התייעצות

bertik

New member
התייעצות

לא לראשי

שלום,
אני כותבת פה כי יש פה גם כלות וגם חמיות.
המצב ביני ובין משפחתו של בעלי לא טוב בלשון המעטה. בזמנו כתבתי פה על הניסיונות שלי להתקרב לחמותי ועל הכישלונות בכך. לפני חצי שנה בערך הפסקתי לנסות להיות נחמדה ומאז יש שקט. לא במובן הטוב של המילה: מצד אחד אין הערות מגעילות מול הפרצוף שלי (אבל כן מאחורי הגב), ומצד שני אין דברי נימוסין למעט "שלום שלום".
אנחנו מגיעים לשם לשבת (דתיים) פעם בחודשיים וגם אז רוב הזמן לא נמצאים שם. אימצתי עצה של אחת הבנות ואני פשוט לוקחת איתי את הילד (בן שנה וחצי) לטיול כשבעלי הולך לתפילה בשישי וכך נמנעת ממגע איתה אחד על אחד. בשבת אנחנו נמצאים שם רק בקידוש ובארוחת צהריים ובשאר הזמן בגינה או בביקור אצל חברי ילדות של בעלי.
שבתות של גשם הן בעיה גדולה, אבל לא זה העיניין כאן.
לגבי הילד- היא לא מתייחסת אליו (כשאין אורחים ולא צריך להדגים כמה היא סבתא נפלאה) והוא לא מתייחס אליה. לגבי חמי ואחים של בעלי, המצב הפוך. הם משחקים איתו ואוהבים אותו וכל העיניין נורא מעציב אותי (כי בעלי מתעצב מזה).
אני רק רוצה לציין שבעלי מבין את הבעיות, אבל הוא לא רוצה להתעמת.

אז מה העיניין?
אני בהיריון שבוע 14. ההיריון הוא היריון מורכב מאוד ומוגדר כהיריון בסיכון גבוה.
זה לא היריון שמח, החרדה והדאגה שולטות בחיינו. רוב הזמן אנחנו מתמודדים ומחזקים אחד את השני, אבל יש ימים קשים, במיוחד לפני בדיקות (אנחנו במעקב רפואי שילך ויצטופף עם הזמן). יש מצב שההיריון יגמר מעצמו ויש מצב שאנחנו נצטרך לסיים אותו בצורה אקטיבית. השיקולים להמשיך אותו נעשו על ידי שנינו במודע, כולל הסיום האפשרי בלידה שקטה. טבעית או מעשה אדם.

ההורים שלו לא יודעים על ההיריון. בשבת הבאה אנחנו מגיעים לשם והבטן שלי כבר מתחילה לבלוט.
מתוך כבוד, בעלי רוצה לספר להוריו על ההיריון והסיבוכים ולהשביע אותם לסודיות. בארוחת שישי הוא רוצה להודיע לשאר המשפחה.
אני לא יודעת מה לומר. חוששת שלא ישמרו על סודיות. חוששת שגם אם כן, הם יטרידו אותנו בשאלות ויהפכו את כל המצב הקשה הזה לעוד יותר מלחיץ.

אם נגיד להוריו רק שיש היריון ולא נספר על הסיבוכים, האם זה מעליב? האם נחשב לגיטימי?
במידה וההיריון יסתיים בידיים מלאות, האם יעלבו לגלות שיש תאומים (רק חלק קטן מהתסבוכת) ולא סיפרנו? אחנו לא רוצים לספר כי יש מצב שישאר אחד ויש מצב שיגמר בכלל...

תודה
 
מאוד מבינה את הקושי שלך


מאחלת לך שההריון הזה יהיה קל ומשעמם ובלי סיבוכים ועניינים.
אני הייתי אומרת רק על ההריון ולא על הסיבוכים מסביב ואולי מחכה קצת אם יש נקודה שממנה מבחינת הרופאים אפשר להירגע יותר.
&nbsp
אפשר לומר שההריון הזה קצת עם סימני שאלה ושאתם מעדיפים שלא ישאלו אותכם בעניין ותעדכנו ברגע שתוכלו.
 
