת לאפס. זה ברור לך? אז היחידה שיכולה כרגע לחלץ אתכם מהפלונטר זו את ורק את. שלא תחשבי שטובלו בתוכי תוכו. גם אם הוא מוצא בחות אהבות נפלאות, באיזשהו מקום הוא לא חי בשקט ושלווה עם עצמו. את עושה גם לו טובה אם את עומדת על זכותך וחובתך (כלפי הילדה. אל תתני לה לגדול עם אמא-סמרטוטה. תראי לה דוגמה של אמא שלוקחת אחריות על איכות חיה. פליזזזזזזזז. את רוצה דור נוסף לילדים מוכים?). מניח שלמה שאת קוראת 'יש ביננו אהבה' יש מספיק כוח כדי לאפשר לך לקחת אותו לשיחה רצינית. תתחילי מלדבר על עצמך , תני ביטוי לרגשותיך. לכעסים, ובעיקר לפגיעה , לפחדים, וכל זה. תגלי הבנה גם למצבו ('הרי זה 'קורה לך' , איך תחיה עם זה אתה? טוב לך עם זה?' וכו') ותני את כוון. שמעת? את נותנת כיוון. הכיוון הוא ברור , שתעשו בדיקה מאיפה זה בא לו (הצורך , חוסר השליטה העצמית?) ומהיכן באה נכונותך להיות ככה פגועה ומושפלת?. אם תהיו כנים עם עצמכם , יש לכם סיכוי לבנות זוגיות. מוכרח לספר לך משהו. אחרי אותה בגידה שבגדתי בחברתי , הדבר הראשון שהרגשתי זה שאני מוכרח לטלפן אליה ולומר לה את זה. היה נורא נורא קשה (לשנינו), אבל עברנו את זה ב י ח ד . תביני טוב. לא היתה -ואין- שום מחוייבות ביננו שלא נקיים יחסים עם פרטנרים נוספים. לא זו בלבד אלא שהיא נוסעת עכשיו בעולם כמה חודשים ואינה זזה בלי קונדומים בארנק. אנחנו מורשים-במפורש לקיים יחסים עם מי שנרצה . האחריות ההדדית היא רק שלא להביא מחלה הביתה (בתכל'ס , הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס, אבל לא זה הפוינטה). אז למה הרגשתי אז 'בוגד'? ולמה היא הרגישה 'נבגדת'? רק בגלל שהסתרתי ממנה את המפגש זה, זה הכל. היא ידעה על הקשר, ידעה שהוא כולל יחסי מין , אבל עבר כבר זמן שלא נפגשנו , ואני לא עידכנתי אותה שאני בדרך אל ההיא (היתה אומרת 'זיון נעים' זה ברור לשנינו). זו הבגידה!!! ההסתרה. זו ותו לא. אז אם בעלך לא ממש מרגיש מחוייב לקשר ביניכם ברמה של לשתף אותך במה שהוא מרגיש ועובר , אז הבגידה בוא תבוא. הדרך היחידה הידועה לי כרגע היא בפיתוח הזוגיות. פיתוח הזוגיות זה אומר שאת משתפת אותו בכנות במה שאת חשה (וכדי שמה שתחושי יהיה אורגינלי ולא מגונן עליו ('גם הוא אחראי על הרוב' 'אני לא הייתי בסדר בקשר' . נו, באמת), את צריכה להיעזר בטיפול זוגי. אם הוא לא מוכן ללכת לטיפול זוגי או שאינו משתף פעולה באמת (זה קשה. וואלה זה קשה) , אז תחליטי אם נוח לך לחיות ככה , או שאת רוצה לחיות. את לא אמורה לחיות בפחד כל חייך. ואם יש לו בעיה אובססיוית כלשהי בקשר למין או נשים , אז בבקשה שישתף אותך בזה. תוכלילבדוק אם זה דבר שניתן לתיקון, ואם את יכולה לחיות עם זה עד אז. ברגע שמישהו מכם משקר - זה הופך לסתם משחק בנישואין . ולא משנה אם הוא משקר אותך או את את עצמך (או ההיפך). רק עם אמת וכנות הדדית יש צ'אנס. זהו. אנילא נרדם (החלטה קשה . בדרך למדבר -אולי שם אקבל החלטה שאהיה שלם אתה) , והספור שלך נגע לליבי, אז ברברתי לך. אף אחד לא ינער אותך , וכשתתעוררי זה כבר יהיה בסיפור של המזונות של הילדים שהוא עשה בדרך. מצטער שאני בוטה קצת, יודע שבללי ניעור כזה, את תישני עד סיבוב הקסטל של חייך. שיהיה לך לו ולכם חיים מאושרים. לכי נשקי את הקטנה שלך. תבטיחי לה שתהיי לה אמא שהיא תתגאה בה. נו, לכי כבר........
