התייעצות קיץ

[מיסיס מייס]

ולכן זהו בהחלט גם חיסכון כלכלי..

אטרקציות זה כשנמצאים איתם יום מלא, לא צריך כשמדובר רק על שעות הצהריים.

 

[מיסיס מייס]

בקשע= בקטע

 

[rnavina]

זה מאד שונה אם זו השגרה או לא

ובתור אחת שיש לה שתי בנות שמקבילות בגיל לבנותיה של שרלוקה, התיאור שלך נשמע לי אוטופי

זה עניין של אופי וטמפרמנט.

 

[מיסיס מייס]

גם אצלי הם רבים, אבל אני לא מתרגשת וגם

הם לא, ומשלימים... חלק מהדינאמיקה של לשחק ביחד, וזה סבבה מבחינתי וגם מבחינתם.

 

[rnavina]

איפה ראית שכתבתי על מריבות?

הן/הם לא מעסיקים את עצמם שעות.

 

[מיסיס מייס]

כתבת על אוטופיה, עניתי בהתאם

לדעתי היכולת להעסיק את עצמך היא גם עיניין של אימון. לא נולדים עם זה..

 

[סו אלן מישקי10]

אני אוספת אותן בצהריים מאז שילדתי

שזה כבר שבעה חודשים.
זה כיף גדול. לא יודעת איך אחזור אחורה. הן באות, רואות קצת משהו באייפד (במשהו אני מתכוונת- קופיקו הארור הזה

) אוכלות צהריים, הגדולה עושה שיעורים והקטנה מציקה לתינוק או משחקת איתי. או רואה שוב קופיקו.
אחר הצהריים או יוצאים לגן משחקים, או חברים, או סידורים אחרים (החל בסופר, קניית סנדלים וכו).
אבל-
1. יש איתי בייביסיטר 3 פעמים בשבוע. כל שאני לא צריכה לרוב להתמודד עם כולם ביחד, שזה אפשרי אבל קשה.גם לסידורי אחר הצהריים היא נשארת איתו וזה מאוד מקל.
2. בעלי לא מגיע בשעות אחה״צ ולכן הבייביסיטר (עוזרת לי גם במקלחות וארוחת ערב).
3. לדעתי האוכל בצהרונים זיבלי ולכן אני מעדיפה שתאכלנה בבית.
4. שתיהן מאוד שמחות שהן לא בצהרון. אוהבות חברות אבל מבלות הרבה הרבה ביחד (לרוב מסתדרות וגם רבות).

אני במצבך הייתי מוציאה ב13.00. אבל אני ממש לא מחבבת את קונספט הצהרון.

 

[שרלוקה]

חיכיתי שתעני לי

כי יש לנו גילאים דומים. יש הבדל גדול בין ילד בן 9 לילד בן 4....
ואז כתבת "בית ספר"... ונזכרתי שבכורתך כבר בבי"ס וזה גם הבדל. אני חושבת.....

ויש לי עוד מה לכתוב אבל אסכם זאת בסוף

 

[adif11]

גם לי נראה הגיוני לבחור

בפתרון ביניים כלשהוא שמשאיר לך חלק מהימים לבד עם התינוק
ובחלק אחר עם כל הלהקה או עם הגדולה.
כפי שכתבת בשיקול הכלכלי ההוצאה מתקזזת עם החיסכון ולכן מה שנשאר לך זה באמת לחשוב מה יהיה לך ולילדות הכי נח ונעים.

 

[פרת וחידקל]

קשה לי לענות לך כי אצלי הם לא בצהרונים

מרגע שנכנסו לגני עירייה. מצד שני - כשהקטן היה תינוק אחיו עוד היה בגן עד ארבע, ועכשיו עם הפצפונת יש לי שני ילדים גדולים (8 ו-11) ויותר קל לי כשהם בבית מאשר כשהם לא. הלוואי והיו מוכנים לוותר בכלל על קייטנות בקיץ.

כך שנטיית לבי היא שיבואו הביתה בצהריים, אבל אם את מרגישה שזה יהיה לך קשה - תקלי על עצמך.

מה שכן - שיקול שלא העלית הוא מתי יותר קל לך ללכת להוציא אותן מבחינת הלו"ז של התינוק (אני יודעת שזה עוד גמיש בגיל הזה, אבל לי הכי קשה זה לתכנן לה את הזמנים כך שיהיה לי נוח ללכת להביא/לקחת.
ועוד דבר - בעיניי חופש זה דבר מאוד חשוב. בתכנון הנוכחי יהיה זמן שבו הן בחופש בבית אתך או רק קייטנות ונופש? כי אם אין באוגוסט זמן של סתם חופש בבית - הייתי מאפשרת את זמן הבית הזה ביולי מהצהריים.

