התיעצות

אור1קל

New member
התיעצות

שלום פורום חביב , אני קוראת אתכם בהנאה , ומבקשת להתייעץ איתכם למרות שאייני משתתפת גלויה. יש לי בן בן שנה ו9 בגדל איתי בבית וטוב לנו , אם כי פעמים רבות אני חשבה שחסרה לו חברה . היום אני בהריון עם ילדי השני שאמור להוולד בסוף ספטמבר . למרות שהתכנון המקורי היה להכניס את בני לגן רק בספטמבר שאז הוא יהיה בן שנתיים ו4 אני חשה שיהיה נכון יותר להכניסו לגן לפני "טראומת" האח החדש האם אני צודקת? הגננת בגן שמצאתי לו מוכנה להכניסו עד מאי ולא מאוחר יותר שאז לטענתה זמן ההסתגלות עד החופש הגדול ( 10/8 ) יהיה קצר מדי . אז מה השאלה? לא יודעת .. מצד אחד נראה לי שיהיה לו טוב בגן ( ד"א הגן קטן 12 ילדים עם גננת וסייעת) מצד שני אין כמו בבית לא? הסתבכתי... אשמח לשמוע כל תגובה ותובנה שלכם.
 

kokopeli

New member
מניסיון של לידה כשהילדה הבכורה בבית

זה לא קל, אלא אם יש לך עזרה. אני ילדתי את ביתי השניה בסוף אוגוסט, בזמן חופשת הקיץ, כשביתי בת בשלוש וחודשיים היתה בבית, וזה מאד לא קל. היא דרשה את תשומת הלב (המגיעה לה בצדק),התינוקת החדשה דרשה את הטיפול הצמוד של אמא (המגיע לה בצדק) ואני דרשתי את שעות המנוחה ושינה שלי (המגיעות גם לי בצדק). גם עזרה היא לא תמיד פיתרון כי בסופו של דבר הכל נסב סביב אמא. לאור העובדה שאת חשה שהוא זקוק לחברה,ולאור הלידה הצפויה, נראה לי שיהיה נכון להכניס אותו לגן בזמן הקרוב, באמת לא קרוב מידי לסוף השנה, כדי לאפשר לו להסתגל וגם להינות מהגן לפני חופשת הקיץ. מה שחשוב, לדעתי, בהקשר הזה, זה שזה יהיה הגן שבו הוא ימשיך גם בשנה הבאה, עם אותה הגננת. חוץ מזה, אם את הולכת על גן פרטי (כך זה נראה לפי כמות הילדים והצוות) אולי תבררי לגבי גן עם חופשת קיץ קצרה ככל האפשר. בהצלחה המור אור
ואהבה
 

כרמית מ.

New member
לדעתי...

בעקרון, עדיף שלא לעשות הרבה שינויים בבת אחת, ובמיוחד לא שינוי שכולל הוצאה מהבית, יחד עם הגעת תינוק חדש למשפחה (עלול להתפרש כגירוש...). מצד שני, אם ממילא יש חופשה, ואחריה תמיד הגן משתנה (חלק מהילדים מתחלפים, ו/או הצוות ו/או המבנה) וגם אם לא - זו יציאה גדולה משגרה שעוד בקושי התחילה - אז ממילא זה יצא לך כך. אני חושבת שקודם כל כדאי לשנות את ההתיחסות ללידת אח כאל טראומה (ואני יודעת שזה רק ביטוי, אבל יש משמעות למילים שבוחרים...). אולי הכיוון הוא דווקא לדחות את התחלת הגן? יהיה לו יותר קל להקלט אחרי תחילת השנה, כששאר הילדים כבר נקלטו (גם אם היו שם קודם, כאמור, אחרי חופשה זו קליטה חלקית מחדש) - וגם, אם טוב לכם בבית, ואני מנחשת שאם בדיוק יוולד לכם עוד תינוק, אז את גם לא יוצאת עדיין לעבודה, אז למה לשנות? (אין גיל שבו חייבים ללכת לגן, ולחברה אפשר לדאוג גם בלי ללכת לגן). שיהיה במזל!
 

