התייעצמות
אבי נפטר לפני חודשיים, מאז אני צמודה לאימי בכל רגע שאפשר עוטפת אותה בכל האהבה שיש לי, בעיקר בשבתות. עזבתי את כל עיסוקיי כרגע (חוץ מעבודה) ואני מקדישה את עצמי אליה כי זה מה שאני מרגישה שנכון לעשות, זה עוזר לה מאוד אני רואה. היא מפחדת מהלבד, זה עוזר לה שאני איתה. אבל אחרי חודשיים אני חושבת שאולי הגיע הזמן לשחרר לחזור לעיסוקי, להקדיש מזמני גם לבעלי הטרי (5 חודשים). אבל איך עושים את זה? איך אני יכולה לעשות משהו אחר כשאני יודעת שהיא עצובה לבדה בבית זה פשוט קשה מדי... בכל פעם שאני לא איתה ליבי איתה ואני לא מרוכזת בכלום. מה לעשות? יש לכם עצות? זה אצלי או אצלה?
אבי נפטר לפני חודשיים, מאז אני צמודה לאימי בכל רגע שאפשר עוטפת אותה בכל האהבה שיש לי, בעיקר בשבתות. עזבתי את כל עיסוקיי כרגע (חוץ מעבודה) ואני מקדישה את עצמי אליה כי זה מה שאני מרגישה שנכון לעשות, זה עוזר לה מאוד אני רואה. היא מפחדת מהלבד, זה עוזר לה שאני איתה. אבל אחרי חודשיים אני חושבת שאולי הגיע הזמן לשחרר לחזור לעיסוקי, להקדיש מזמני גם לבעלי הטרי (5 חודשים). אבל איך עושים את זה? איך אני יכולה לעשות משהו אחר כשאני יודעת שהיא עצובה לבדה בבית זה פשוט קשה מדי... בכל פעם שאני לא איתה ליבי איתה ואני לא מרוכזת בכלום. מה לעשות? יש לכם עצות? זה אצלי או אצלה?
