התינוק שלי זוחל!

[צימעס]

תתחדשו!

הפיזיותראפיה עזרה, או סתם נפלו אסימון?

 

[רגליים קרות]

איך אפשר לדעת?

 

[עפרונית מהודרת]

|מזלטוב| לרגל העלייה

ברמת החיים. בקרוב אצלי

העפרון בן חצי שנה, וכבר עושה סימנים בכיוון. אני לא יודעת אם אני יותר שמחה או יותר מפחדת, מהמרדף האין-סופי הצפוי.

 

[עפרונית מהודרת]

אמור להיות: ../images/Emo49.gif

 

[רגליים קרות]

תאמיני לי שאת שמחה.

כי כשהם לא עושים את מה שצריך, את לא יודעת אם זה רק עיכוב, או שיש בעיה פיזיולוגית המונעת מהם לבצע את זה.

 

[החטא והשופטת]

תצמידי לו מטאטא וסחבה לברכיים

ותראי איך פתאום הזמן שלך מתפנה.

 

[רגליים קרות]

באופן כללי, הבעיה שלי בחיים אינה זמן.

ובאופן ספציפי, השבוע שוב קרתה לי תסמונת השבוע-השני-למילואים. פתאם כל הבית מתקתק, כולם יעילים, ואיכשהו נשאר לי המון זמן פנוי לעצמי. אני חושבת שזה בגלל שאני יודעת שאין לי על מי לבנות, ואין לי ברירה אלא לעשות את הכל בעצמי (למעט עזרה מסוימת מהילדים שמופעלים כפי יכולתם). וככה אני עושה הכל במהירות, ולא יוצא מצב שמטלה מסוימת, בתחום האפור, מחכה עד אמצע הלילה שמי מאיתנו יעשה אותה, בקיצור, לא ברור לי מה אעשה איתו כשיחזור (מחר). אה, וגם יש לי עוזרת, כך שתחום המטאטא והסחבה בכלל לא רלוונטי לגבי.

 

[פלגיה]

ברכות לבביות

ותשאלי את צימעס - לא צריך לסגור את המדרגות. צריך ללמד אותו לרדת.

 

[רגליים קרות]

אם אשאל את צימעס היא תגיד לי גם

להשתמש בחיתול רב פעמי, לחנך אותו בבית ולא להשתמש בטמפונים. יש דברים שעדיף לא לשאול את צימעס.

 

[פלגיה]

חיתול רב פעמי? למה?

צימעס מגדלת עם בלי חיתולים. אבל אפשר לגדל ילד בבית עם מדרגות, ללא שערים.

 

[רגליים קרות]

אפשר הכל. אבל צריך גם לרצות.

 

[תרנגולת ערומה]

אבל צריך גם לקחת בחשבון

שהילדים האחרים או אפילו את והמילואימניק לא תמיד תזכרו לסגור את השער.

 

[רגליים קרות]

זה לא הילד הראשון שלי שגדל עם מדרגות

אבל נו, ספרו לי, איך מלמדים ילד בן שנה לרדת מדרגות?

 

[צימעס]

מי מלמד? הוא לומד לבד.

בגיל שנה, למיטב זכרוני, הם עוד לא ירדו מדרגות, אלא רק קראו לי מראש המדרגות בכל פעם שגמרו לעלות ורצו לרדת (כמו רכבל של אתרי סקי). במקביל, כן הזכרתי להם שעדיף לרדת לאחור, אבלני אני לא זוכרת הרבה תועלת מזה. אמהות אחרות אומרות שמרגע שהילד מנסה לטפס כלפי מטה (ממיטה, ספה, מדרגות, הר...), הן מפנותותו עם הטוסיק לאחור, וככה האו לומד. אותי, שני דברים מפחידים בשערים: 1 - הפעם בה אשכח לסגורותו. 2 - המצב הזה שילד רגיל להשען על השער. תוך כלום זמן הוא גם ישען עליו בעמידה, גם אם הוא לא יודע לעמוד. (ואז, מצב 1 מסוכן עוד יותר)

 

[רגליים קרות]

לא הבנתי איך את לא פוחדת מהפעם שהם

לא יקראו לך מראש המדרגות? בטח זה לווה בריצה אינסופית אחריהם, בפעמים הראשונות. מילא כשאנחנו בבית, אבל אני רק רואה את תגובתה של אמי כשאני מנחה אותה לעשות כך, נהיה לי רע.

 

[צימעס]

אני לא רצה אחריהם. הם רצים אחרי.

כשניסיתי לרדוף אחריהם, הם התחילו לברוח ולא היה לי צ'אנס. אזיפסקתי.

 

[תרנגולת ערומה]

אני סובבתי אחורה כל פעם.

מצד שני, אצלי זה היה הרבה (מדי) לפני גיל שנה. אני מניחה שבגיל שנה כבר יש יותר שכל ולא מתחילים פשוט לזחול במורד המדרגות ומה שיהיה יהיה. רחל עכשיו כבר יודעת לעצור לפני מדרגות ולהרים יד באויר, שמישהו יבוא לתפוס לה.

 

[צימעס]

צימעס, כאמור, לא מנדבתצות.

איכשהו היה לי ברור שלא יעיל כ"כ לבזבזתעצה הזו על ר"ק.

 

[רגליים קרות]

דקת אבחנה!

 

[תרנגולת ערומה]

מזל טוב!

עכשיו אפשר להדביק לו פתק על הג ולשלוח אותו למכולת.