התייעצות..

נ ט ע 9 1

New member
התייעצות..

אני ממש בפרשת דרכים.. בת 21 (פשוט נרשמתי לפני שנתיים לכן זה נטע19) עשיתי פסיכומטרי במועד דצמבר, וקיבלתי ציון לא מזהיר משהו..(550) עשיתי קורס של קידום, במהלכו לא עבדתי אלא הייתי נטוו ללימודים של הפסיכ, לאחר מכן עבדתי איזה חודשיים ושוב התחלתי ללמוד במרץ רב למועד אפריל שבו נבחנתי בפעם השניה אחרי דצמ' (אם כי לא באותה רמת לחץ של הפעם הראשונה שירדה ממש לריצפה, דבר שלדעתי ישפר את ציוני במבחן האחרון) אבל, אני חושבת שעדיין לא השגתי הציון שרציתי(אני חושבת ששיפרתי ל620 או משהו כזה..(יש לציין שבפעם הראשונה לא ראיתי שום קשר בין הסימולציות לבין הבחינה עצמה, ישבתי מול הבחינה ורק דיברתי לעצמי במהלכה, מאחר ולא הצלחתי לפתור שאלות כי רק הייתי בלחץ מטורף..) אני חושבת שהבנתי כבר ת'רעיון הכללי של הבחינה ואם אבחן שוב, אני יכולה לשפר את ציוני למה שארצה, אבל, האם 'לבזבז' שוב שנה???... כאילו אם לא אלך ללמוד שנה הבאה זה יוצא 'לבזבז שנה'.. כי אם שוב אצא לעבוד כמה חודשים, במהלכם אחסוך קצת כסף ללימודים, ושוב אעשה פסיכ' שלקראת לימודו לא אעבוד, ושוב ביזבוז זמן וסחבת רצינית, השאלה היא אם לצאת לעבוד ולעשות שוב פסיכ' במועד אחר על מנת ללמוד בעוד כשנה וחצי, או שאולי לקבל את הפסיכ' כמו שיהיה בעוד כ3 שבועות, ולחפש מקצוע שהכי קרוב לליבי וללמוד שנה הבאה?... שאלה נוספת, אני לא כ"כ בטוחה מה אני רוצה ללמוד, מכל המקצועות אני לא רואה מקצוע שאני אוהבת הכי הכי, מה שכן, אני יכולה לדעת מה אני לא רוצה ללמוד, שזה עוזר לי להישאר עם איזה אפשרויות אני כן מוכנה ללמוד.. (שיטת אלמינציה המפורסמת ששאלתי מהפסיכו'..)
 

1234191

New member
האמת היא

שבתורילד בן 18 אני לא בקיא בדילמות המוזרות האלה שעופפות את האנשים הזקנים בפורום, כמוך למשל. אבל אני בטוח שלשאלה שלך אין תשובה אחת, ושכל מקרה לגופו. אם הציון שאת צריכה לשפר אליו רחוק ממך אלפי קילומטרים - אז עדיף להתחיל כבר עכשיו תואר בנגרות. מצד שני, אם את באמת קרובה (אך לא מספיק) לציון שאת צריכה, ואת מאמינה שעם קצת מאמץ תוכלי לכבוש אותו (ובהנחה כמובן שזו הדרך היחידה לעמוד בסף הקבלה), אז לכי על זה. אז אם בא לך שתפי אותנו בעוד פרטים, ואם את חושבת שתהיי יותר חכמה רק אחרי שתקבלי את הציון.... אז אני לפחות יכול להבטיח שאני אהיה פה כדי לייעץ, אם תרצי :).
 

נ ט ע 9 1

New member
אמממ...