 

[מיסיס מייס]

לגמרי המשפט האחרון

 

[macaroni35]

אצלי לא בקייטנה ולא בצהרון...

אצלי הילדונת לא הייתה בצהרון או קייטנה אף פעם והיום בת 7++...ועכשיו התווסף קטנצ'יק חמודדד בן 5 חודשים.
ואנחנו נהיה יחדיו בחופש.....ואני מחכה לכך.

לימדתי את הילדה מגיל מאוד קטן שיש משחק משותף עימי ויש גם זמן להעסקה עצמית.../משחק עצמאי ולבד.
ועד היום היא פשוט יכולה שעות להעסיק את עצמה ובכל מיני.....ומוצאת מה לעשות...

אני אף פעם לא מתכננת אטרקציות לכל יום בחופש אלא מאוד בעד פשוט להישאר בבית...למה צריך כל הזמן תוכנית/פעילות.

לגבי אוכל -אני מכינה קציצות בכמות גדולה ומקפיאה, מכינה תבשילים שיספיקו ליומיים-שלושה, מכינה עוף בשקית קוקי...
אם שניצל אז מכינה את הכול כך שיישאר לי רק לטגן אותו על המקום.
ואת התוספות תמיד אני מכינה טרי באותו היום עם סלט ירקות גדול.

המשמעת הזו של האוכל גרמה לי גם לשבת ולאכול כמו שצריך ארוחת צהריים.
הייתי חופשי מוותרת על ארוחות...ולא שמה לב.
הארוחה הזו תורמת בכלל למידע על הנעשה בביה"ס ובכלל.....על כל דבר שבא לנו לשוחח...

גם אני בדעה כמו פרת....מעדיפה שתישאר בבית מאשר לתכנן איך לקחת ולהחזיר....יותר קשה מבחינת הקטן שצריך טיפונת להתחשב בסדר היום שלו...

למרות שעכשיו סבבה גם מבחינת מזג אויר וגם מבחינת הגיל....

ממה שרשמת קשה לך עם הארוחות והיום הוא ארוך כך שגם אחרי שתחזורנה מהצהרון עדיין יש זמן שצריך להיות איתן עד הארוחת ערב והשינה....

בסופו של דבר - רק את יודעת את התשובה לכך

 

[הססנית לייט]

אחת החוויות הנעימות של חופשת הלידה שלי היתה

החזרה של הילדים הביתה בצהריים.
לא הייתי מוותרת על זה.
אבל הילדים שלי היו גדולים יותר (9.5, 7, 4.5 כשנולד), והם לא מהסוג שצריך מיליון אטרקציות.
(גם היום הם לא בצהרון, אבל אני לא איתם בבית בשעות האלה

ׂ)

 

[לאאט ובזהירות]

גם בחופשת הלידה האחרונה שלי

אחד הדברים הכי מהנים היה הזמן הפנוי שלי עם הילדים הגדולים (9 ו 6.5 אז. הקטן היה בן שנתיים והיה בגן). הייתי בחופשת לידה בקיץ, והגמישות הזו, והזמן להיות איתם ברוגע או בבילויים קצרים היה מצוין.

 

[שרלוקה]

תודה לכולן

עוד כמה נקודות

ראשית, חשוב לי להבהיר שהן מסתדרות אחלה, רוב הזמן... יש להן עיסוקים משלהן... לפני כמה ימים הגדולה לא הרגישה טוב ונשארה בבית. מרגע שאחותה חזרה פתאום היה לי שקט כי שתיהן הכינו הצגה בחוץ. אח"כ היה לי עוד זמן שקט כי הן הושיבו את הקטן על הטרמפולינה שלו והציגו לו את ההצגה

אני מאוד מסכימה עם מייסיס (מייס!! תעשי צילום מסך ותשמרי את זה!!

) שזה דבר נרכש. לדעת להיות לבד ולהעסיק את עצמך.

החופשים איתן מאוד כייפיים. שבתות שלמות אנחנו נשארים בבית. אנחנו לא כאלו שחייבים לצאת כל שבת או לעשות אטרקציות....

א-ב-ל
1. יש תינוק קטן בבית.
2. יש את כל אוגוסט לפנינו - באוגוסט יש שבוע אחד עם אמא. שבועיים בנופש משפחתי איכותי :-,) ועוד שבוע וחצי שיש מצב שחלקו יהיה בקייטנה של העבודה של אבא. בעיקר כי הן מתות על העבודה של אבא וזאת נשמעת קייטנה איכותית במיוחד.