דסי אשר

New member
כרמית- פעם ראשונה שחושבת אחרת ממך

הי, אני מצטרפת לעמדות שהושמעו לפני, כולל עמדת הגננת, שמדברת על חודש מאי. תכנסו לדיון הקודם שהעלתחי, שהתיים בשאלתה של לאה"האם לא צפוף" ובו עניתי- ש"הכל צפוף". ילד שעומד להוולד לו אח בספטמבר, לא ירגיש "מגורש מהבית" אם יכנס לגן בחודש מאי. אמרת על המילים שיש להן משמעות- גם למושג מגורש יש משמעות. להיפך, מנסיוני, ילדים שהוכנסו למסגרת אחרי שהיו בטיול אישי- של אם או מטפלת, והובאו לגן לאחר לידת התינוק- אפילו אחרי שלושה חודשים- הרגישו יותר "מגורשים" מילדים שנכנסו למסגרת לפני הלידה. דסי
 

כרמית מ.

New member
השאלה היא אם חופשת הקיץ לא "מקלקלת"

הכל? (וזאת שאלה אמיתית, כי אצלנו אין דבר כזה, ובכל זאת, חלק מהמעברים בספטמבר היו קשים. בעצם היה רק אחד קשה, כי השינוי היה גדול). כשציינתי גירוש - ציינתי את פרשנות הילד (ולא כוונת המבוגר). מה אורך החופשה, זה גם פרמטר חשוב (יש הבדל משמעותי בין שבוע וחודש)? אם החופשה קצרה ואין אחריה שינוי מהותי - משנה את דעתי.... (בתנאי שהבחירה היא לא להשאר בבית לאורך זמן עם שני הילדים - וגם זו אפשרות).
 

אור1קל

New member
אז ככה

החופשה היא מה 10/8 ועד ה1/9 ואני צפויה ללדת בסוף ספטמבר ככה שלקחתי בחשבון שיהיה שוב צורך בקליטה אבל לא יהיה את הדחיפות כי את רב הגן ( מיקום , שיגרה , גננת וכד') הוא כבר יכיר , חלק מהילדים 4 מתוך 12 מתחלפים ואילהם הוא יצטרך להתרגל. היה לי חלום על השארות וגידול ילדים בבית , אבל כרגע אני חושבת שיהיה לי קשה לשלב תינוק שזקוק לאמא וילד סקרן בגיל שנתיים , מה גם שהתכנון הוא להקדיש את היום עד 13:30 לתינוק ואח"כ לשלב בינהם כך שאף אחד לא ירגיש מקופח - אפשרי?
 

limori

New member
כרמית, אני לא מסכימה איתך.

אני חושבת שעדיף לשלוח אותו לגן דוקא לפני לידת אחיו. ראשית הילד בגיל שלדעתי להיות בגן זה הדבר הטוב ביותר בייחוד גן עם מעט מאד ילדים. דבר נוסף למה להתייחס לכניסה לגן כאל טראומה? יש ילדים שנקלטים בגן במהירות ובלי שום בעיה ויש ילדים שקצת קשה להם. בדיוק כמו לידת אח או אחות יש שמתקשים לקבל ויש שמקבלים בלי שום בעיה. כך שבהחלט כדאי לשלוח אותו לגן לשחק עם ילדים ולהתרגל לפעילות חדשה. כתבת שאין גיל שבו חייבים ללכת לגן - מסכימה איתך אף אחד לא חייב, אך זה בהחלט רצוי. ועכשיו אני רוצה להתייחס לצרוף תינוק חדש למשפחה שמצריך תעסוקה של 20 שעות ביממה. אני אישית ואני חושבת שזה בהחלט אינדיוידואלי לא היתי מסוגלת לגדל תינוקת כשילד נוסף נמצא איתי בבית, השעות שבהן הילד יהיה בגן יוקדשו להשלמת שעות שינה וחיבוק וטיפול של התינוק. ולכשיגיע הילד מהגן תוכלי להקדיש את שאר שעות היום אליו. שתהיה לך לידה כייפית ותשני כמה שאת רק יכולה....
 

נעה גל

New member
מסכימה ולא מסכימה

אני מסכימה עם העובדה שאם טוב בבית, לא חייבים לשנות ואפשר לחשוב על להשאר עם שני ילדים יחד. אבל, בניגוד לכרמית אני חושבת, שאם כבר החלטת שהוא יוצא למסגרת, עדיף לעשות את זה במאי - כל זה בהנחה שהגן לא מתחלף לו בספטמבר. אם כן, אז נראה לי שקליטה אחרי (הרבה אחרי?) עדיפה.
 
אני רק רוצה להוסיף

שזה קשה בתירוף להיות עם ילד קטן בבית אחרי הלידה. יש להתכונן לזה בהתאם, אי אפשר בלי עזרה. שיהיה בהצלחה מה שלא תחליטו. העיקר שתרגישי טוב עם ההחלטה.
 