א-תודה על שהקדשת זמן לקרוא את התסביכים הנפשיים שלי חחחחח
ואם כבר פסיכומטרי.. אז הביטוי 'אופפות' משמעו עוטפות, מקיפות וכו'... (בהקשר של 'דילמות מוזרות..' שציינת) ב-בקשר לנגרות, חשבתי על התואר הזה..(איך ידעת?.. חחחחחחח
) אבל במקרה אבא שלי כבר נגר(זאת דווקא עובדה אמיתית.. שאבא שלי נגר..) אז החלטתי לוותר על הרעיון... אמממ..ואני שמחה שיש עם מי להתייעץ.. אני כנראה אחכה לציון.. מה אתה אומר,להירשם עכשיו, או שאולי לחכות לציון ולהחליט?..(חתיכת דילמה שבטח רבים פה מתלבטים בה) אממ... מתי אמור להתקבל בערך הציון(עוד 3 שבועות ככה, לא?..) דבר נוסף ואחרון.. אני לא מאמינה שבזה הרגע קראו לי 'זקנה'.. יווווו שיטטטט אני לא מאמינה.. בגלל זה ראיתי כמה שערות לבנות הבוקר על הכרית... בא לי לבכותתתת
וזה כבר לא בדיחה
 

1234191

New member
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

כן, אופפת, זו שגיאת כתיב אבל אני חושב שדווקא ההקשר בסדר. "אני את הבגרות בלשון כבר עשיתי" חחחחחחחחחחחח. אולי תספרי לנו באילו מקצועות את חושקת? ואם את זקנה אז אני אהיה זקן בעוד 3 שנים אז בואי תתנחמי בכך שמצבי גם לא משו. ואני גם מעשן, שותה, ונוהג כמו משוגע אז יש לך פור. סתם אני לא, אבל אני מוכן להגיד הכל כדי לעודד :)
 
ז ק נ ה =21 ????הלוואי עלי

אם הציון לא מספיק ל-מה שאת צריכה או רוצה, דבר ראשון תחשבי טוב...הציון של הפסיכו זה מפתח להרבה מאוד דברים, עדיף להפטר מזה עכשיו(עכשיו הכוונה השנה השנתיים ואפילו ה3 שנים הקרובות) וגם לשפר בגרות או שתיים אם צריך ולא להתחיל ללמוד משהו שלא מדבר אליך או משהו בלית ברירה. נדמה מצב, בו תתחילי ללמוד משהו כזה או אחר ועוד שנה שנתיים ימאס לך? -תהי באותה בעיה של ציון ולבטים רק יותר"זקנה" ... כשאין לך הרבה אפשרויות בחירה זה הכי נורא כי שומדבר לא נראה לך -לכן עכשיו , ב י ח ו ד אם אין לך כיוון ואת לא יודעת מה ממש מענין אותך- שזה דבר לגיטימי ויש אנשים בגיל 30 שעדין לא יודעים מה הם רוצים מעצמם(רק ההבדל שאין להם את הבחירה , נגמרה להם ה"ויזה" ) - קחי את עצמך ,תציבי מטרה ונסי להגיע אליה,בין אם זה קורסים לא אקדמאיים או מקצועיים,אבחון,טיול,פסיכומטרי,בגרויות,קבע..... בואי נסכם את זה ככה , אני כבר למדתי באוניברסיטה ואני יכול לומר לך שלהתחיל ללמוד ברירת מחדל ולהיות אומלל זה סרט רע, נכון שרובנו עושים זאת בסופו של דבר בין אם בלימודים באוניברסיטה, ובין אם לא שפר מזלנו להיות אקדמיים -בשוק העבודה ,אבל בתכלס המודעות שלנו לאפשרויות, והשאיפה לממש אותן אלו שמביאות אותנו להצלחה ,ומעבר להצלחה כלכלית או גשמית ...להיות מאושרים... אז לסיכום קחי כמה ימים ,תעשי אפילו איזה טיול לנקות את הראש, ותחשבי קצת על הדברים האלה , כי זה שתשבי נאמר בחיבוק ידיים עם ציון שלא מכניס אותך לאף חוג שמענין אותך, זה הרבה מעבר לסתם ציון , זה ממש כמו שאומרים המורים וההורים המציקים חשוב(עם דגש על ה "ח")., אני גם הייתי עושה איבחון מקצועי כמו בירושליים או בהרצליה(לא זוכר את השם של המכון בהרצליה),זאת לא בושה וגם אם זה לא יראה לך זה אולי יפתח לך את האפיקים, עכשיו אני הולך לצבוע את השיער המאפיר שלי:)
 