הפחד העיקרי שלי הוא שזה באמת יהיה יותר מדי. - זה יתחיל ב"קטנה" ביולי. כי צהריים זה באמת לא סיפור גדול. ואחר כך יהיה אוגוסט שכבר יהיה הרבה יותר קשה ואז בראשון לספטמבר - כל אחד יחזור למסלולו... כולל אמא לעבודה ותינוק למשפחתון

ומצד שני יש לי איזה מוטיבציה פנימית לעשות את זה. ויכול להיות שזה באמת איזה קטע כזה של להוכיח שאני יכולה... לא יודעת. מנסה לתהות עם עצמי אם זה העניין. אם אני צריכה עוד ועוד אתגרים כרגע כי חסרים לי בשוטף

תודה כלולן. אם יש עןד הערות/הצעות אני אשמח.


ואגב, מי שכתבה לגבי היחסים בין האחים (פרת ולא זוכרת מי עוד), ועל כך שבעינכן זה החופשים שעוזרים לזה.... אז הנה עוד שאלה:
אמא שלי היום שמעה על הרעיון הזה וחשבה שהשתגעתי. ולא הבנתי למה כי אני ואחי תמיד היינו חוזרים בצהריים הבייתה. לדעתה הקטנה שלי צריכה להישאר בצהרון. ואם בא לי לאתגר את עצמי אז להוציא את הגדולה. ובאופן כללי היא טענה שאחים צריכים הפרדה ולא להיות כל הזמן ביחד. ואת החופש הגדול צריך לנצל להפרדות שכאלה (כל אחת בקייטנה אחרת, אחת חוזרת מוקדם יותר וכו').

ואני לא יודעת עד הסוף את התשובה מה עושה אחים לאחים הכי טובים. אבל אני ואחי הם מודל לאחים הכי טובים

אז אני באמת תוהה אם היא צודקת. ואני דווקא צריכה להפריד.

 

[פרת וחידקל]

אני ממש מבואסת מכך שהחופש הזה תהיה

הפרדה רבה. שניהם רוצים קייטנות, ולמרות שרציתי שלפחות יהיו בקייטנות באותו הזמן, זה לא יקרה. הצעיר מאוד רוצה ללכת לביה"ס משום מה וזה בשלושת השבועות הראשונים. לבכור יש טיול בשבוע השני ולכן יוכל ללכת לקייטנה רק במחזור השני. זה אומר שלכל אחד מהם יהיו די הרבה בקרים לבד אתי עם ועם התינוקת. אני מקווה להצליח לנצל את זה בצורה חיובית לקרב אותם הפעם דווקא אליי. בפסח יצא לי להיות קצת עם כל אחד בנפרד והבנתי שיש לזה פוטנציאל חיובי, כי כשכולנו יחד הם יותר מדברים זה עם זה ופחות אתי, אבל יוצא שרוב החופש אחד מהם יהיה בקייטנה וזה יותר מדי בעיניי.

 

[שרלוקה]

אולי זה גם קשור לגיל?

כי הגדולה שלי כרגע עולה לא'. ואני ממש מרגישה הבדל בצורך שלה בי משנה שעברה. ובצורך בהפרדה.
שנה שעברה כל הזמן היה עניין של להיות ביחד. ואם אחת הייתה בלי השנייה אשכרה היו געגועים.
השנה יש המון עניין של "אני הגדולה". כשהגדולה איתי לבד אנחנו מנצלות את זה מעולה - קוראות סיפור בהמשכים, משחקות משחקים.
כשהקטנה איתי לבד היא לא מבינה מה לעשות עם עצמה ואיתי

ובסוף אני מוצאת את עצמי מנדנדת נדנדה ביד אחת ועגלת תינוק ביד השנייה.....

 

[פרת וחידקל]

מממ.. אם כבר אז אצלי זה הפוך

כשהיו קטנים והגדול (בן 5-6) היה מגיע הביתה בצהריים ואחיו היה במשפחתון עד 4, ניצלנו מעולה את הזמן לבד, וכשגדלו והתרגלו להיות יחד שניהם, כשאחד לא נמצא השני מתגעגע (בעיקר הצעיר יותר לבכור). נראה איך נצליח לנצל את הלבדים הקיץ.

 

[מיסיס מייס]

 

[שרלוקה]

ועוד משהו (סו אלן, פרת, מייס - מעניינת אותי

דעתכן...)

ברור שיש אפשרות ביניים שהיא הכי נוחה לכיס. ולשנת הצהריים (שאין לי).

יש לי תחושה שברגע שמכריזים על זה - אז פתאום נעשה "סדר יום חדש" שצריך להתרגל אליו. אולי יהיה שבוע קשה. אולי שבועיים. עד שיהיה איזון.
כשכל פעם אוציא יום פה יום שם זה נחמד כמובן. אבל זה לא "סדר יום חדש".

(יצא לי פומפוזי מעט, מקווה שאני מובנת )