אני הייתי מפסיקה לחשוב על מה יעליב אותם ומה לא

כאילו, באמת עם כל הכבוד, זכותך כרגע לפרטיות עד שתדעו לאן פניכם מועדות.
שבעלך יכבד קודם את הפרטיות שלך ואחר כך את הרגשות הילדותיים של ההורים שלו.
ההיתי מחכה לפחות עוד 4 שבועות לשבוע 18 בו באמת תהיו חייבים לספר שיש הריון אם והלוואי והכל יהיה בסדר ובנתיים שומרת על הפרטיות שלי
 

mykal

New member
ראשית,

מאחלת לך הריון קל ושתצאי בידים מלאות,
עם תינוקות בריאים ואמא בריאה.

למה אתם מוכרחים להגיע לשם בשבת הבאה?
אולי תדחו קצת?
האם מבין האחים שלו יש מישהו קצת יותר קרוב אליכם ונאמן--שומר סוד?
מוכן לשתף אתכם פעולה?
אם כן, שבעלך יספר רק לו את "כל הענין" ואז תספרולהורים במשפט אחד--
יש הריון והוא עם סיבוכים, בלי פרוט, ושאתם מבקשים להשאיר זאת כך.
יעלבו או לא--זה שלהם,
יגיבו תשמעו ותחייכו--- גם אתם תתיחסו לכל הענין כאילוץ של קשר משפחתי ופחות מקום אישי, אז נעלבים פחות---נכון לא קל--אבל ביחד אפשרי.
 

mykal

New member
ואולי עוד מילה,

אחד הדברים שעזר לי,
הא הרעיון--שאותם אני לא אשנה--זה מי שהם כלפי,
אני יכולה לשנות את ההתנהגות והתגובות שלי--זו בחירה שלי.
ואת עושה צויןכשאת בעיקרון מצאת דרכי מפלט נאותים,
בלי לפגע ובלי להעלב.--מה לעשות יש מציאויות מורכבות.
בהצלחה.
 

mykal

New member
אסביר

מפני שהם מתלבטים אם לספר בכלל, או לספר חלקית,
מפני שהם לא באמת בוחרים להתנתק,
מבינים שהם מופלים ומבוקרים כל הזמן.
אז אם יש מישהו שיכול 'להגן' מפני ה'ביקורות' התוקפות
ואולי להרגיע ולתת מרחב חשיבה קצת שונה עליהם,
הוא אמור להיות אח/ות שמספיק אכפת להם מהם ומצד שני מקובל על ההורים.
אין לי מושג אם יש מישהו כזה,
אין לי מושג אם זה מבחינתם פתרון.
אבל כדי לא להרגיש מובך ומותקף על כלום--צריך מגשר מרגיע.
כך בעיני. הבחירות יעשו ע"י הזוג.
 
כן, רק שלספר לאח אחד זה אומר בעתיד עלולה להפתח חזית חדשה

לעלבון, דברים כאלו מתגלים ואז יתחיל למה סיפרתם לו ולא לנו אנחנו ההורים שלך בלה בלה בלה.
במה הוא יכול להגן עליהם אם אף אחד לא יודע כלום?
וכל עוד אף אחד לא יודע כלום זה הכי בריא עבור רמת הלחץ שלהם כרגע.
הם צריכים לשמור את המידע לעצמם כל עוד זה אפשרי מבחינת ניראות של הבטן
ואז להחליט מה מספרים ומה לא.
הבעיה היא שלדעתי לבעלה חשוב יותר רגשות הוריו הילדותיים עלפני הצרכים ההגיוניים של אישתו.
 

mykal

New member
כשמישהו יודע,

והחמות או אח/ות/גיסה מדברים ביקורת על ההתנהלות של הזוג הזה,
הוא יכול להרגיע, לומר--תניחו --מה הם עשו/עושים,
בס"ה גרים לא קרוב, בס"ה עסוקים זה לא נגד וכו' וכו'
בכלל לא להדליף את הידע, ולא המטרה לא להתגרות עוד,
אלא להנמיך את ה'אנטי'. ומי שנאמן יכול בהחלט להיות שם בשבילם.
על כן אמרו או לא אמרו יש זמן לדבר כשהאוירה קצת פחות אנטי.