RYaniv

New member
אם את לא יודעת מה ללמוד

אז מה הלחץ להתחיל ללמוד כבר? בגלל ש"כולם" עושים את זה ? תקחי את הזמן, תעבדי קצת, תעשי עוד פסיכו כדי שלא תצטרכי להתפשר על ההשכלה שלך ושלא תמצאי את עצמך ממורמרת בשנה ג' על תואר שלא רצית בו, ובכלל, לא זכור לי שכתבת את המילה "טיול" או "חופשה" בהודעה שלך. הנה דוגמה למה אפשר לעשות במקום "לבזבז שנה". איך שאני רואה את זה, הרבה אנשים מבזבזים חלק משמעותי מאד מהחיים שלהם ומחליטים החלטות שגויות לגביהם רק בגלל שהם לא רצו "לבזבז עוד שנה". חבל לעשות החלטות כאלה כי כולם כאלה וכי זה הפתרון הקל. תשבי עם עצמך, תיסגרי על תחום שאת רוצה ללמוד, תבחרי אוניברסיטה, תטיילי קצת ואז תוכלי ללמוד בראש שקט ולדעת שלא בזבזת כלום ולא פספסת כלום. התואר הוא אותו תואר גם אם זה בגיל 25, 26 או 27.
 

נ ט ע 9 1

New member
אוקיי...

אני חשבתי בדיוק כמוך.. אבל.. כולם(אנשים בוגרים וחכמים ממשפחתי) אמרו לי שאם אני אצא 'לעבוד' עוד שנה(יצא שרק עשיתי 2 פסיכומטרים מזדי*** ובקושי עבדתי..) החיים עלולים לשנות את התוכניות שלי לגמרי, ולא בדיוק כמו שאני מרגישה עכשיו.. שאני מתהה ללמוד(ואני באמת רוצה ללמוד, לא רק כדי שתהיה השכלה.. אני פשוט אוהבת ללמוד..) אז כאילו אומרים תרד לי המוטיבציה ללמוד כשאני אראה שאפשר לעשות כסף בלי השכלה בכלל.. האמת היא שאני חושבת שהשכלה היא דבר מאוד מאוד חשוב(ולא רק תעשייה מפגרת של כסף.. זה פשוט חשוב..) אבל השאלה היא האם הם צודקים?.. האם הרבה אנשים לא רצו ללמוד כשהתחילו לעבוד(קל וחומר כשיצאו לאיזה חופשה..) אגב, לא הזכרתי חופשה מאחר וזה באמת לא כזה בראש מעייני.. אני צ'כה ת'כסף הזה ללימודים הרבה יותר מאשר צ'כה לצאת לטייל... נכון, גם לאוורר קצת ת'ראש זה חשוב, אבל אנשים הולכים לחפש את עצמם בהודו וכאלה אני חושבת שכבר דיי מצאתי את עצמי(מבחינת אופי, אישיות, מי אני וכו'..) וחופשה זה לא בראש מעייני(אני ראיתי את זה.. הרמתם גבה עכשיו..) אולי כשיהיה לי מספיק כסף ללמודים אני אתפנה לחשוב על חופשות(למרות שאני בנאדם שאוהב לטייל.. מי שאוהב לטייל לא צריך שנה ולא חצי שנה בשביל זה.. אלא זה אופי, אפשר להעיר אותי באמצע הלילה בשביל בילוי.. ואפילו שזה דיי מסוכן להעיר אותי משינה אני אקום כמו גדולה אם זה לצאת לבלות/לטייל..) קיצר, אוףףף יצא ארוך.. מקווה שלא שיגעתי יותר מדיי..
 

