התייעצות לגבי גן

[אפרתש]

ברכות על קבלת ההחלטה

נשמעת החלטה נכונה. מסגרת שבה ההורים שחצנים והמורים מעודדים את זה אינה חיובית כלכך. אני מאמינה שילד יצירתי יכול ליהנות גם בשיעורים ש"מתחת לרמתו", ובלבד שהסביבה (קרי המורה) תומכת. איך אלה הגיבה על הסיטואציה הזאת? היא התאכזבה מההחלטה?

 

[אלדורית]

עוד לא דיברנו על זה מספיק

כשיצאנו משם אתמול עוד לא החלטנו סופית, ורק גיששנו איתה. היא אמרה שהיא כן רוצה לנסות ושזה נראה לה מענין ושהילדים נראים לה נחמדים (היא לא שמעה את ההורים מדברים, ומפגני הכוח של הילדים כנראה לא משכו את תשומת לבה). אנחנו העלנו נקודות לטובת ביה"ס הנוכחי, והיא הסכימה איתנו. נדבר על זה שוב היום. אני חושבת שהיה לה קשה עם אי הוודאות בענין, ושהחלטה תתקבל אצלה בהקלה. שאלת השאלות היא מי תהיה המחנכת שלה בשנה הבאה--אבל זו שאלה רגילה בכל מקום לגבי כל ילד (וגם בכיתת המחוננים עוד לא נמצאה מחנכת, כך שגם שם זו שאלה פתוחה עדיין).

 

[ליליה והגמדים]

יש חוגים נפלאים שמשלימים את החסר

את מוזמנת לאילו שאני מכירה ברעננה

(רק שלאה לא תחשוב שחוטפים אותך מביה"ס המשותף שלכן אלינו

) אה - ולילדים הסקרניים שכאן, יש לי המלצה על קייטנה מופלאה שנרשמנו אליה השבוע. 40 ילדים, מדע ופיתוח המצאות, מועברת ע"י אומנים וסטודנטים מבצלאל.

 

[אלדורית]

תודה--לאה לא נבהלת כ"כ מהר

וחוצמזה היא יודעת שיש חוגים כאלה גם באזור (שאני אבדוק לפני שאני גוררת שלושת-רבעי משפחה לרעננה). הקייטנה נשמעת מסקרנת--תהנו!

 

[ליליה והגמדים]

זה ברמה"ש. מקווה שהביצוע

מדהים כמו ההבטחה

 

[maya100]

אם זה כמו שאת מתארת טוב שתפסתם

את העניין עכשיו ולא מאוחר מידי. נשמע כמו מקום

עם מורים ומנהלת

.

 

[אלדורית]

../images/Emo6.gif תגידי, ../images/Emo67.gif==קקי על הפנים?

אף פעם לא הבנתי את האייקון הזה. זה ממש לא נראה כמו בוקס.

 

[maya100]

לדעתי יש לו כמה משמעויות

אבל בעיני, הברורה מאליה היא בעעעעעעעע

 

[סוכריה על מקל]