אצלינו

יש הפרש של שנה ותשעה חודשים בין הבת שלי לבן. (יש אח גדול שמבוגר ממנה בארבע שנים) אני השארתי את הבת בבית כדי לא לתת לה תחושה שבא תינוק חדש ולכן היא יכולה ללכת. היא היתה בבית עד קרוב לגיל 3 ונכנסה לגן בשלה וללא טראומות. את הבכור הכנסנו לגן בגיל שנה ושמונה חודשים וההתחלה היתה קשה ומלאת דמעות.
 

נעה גל

New member
קודם כל, אני מסכימה איתך שכניסה

מאוחרת ככל האפשר למסגרות (אפשר לפני גיל 18
) רק טובה לילדים. מצד שני... ההבדלים שציינת יכולים לנבוא דווקא מאיך שהילדים מסתגלים לשינויים ולאוו דווקא מהגיל שלהם...
 

עירית ל

New member
אני ושני אחי טיפוסים שונים לגמרי

כל אחד מאיתנו התחיל גן סביב גיל שלוש ובאופן חלק לחלוטין. אמא שלי מספרת שהיא באה איתי לגן ביום הראשון ורצתה להשאר איתי, אבל אני אמרתי לה שבגן אין הורים, רק ילדים, אז כדאי שהיא תלך הביתה. את יונתן לעומת זאת הכנסתי בגיל שנה ושמונה חודשים וההתחלה היתה קשה. אמנם הקושי נמשך רק כארבעה ימים, אבל היה קשה ביותר. אני בפירוש מאמינה שהשנה הזו משמעותית לחווית הקליטה. והערה לגבי קבלת ילד חדש למשפחה. אמנם הכל עדיין תיאורטי אצלי כי יש לי רק ילד אחד, אבל בפנטזיות שלי לידת ילד שני זו חוויה משפחתית. קשה לכולם, אבל גם טובה לכולם. ברור לי שיותר קל טכנית שהילד הראשון לא נמצא בבית חלק מהיום. גם כשיש רק את הילד האחד הזה, זה יותר קל לפעמים. אבל הוא שייך לתוך זה, לא? אז אולי לא צריך בכלל להוציא אותו מהבית לרגל המאורע, אלא רק כשמרגישים שהוא יצא נשכר מחווית הגן?
 

אור1קל

New member
מסכימה

החויה , גם בפנטזיה שלי תהיה של כולנו לטוב ולרע .. בורכתי בבעל שאין לי ספק שישמש בזמנו הפנוי כתומך וכשחקן חשוב , אבל מכיוון שתינוק בחודשיו הראשונים עוד אין שיגרה ובכ"ז זה יהיה כבר תחילת חורף , נראה לי שמסגרת 08:00-13:30 תאפשר לכולנו להתאוורר.. לא?
 
להכניס לפני

מנסיוני, ילדים זקוקים לחברת ילדים, למשחק עם ילדים, לריב עם ילדים. בקרוב לך יהיה יותר כבד וקשה ולא בטוח שתהיה לך אותה הסבלנות, לכן רצוי להכניסו לפני הלידה. ככה עדיין יש לך את הזמן לשלבו בגן בנחת, הוא יהנה מחברת בני גילו. ולא בטוח שלא תהייה טראומת הלידה אבל, לפחות הוא ייתרגל לא להיות איתך למשך כמה שעות ביום וזה יכול להקל. בכול אופן לידה קלה, ובהצלחה.
 

אור1קל

New member
תודה

על הערות והארות . הגן והצוות ישאר כמו שהוא ( מלבד 4 ילדים שיעזבו) זאת אחת הסיבות ששכנעו אותי.. החלום שלי היה להשאר איתו בבית עד גיל 3 , אבל אני חשה שזה לא נכון , לא לי לא לו ולא לתינוק שבדרך .. השאלה היא האם אלו לא חששות טיבעיות של ילד שני ... אחשוב על זה עוד יומיומיים , ואצטרך לקבל החלטה לגבי מאי.. תודה לכולכם..
 

zimes

New member
אם החלום היה שישאר ביית עד גיל 3

למה לא לממש אותו? אמנם דברי נאמרים מנקודת ראיה של אמא לתאומים (כלומר: עברתי טירונות אכזרית במיוחד), אבל אני חושבת שזה אפשרי ולא כל כך קשה (הכל יחסי...) להיות בבית עם ילד בן שנתיים וחצי ותינוק. להפך: הנוכחות של התינוק תפיג מהקושי של אמא-ילד לבד, והשהיה של הגדול בבית תאפשר לו לקבל את הצטרפות התינוק למשפחה בצורה חלקה (בלי מחשבות מסוג "מה אמא עושה עם התינוק לבד כשאני בגן?").
 