1234191

New member
לא שיגעת, פשוט עשית שטיפת מוח.

כעת לעולם לא אשכח שחופשה זה לא בראש מעיינייך. לא בראש מעינייך. לא בראש מעיינייך.
 

RYaniv

New member
מוזר

לי אמרו לעשות פסיכו ישר אחרי הצבא כי הכל עדיין "טרי", וגם ככה אפשר להיפטר מזה הכי מהר ולחשוב על הצעד הבא (טיול! מה לימודים עכשיו ?). בכל מקרה, קשה לי להאמין שתמצאי עבודה שתגרום לך לחשוב "הא, אני גם ככה עושה כסף, מי צריך תואר ?", ולדעתי גם את לא מאמינה בזה במיוחד, ככה שאין לך מה לחשוש מזה. אם את לא מצליחה להחליט ואת רואה שקרוב לוודאי שגם לא תגיעי להחלטה בקדנציה הנוכחית, תלכי על הגורל - תירשמי לאוניברסיטה שאת רוצה בתחום שאת הכי רוצה, לא משנה הדרישות, ותראי אם את מתקבלת. התקבלת? תתחילי ללמוד. לא התקבלת? יש לך שנה לשפר נתונים וציונים, ולטייל.
 
נטע לגבי לעבוד-

יש בזה משהו, צריך להיות עם יד על הלב ולא לתת לעבודה להסיח לנו את הדעת , אני מכיר הרבה אנשים (כולל עצמי אולי) שבגלל עבודה השניחו את הלימודים , דחו לימודים ובסוף נתקעו, לכן חשוב לעשות את הפהפרדה הזאת ולשים מטרות , אני אישית חושב שלימודים והשכלה גבוהה זה מעל הכל ,בלי זה רק מעטים היום יוכלו להצליח(וגם רובם לא בזכות עצמם)...
 

BenisaaC

New member
כן...

גם אני החלטתי לוותר על טיול אבל חשבתי עוד כמה חודשים (אחרי הפסיכומטרי והמועדפת) לעבוד בליווי טיולים בארץ זה נראה לי כיף חבל על הזמן
 

moshavnikit

New member
אם תחליטי שאת לא צריכה ללמוד

אז כנראה שזה הדבר הנכון לעשות. אני לא חושבת שאת צריכה למהר להרשם בגלל שאת מפחדת שתחליטי שאת לא רוצה ללמוד. אם תחליטי שאת לא רוצה ללמוד בגלל משרה, יש מצב שגם ללא משרה פשוט באמצע הלימודים תקומי ותעזבי כי כנראה שזה לא לגמרי מתאים לך. אני עכשיו בת 23 וחצי ופתאום החלטתי שאני רוצה ללמוד אחרי שהייתי בטוחה שאני לא אלמד. רוב הסיכויים שעם לימודים ובלי לימודים אני אגיע לאותן משרות אבל פתאום התחשק לי שזה יהיה עם לימודים, אז כנראה שככה זה יהיה. יכלתי לחרוש לבחינה של יולי ולהספיק להירשם ללימודים באוניברסיטה של אוקטובר 2007, אבל לא רציתי להיות יותר מדי תלוייה בציון של הפסיכומטרי. לדוג' אני רוצה לשלב תקשורת עם פסיכולוגיה או משפטים- עדיין לא החלטתי. אם הייתי ניגשת לבחינה של יולי אז אני מאמינה שהייתי מוציאה ציון שהוא מספיק ללמוד תקשורת בחד חוגי באוניברסיטת חיפה אבל זאת לא ההעדפה הראשונה שלי. אז אני אצטרך "לבזבז" עוד שנה ולהתחיל ללמוד באוקטובר 2008, והרבה אמרו לי למה שאני אבזבז שנה, אבל אני לא רואה את זה ככה.. הפסיכומטרי הוא בספטמבר אז תהיה לי שנה שאני אוכל לעבוד בה ולחסוך כסף כדי שיהיה לי קל בלימודים ופחות דאגות בקשר לזה- אני לא רואה בזה בזבוז כל עוד זאת החלטה שלי ולא משנה כמה יגידו לי שאני טועה. אז במקום להתחיל ללמוד בגיל 24 אני אתחיל ב-25, זקנה? לא נראה לי.. בזבוז זה לשבת רגל על רגל בבית ולא לעשות כלום, כל עוד את עושה משהו בזמן הזה, לא משנה מה זה- זה לא יהיה בזבוז! ד"א- גם לשבת רגל על רגל בבית יכול להיות סבבה, אם זה עושה לך טוב כנראה שזה לא בזבוז
 

