התלבטויות קשות

זאת הבעיה כנראה

שפה ושם יוצא החלק שבך ..
אתה לא באמת רוצה את זה
אתה לא באמת נמצא שם
כשתהיה שם באמת תחזור לספר
 

צוקי40

New member
כולנו עברנו את זה

אני יכול להציע לך ללכת עם האמת שבך עד הסוף. תהיה פתוח אבל עד האמת שאתה בורח ממנה.
שתף את זוגתך עם כל הקושי ותבקש ממנה ללכת איתך עד סוף האמת.
אם יש ניצוץ ולו הקל תמצאו אותו אם אין אז חבל על הזמן כי זה יחזור וישוב וכל פעם בעוצמה חזקה יותר.

רק האמת תנצח - השאלה אם אתה מודע לאמת.
ואם לא מציע שתמצא אותה עם זוגתך
אני הרווחתי עוד 5 שנים חלקן נפלאות וכמו שכתבתי זה חזר
הפעם שנינו חזקים יותר ומבינים שאין מנוס והגיע הרגע.
 
תודה רבה

דיברתי בשבוע שעבר עם אשתי והסכמנו שנלך ביחד לטיפול זוגי...
אני באמת מקווה שאהיה כל כולי בתוך התהליך...שוב, הדבר הראשי שמניע אותי כרגע (יותר מהרצון לחיות בזוגיות מאושרת עם אשתי לכשעצמו) זה הרצון למנוע פגיעה בילדים שלי...

מקווה שילך...למרות שבפנים אני פסימי (האם בנאדם יכול "להכריח את עצמו" לאהוב מישהו?)
לא יודע....ננסה ונראה...

לגבי מה שכתבת "הרווחת חמש שנים" ו"עכשיו הגיע הרגע"...
אתה מתכוון לזה שניסיתם, אבל עכשיו אתה הולך לפרק?
אתה לא מתחרט בדיעבד שזה לא קרה לפני חמש שנים? (לפחות היית צעיר יותר וכו')....
 

צוקי40

New member
אין חרטה

הייתי מתחרט אם לא הייתי מנסה, להמשיך ולחיות עם הידיעה שלא ניסיתי יותר קשה
והיו חמש שנים יפות, היו רגעי פתיחות שהפתיעו אותי
שווה כל רגע
שנינו שלמים עם ההחלטה זה הרבה יותר קל לנו וזה משודר לילדים
אני מאמין שלא נעבור קשיים שרבים מהגרושים עוברים - שבסופו של דבר מאוד פוגעים בילדים
 

d a n i e l s 5

New member
שיהיה לכם בהצלחה


 
זה מת

והחייאה מלאכותית לא תעזור כאן
אולי תחזיק את הנשואים עוד שנה שנתיים..
יהיו כמה פעולות מכניות כאלה..

אתה כולך חסר חשק..מוטיבצייה ..ואנרגייה
שום דבר לא מפעיל אותך לשם חוץ
מהמסקנה שלך "חייב בשביל הילדים"..שרק מקשה עליך להכריז על שעת המוות הסופית

זה לא סותר את כל זה שהיא אדם טוב חמים חכם מצחיק ואכפתי ואמא נפלאה לילדיך
אם חסר התדר העיקרי והוא לחשוק בה כאישה .. מה שאתה מבקש להרגיש ובטח גם היא..לחשוק בך

יודע
יכול להיות שאתה צריך לצאת מהמסגרת..
המסגרת עצמה חונקת אותך..


או
שתישאר
ומצא לך מאהבת..
 
לי נשמע שזה ניסיון רק בשביל המצפון... וחבל

לא שאני מזלזל בניסיונות בשביל מצפון או בשביל להרגיש שלם יותר, אבל זה יותר מידי חשוב בשביל ניסיונות סרק כאלה..

לפני הכל אתה חייב לרצות ולהאמין...

אחר כך, תעשה את זה אולי בשילוב איש מקצוע, וכמובן בשילוב אישתך..

חבל, חבל , חבל...

גירושין זה פצע פתוח לכל החיים !!!!
 
מקבל את מה שאתה אומר

אתה צודק שזה באמת נסיון מהסיבות האלה...
כדי שאם ניפרד - ארגיש ש"ניסיתי".

העניין הוא שקשה לרצות לתקן דברים מסיבה אחרת
הרי אני לא ממש מרגיש משהו
אז מאיפה יבוא הרצון?
מהפחד מה"פצע לכל החיים" אולי?

אני מאמין שיכולות להיות כמה סיבות בסופו של דבר...
 
זה לא רחוק מהמקום בו אני הייתי כשהתגרשנו

כיבדתי מאד את אשתי דאז ואני עדיין מאד מכבד אותה, עורכת דין מעולה ומוערכת, אשה חכמה ברמות, אבל כל נושא הזוגיות והאהבה ממנה והלאה ובכלל לא הקטע שלה. אז אחרי שסיימנו לפרנס שני יועצים זוגיים הגענו למסקנה שעדיף להיפרד.

עשינו את זה מתוך כוונה לגרום למינימום נזק סביבתי ודי הצלחנו כך שכיום אנחנו יכולים לנהל קשרים סבירים ולהגיע להסכמות בכל הקשור בילדים. אפילו עם ההורים שלה אני שומר על קשר לא רע.

כיום אני חי עם בת זוג חדשה והחיים אחרים לגמרי. יש שוב התרגשות לקום בבוקר (וללכת למיטה בערב
). כמובן שזה יקר מבחינה כלכלית להחזיק 2 משקי בית במקום 1 אבל תודה לאל יש לנו הכנסות גבוהות כך שלא נפגענו מאד. גם הילדים לא לקחו את זה קשה והסתגלו די מהר למצב החדש. לצערי זה לא תמיד עובד ככה אז אתה צריך להיערך גם לתרחיש הרבה יותר גרוע. כבר ראינו מקרים שהאשה הרגישה פגועה ומאותו רגע המטרה היחידה שלה בחיים הפכה להיות לגרום לך לרצות למות. היא יכולה לגרור אותך למשפטים אינסופיים, לעשות מאמצים לסכסך בינך לבין הילדים ועוד כהנה וכהנה מעשים שיגרמו לך להצטער שנולדת.
 
למעלה