קחו 5 דקות לחשוב על צד שני: המדריך
טיול משפחות במכוניות פרטיות הוא הטיול הכי מסובך. = צריך לדעת לנהל ביעילות שיירה של כ-12 מכוניות, שאורכה כ-1 ק"מ. = צריך לענין ילדים בני 3 ומבוגרים בני 35 = צריך לבנות מסלול שלא יהיה בו בזבוז זמן, נסיעות מיותרות וכו'. = צריך לבנות מסלול זול מצד אחד ונח מצד שני. = צריך להכין הפעלות שירתקו את כולם בשביל זה צריך מדריך אחראי, שיכול לצפות תקלות לפני שהן מתרחשות; מדריך עם נסיון וידע, שנרכשים עם כמה שנות עבודה; מדריך עם רפרטואר מספיק גדול ומגוון של הפעלות וכו'. מדריכים כאלה מוכנים להתחייב לקבוצה, אבל דורשים שהקבוצה תתחיב מצידה. אני מכיר מעט מדריכים שיהיו מוכנים לחכות בבית להזמנה שתגיע אם יהיו מספיק נרשמים. רק מדריכים שלא מצאו עבודה, יהיו מוכנים לחכות להזמנה שאולי תגיע. אתם בטוחים שאתם רוצים מדריכים שלא מצאו עבודה? או שאתם מעדיפים את המדריך העסוק? תחשבו: אי אפשר ליצור מצב של התחיבות חד-צדדית. השיטה לפיה חברים בחוג מטיילים מתחיבים לשלם על הטיול היא הגיונית. אני ממליץ לקבוצות של משפחות שאני מטייל איתן לארגן גם 5 משפחות ב"סטנד-ביי" ואז אם משפחה אחת לא מגיעה, מכניסים את המשפחה מרשימת הממתינים. ראיתי גם אפשרות שמשפחה שלא מופיעה, שולחת משפחה אחרת במקומה. גם זה מונע הוצאות מיותרות מדריך טוב (אחראי, מנוסה, מענין, יעיל) עולה כסף ושווה זהב. ההתחיבות צריכה להיות דו-צדדית, אחרת אף פעם לא תדעו מי מדריך אתכם.