נ ט ע 9 1

New member
תודהההה

שהקדשת לי מזמנך, קראת ושיתפת אותי במה שקורה איתך, זה עוזר לחשוב בצורה נקייה יותר כמישהו מספר על התלבטות זהה(אפילו קצת) לשלך... אז, יש מצב גדול שאני אחכה לתוצאות הפסיכו ואפעל בהתאם, (בנתיים לא רצתי לעבר שום אוניברסיטה, ואני לא רוצה להיות בשום רשימת המתנה..) פשוט סיוט אמיתי לפעול תחת לחץ, את לא זקנה, וגם אני לא, הדבר האחרון שאני אעשה הוא לבזבז את זמני, וזו גישה מאוד חיובית לחשוב שכל עוד אני עושה משהו יעיל זה לא ביזבוז זמן.. שוב תודה..
 

moshavnikit

New member
אין עד מה ../images/Emo8.gif ועוד משהו..

לעומת אלו שחושבים שלחכות שנה זה בזבוז, אני חושבת שללמוד משהו שבסופו של דבר יתברר כלא מתאים יהיה יותר בזבוז. אני לא מאמינה שבלימודים צריך להמר או לזרום, זה צריך לשבת עלייך בול
 

נ ט ע 9 1

New member
זאת לא נטע הזו...

חחחחחחחחחחחחח אני בכלל שירה.. ואני בת 21.. כאמור וזה לא בראש מעייני לצאת לטיול .... חחחחחחחחחחחחחח
או כמו שאומר המשורר.. לא בראש מעייני, לא בראש מעייני,לא בראש מעייני.. חחחח אז ככה, החלטתי להירשם ל מדעי ההתנהגות+תיקשורת+משאבי אנוש, אומנם מעולם לא הרגשתי(כמו רבים אחרים) מה אני רוצה ללמוד(כמו כאלה שאומרים 'כבר מאז שנולדתי הרגשתי וידעתי את ייעודי בעולם' ואומרים 'איך את לא יודעת מה את רוצה ללמוד?' תתיפלאו, אני לא יודעת.. רק מה אני לא רוצה, לא שזה עזר מאוד) אז החלטתי לשחות במיים העמוקים,ופשוט להירשם מרוב דיעות, אני כבר מבולבלת, כל אחד אומר: 'מתאים לך זה, מתאים לך זה', ולבנאדם שלא יודע מה מתאים לו, זה לא ממש עוזר ומכוון, אלא מבלבל, ואז יש את אלה שבכלל באים לעזור 'את צריכה להרגיש מה את הכי מתחברת', 'את צריכה לבדוק מה את הכי אוהבת, ולא מה אחרים אומרים'.. אני לא יודעת.. ממש לא.. אז זה לא עוזר.. אם אני אקבל ציון מספיק טוב, אולי יוכלו להיפתח הרבה אפיקים חדשים ואוכל לבחור מקצוע התמחותי ולא מקצוע כללי באוני'.. בכל אופן, תודה לכולם על העזרה, ולשיערות הלבנות, שגרמו לי להבין שטיול זה לא בראש מעייני... חחחחחחח
 
למעלה