אונירונאוטית
New member
התייעצות
(אני לא חדשה פה, רק החלפתי ניק מחשש לזיהוי, בהמשך גם תבינו למה). עד לפני משהו כמו חצי שנה הייתי בסדנת תיאטרון פלייבק, סדנה שממש עזרה לי בעניין החרדה החברתית ובכלל.. עד שהתחילו להיות לי כאבי גב שדי הקשו עליי את ההשתתפות בסדנה (כי התרגילים שם כוללים הרבה עבודה עם הגוף ותנועה וכו' וכבר היו מצבים שבזמן שכולם התנועעו, רצו וכו' אני הייתי צריכה לשבת על כיסא). עכשיו יש שיפור מסוים עם כאבי הגב ואני רוצה לחזור לשם אבל ההתלבטות שלי היא בכיוון אחר: יש שם מישהו שכנראה היה ממש דלוק עליי ואיכשהו זה די הציק לי. הוא כל הזמן היה נועץ בי מבטים שזה היה הכי מעצבן או בכל מיני מצבים היה מסתכל לראות איך אני מגיבה. (לדברים שהיו בקבוצה). מה שהכי "הפיל" אותי כאשר עזבתי את הקבוצה הוא גילה לי גם שהוא קורא את הבלוג שלי. (טוב, באשמתי, לא הייתי צריכה לספר שיש לי בלוג אם לא רציתי שאנשים מהקבוצה יקראו אותו..) זה בכלל הרגשה של להיכנס לוורידים, לעצמות ולנשמה. ועכשיו אם אני אחזור אני איאלץ גם לחזור איתו הביתה אחרי כל שיעור כי עברתי לגור בעיר שהוא גר בה ושנינו חוזרים עם אוטובוס שאני חושבת שהוא האוטובוס האחרון באותו יום כך שאי אפשר לצפות שהוא יעלה על אוטובוס אחר או לסדר שלא נחזור ביחד. והאמת שזה די מציק. מצד שני הסדנה באמת חסרה לי ועשתה לי הרבה טוב. ואולי זה גם טפשי לא לחזור לקבוצה מסוימת רק בגלל משתתף אחד. (אני יודעת שהוא עדיין שם כי לא מזמן פגשתי אותו והוא אמר לי שהוא עדיין משתתף שם). מה הייתם עושים במקומי?
(אני לא חדשה פה, רק החלפתי ניק מחשש לזיהוי, בהמשך גם תבינו למה). עד לפני משהו כמו חצי שנה הייתי בסדנת תיאטרון פלייבק, סדנה שממש עזרה לי בעניין החרדה החברתית ובכלל.. עד שהתחילו להיות לי כאבי גב שדי הקשו עליי את ההשתתפות בסדנה (כי התרגילים שם כוללים הרבה עבודה עם הגוף ותנועה וכו' וכבר היו מצבים שבזמן שכולם התנועעו, רצו וכו' אני הייתי צריכה לשבת על כיסא). עכשיו יש שיפור מסוים עם כאבי הגב ואני רוצה לחזור לשם אבל ההתלבטות שלי היא בכיוון אחר: יש שם מישהו שכנראה היה ממש דלוק עליי ואיכשהו זה די הציק לי. הוא כל הזמן היה נועץ בי מבטים שזה היה הכי מעצבן או בכל מיני מצבים היה מסתכל לראות איך אני מגיבה. (לדברים שהיו בקבוצה). מה שהכי "הפיל" אותי כאשר עזבתי את הקבוצה הוא גילה לי גם שהוא קורא את הבלוג שלי. (טוב, באשמתי, לא הייתי צריכה לספר שיש לי בלוג אם לא רציתי שאנשים מהקבוצה יקראו אותו..) זה בכלל הרגשה של להיכנס לוורידים, לעצמות ולנשמה. ועכשיו אם אני אחזור אני איאלץ גם לחזור איתו הביתה אחרי כל שיעור כי עברתי לגור בעיר שהוא גר בה ושנינו חוזרים עם אוטובוס שאני חושבת שהוא האוטובוס האחרון באותו יום כך שאי אפשר לצפות שהוא יעלה על אוטובוס אחר או לסדר שלא נחזור ביחד. והאמת שזה די מציק. מצד שני הסדנה באמת חסרה לי ועשתה לי הרבה טוב. ואולי זה גם טפשי לא לחזור לקבוצה מסוימת רק בגלל משתתף אחד. (אני יודעת שהוא עדיין שם כי לא מזמן פגשתי אותו והוא אמר לי שהוא עדיין משתתף שם). מה הייתם עושים במקומי?