לגבי המשפ האחרון שלך,
ההורים שם טועים ופיתחו משהו באנטי--הזוג לא בוחרלותר על הקשר
אז הוריו לא ילדותיים, אלא לא מתנהגים נבון ונכון--
והוא נשאר הבן שרוצה בקשר--זו לא העדפה זה נסיון להלך "בין הטיפות"
עצוב כשנוצר מצב כזה. וחבל.
וההורים הם המבוגר האחראי כאן וחבל שלא מתעלים על עצמם.
 

ayaht

New member
"מתוך כבוד, בעלי רוצה לספר להוריו על ההיריון"...

חבל שאין לו כבוד אליך וממש לא אכפת לו לטרטר אותך עד להורים שלו.

פחות אכפת לו החוסר נוחות שלך.
העיקר ה"כבוד".

כשהיא מדברת עליך מאחורי הגב שלך,זה גם מתוך דאגה לכבוד?

את אמורה להיות עכשיו במיטה שלך.
במצב מנוחה ופינוק.

מאחלת לך רק בריאות ושההריון יעבור בשלום.
 

נומלה

New member
סדרי עדיפויות

אז יש לנו כאן מצב שבו את בהריון בסיכון ויש קונפליקט בין סדרי העדיפויות. מה עומד על הפרק:
1. שלוות הנפש שלך (חשוב לתקינות ההריון).
2. שלוות הנפש של בעלך (לא נעים לו מול האמא שלו).
3. שלוות הנפש של האמא שלו (היא רוצה להיות בענינים ומחמיצה פנים אם יש בעיה).
כשיש התנגשות צריך חשיבה מה בסדר עדיפות עליונה. אם ההריון בסדר עדיפות עליונה, צריך לשמור על שלוות רוחך, ושכולם (כולל בעלך וכולל הוריו) ירקדו לפי זה. אם "לא נעים" בסדר עדיפות עליונה, צריך לספר מייד להוריו, ושיהיה מה שיהיה עם ההריון.
אני מספיק בוטה כדי להבהיר שעכשיו, אמא שלו צריכה להיות בעדיפות אחרונה וצריך להבהיר את זה לבעלך כמה שיותר מוקדם?
או לחליפין להודיע לה שאת בהריון בסיכון ולכן אתם לא באים עד הלידה. בקיצור: תחליטי מה הכי חשוב ותתאימו את השאר לפי זה.
 

bertik

New member
תודה לכולן

דיברתי השבת עם בעלי על זה. הוא מבחינתו לא רוצה לדבר בכלל. הוא חושש שאם רק ירמוז שיש בעיה, ילחיצו אותו בטירוף, יחטטו ויספרו לכל העולם ואישתו.
החלטנו שנקבל החלטה ביום שיש לפני שבת, בהתאם למצב הבטן. אם לא אצליח להסתיר אותה, נגיד רק שיש היריון ולא נגיד עוד כלום. אם אצליח להסתיר, נדחה את הבשורה לפעם הבאה שנהיה שם.
עכשיו יש לי תירוץ לקנות חולצות אוברסייז :)
&nbsp
אין אח שאפשר לדבר איתו. בעלי הוא הבכור והשניים האחרים בפרק אחר בחייהם, סטודנטית וחייל.
שנית, המצב במשפחה שם הוא שאף אחד לא מעביר ביקורת על ההורים. ההורים מושלמים (במיוחד האמא) וצריך לשמור על כבודה ורוחה.
כולם רק מספרים סיפורים יפים ואת הקשיים שומרים לעצמם.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אם סיפרת להורייך, זה די מחוייב המציאות לספר גם להוריו...

וכן, לספר שזה הריון תאומים בסיכון גבוה, יהיו קצת ניג'וסים ושאלות וחפירות, אבל תשאירי לבעלך להתמודד איתם.
המלצה שלי, אם תאלצו לסיים את ההריון באופן אקטיבי, לא לספר להם את הפרט הספציפי הזה אלא להגיד שנפל לבד.
 

Shamy

New member
דעתי

אם המצב בין כה וכה מאוד מורכב עם החמים והם במילא לא ככ עוזרים לכם גם כך ..הייתי אומרת להם שיש הריון לכולם ביחד בשישי ולא מספרת שזה הריון בסיכון גבוה...כי גם זה יוסיף לחץ וגם במילא הם לא ככ עוזרים ועסוקים במלחמות וששלום שלום אז עדיף לא לערב מי שרק ייתן ביקורת גם כך..
 
למעלה