אור1קל

New member
שאלה קשה..

שנה וחצי השקעתי המון בגידולו בחינוכו ובהעסקתו עשיתי לו "גן " בבית והיה לכולנו טוב, עכשיו אולי בגלל ההריון אולי בגלל השחיקה אין לי רעיונות וגם לא הרבה כוח ליצור ולהפרות אותו , דבר שאני חושבת שבגן הוא יקבל מהרבה דברים שאני כבר לא מצליחה ץ האמת שנראה לי שדי משעמם לו בבית הוא מדביק ומצייר ואנחנו קוראים המון סיפורים , קצת לגו ו.. זהו משעמם לו , לא בא לו לפרק את הבית ( ואנחנו גם לא ממש מרשים..) ובלעדי הוא מצליח לשחק רק מס' דקות לא רבות... אין לי ספק שאם היה לי את הכוחות - הבית זהו אידיאל - זה לא שאני חסרת סבלנות כמו חסרת כוחות ורעיונות יצירתיים - וזה מה שמתסכל.. מצד שלישי , אור היה תינוק ללא מנוחה והיה לי 4 חודשים ראשונים מאוד קשים איתו , אם הילד הבא לטובה יהיה כמוהו - אין לי ספק שאור רק יסבול משהותו בבית . אני חושבת שאם אכניס אותו לגן , ולא יהיה לו טוב , ואם יהיה לי מלאך בבית - אני תמיד יכולה להחזיר אותו הביתה - לא? תודה על ההיחסויות והשיקופים הם עוזרים לי מאוד..
 

דסי אשר

New member
צימס, אני מתפלאה עלייך.....

יש הבדל משמעותי ביותר בין הקושי של טירונות הכרוכה בגידול תאומים, לבין גידול של שני ילדים שלך, אחד שהיה שנה ותשעה חודשים נסיך, מלך - ופתאום הורד מכסאו הרם, כדי לאפשר לעוד משהו להיות איתו פחות או יותר באותו מעמד- הילד במשפחה. תאומים נולדים למצב בו הם מתחלקים בתשומת הלב. כאן משהו יצטרך ללמוד להתחלק, והוריו יצטרכו ללמוד לחלק... דסי
 

zimes

New member
בטח שיש הבדל

ויותר מזה - אין לי ספר שהרבה יותר קל עם תאומים בני שנתיים מאשר עם ילד גדול בן שנתיים-שלוש + אח תינוק. מה שניסיתי לומר הוא שאני חושבת שלהיות עם פעוט + תינוק חדש בבית היא משימה אפשרית, ואפילו בעלת יתרונות לכל הצדדים. וגם, שלדעתי, לא חייבים לבטל חלום בגלל הפחד מהקושי הזה. (את מידת הקושי של ההתחלה עם תאומים אני לא משווה לכלום, ולו רק כי לא התנסתי במצבים אחרים).
 

לאה_מ

New member
יש נימוקים טובים לכאן ולכאן -

רק את יכולה להכריע. את יכולה לקרוא בדיון הזה שאלה מאד דומה של דסי, עם תשובות שונות. אני חושבת שבאמת מצד אחד יש הרבה הגיון בהכנסה למסגרת כבר עכשיו. בסך הכל עד ספטמבר יש עוד זמן, וזה לא שהכל צפוף ושזה יתן לו הרגשה שכשהתינוק נולד "מסלקים" אותו מהבית. אם יש גן שמוצא חן בעיניך - אפשר בהחלט להכניס למסגרת. מצד שני, אני חושבת שיש הרבה מאד תחושת בטחון בשהות בבית עם אמא, על אחת כמה וכמה מיד בסמוך ללידה של אח קטן, וגם בחירה באופציה של השארה בבית נראית לי בחירה טובה. בקיצור, לפי הנתונים שנתת שתי האפשרויות נראות טובות. אני אישית זקוקה לזמן נפרד עם כל אחד מילדי, ואני חושבת שהייתי מתקשה להתמודד עם ילד בבית בזמן שיש לי תינוק ממש רך. אבל בגלל זה ההפרשים בין הילדים אצלי גדולים יותר, מה שבאמת מאפשר לי שהם כבר יהיו "ותיקים" במסגרות שלהם עם לידת אח חדש. אבל זה עניין מאד אישי. נשמח לשמוע עדכונים.
 
למעלה