לא קראתי את השתלשלות העניינים

אבל יש לי הרבה מה להגיד על כיתות מחוננים - כאלה של ששה ימים בשבוע ולא של יום בשבוע. יש ליאח שצעיר ממני ב-17 שנה, כך שהייתי (ואני עדיין) מאוד מעורבת בכל מה שקורה איתו. הילד אובחן כמחונן בכתה ב', והוצע לנו להעביר אותו לכתת מחוננים. התגובה הראשונה של הוריי היתה שלילית. בדיוק כמו שהגיבו כשהזמינו אותי להצטרף לכתה כזו. אני, בזמנו, בכלל לא ידעתי שהיתה הצעה כזו והיא נשללה - פשוט לא שיתפו אותי. בדיעבד - זו הית החלט הגרועה מאוד, כי לא היה לי טוב בכתה ופתרתי את זה בדרכים משלי שלא תמיד היו מקובלות. בכל אופן, עם אחי אני הודעתי להם שזה יהיה אחרת. דיברתי איתו המון על הענין, בצורה הכי אובייקטיבית שיכולה להיות (השתדלתי, בכל אופן). הכנו ביחד רשימה של יתרונות וחסרונות והתלבטנו המון ביחד. ביקרנו בביה"ס, דיברנו עם ילדים שלמדו שם, עם המורה שאמורה הית הלחנך אותו. בסופו של דבר הוא החליט שהוא כן רוצה ללכת על זה, מתוך הבנה שאם לא יהיה לו טוב הוא יוכל לחזור לכתה שלו. זה היה כרוך בהסעות, בילדים שגרים רחוק ולא תמיד אפשר להיפגש אחה"צ, בהמון חסרונות, אבל הוא החליט ללכת על זה ואנחנו אמרנו לו מראש שנתמוך בכל החלטה שלו. כעבור חודש מתחילת הלימודים הוא נשאל את השאלה ה"חכמה" אם לא קשה לו לא להיות הכי חכם בכתה. את יודעת מה הוא ענה? "כן, אבל לפחות הילדים מבינים על מה אני מדבר!". זו היתה כתה קטנה, עם הורים משקיענים, המון טיולים ופעילויות גיבוש, מורים מצוינים ברובם, הרבה העשרה. במקום לסרוק יותר חומר "לאורך" הם העמיקו בלימוד של כל תחום וזה נתן להם המון. נכון, היו ילדים (והורים) פחות נחמדים, אבל עם הזמן גם הם השתלבו וספגו את הנימה הכללית החיובית ששררה שם. לקראת חטה"ב הם עברו דירה ואחי נאלץ לעזוב את הכתה שהוא אהב (היתה לו התלבטות גדולה בענין - הוא ממש שקל ברצינות לנסוע ב-3 אוטובוסים לכל כיוון, נסיעה של שעה וחצי!). השנה הראשונה של החטיבה היתה מבוזבזת לו לגמרי - הוא השתלב מצוין חברתית אבל לא באוירה הלימודית. הוא היה רגיל לשאול ולקבל תשובות ענייניות, ולא "כי ככה כתוב בספר". למזלו כעבור שנה ביה"ס השתעשת והקפיץ אותו שתי כיתות במקביל ללימודים הרגילים - כך שעכשיו הוא מסיים כתה י' ועושה בגרויות של י"ב - אבל זה כבר מחוץ לעניין. מה שרציתי להגיד זה שנכון, יש הרבה חסרונות לכתת מחוננים, זה לא אידאלי כמו שזה נראה, אבל בהשוואה למה שחבריו של אחי קיבלו בביה"ס ה"רגיל" - הוא קיבל הרבה יותר ויודע להעריך את זה עד היום.

 

[אלדורית]

תודה רבה על ההתייחסות והפירוט

שבדוגמה שלך ושל אחיך. מחשבות על בעיות כאלה ועל המענה שלהן בכיתת מחוננים בהחלט עמדו לנגד עיני. בגלל זה, למרות ההתנגדות הראשונית שלנו, החלטנו לשקול את המעבר ברצינות ולבוא לכל הפגישות המקדימות שהוצעו שם (רוב ההורים שהגיעו אליהן החליטו מראש להענות להצעה). דבריך נוגעים בעיקר להשתלבות החברתית (גם בדברי אחיך ש"לפחות מבינים" אותו שם). אני לא חושבת שבתי סובלת מהנושא בכיתתה הנוכחית. גם בכיתה רגילה יש ילדים חכמים מאוד, והחברות שלה הן כאלה. היא מסתדרת מצויין גם עם ילדות שאינן מחוננות, אבל שתי החברות הטובות שלה הן ילדות חכמות במיוחד, גם אם אין להן חותמת של מכון סאלד, ואני לא חושבת שהיא נתקלת בחוסר הבנה מצידן. לגבי הלימוד לעומק: את צודקת, אבל גם בביה"ס הנוכחי שלה יש שיעורים כאלה. ויש שיעורים שאותם מתגברים יותר דווקא בביה"ס הזה. נכון שביה"ס הנוכחי לא מושלם, אבל הוא טוב מאוד, וכדי להגיע אליו לא צריך לבחור בין שמיניות באויר לבין בטיחות.

 

[סוכריה על מקל]

אני רואה שאת מאוד שלמה עם ההחלטה

וזה בד"כ הסימן (שלי) להחלטות נכונות. שיהיה בהצלחה!

 

[אמא של פיצית]

שני הגרוש של שלי בעניין ../images/Emo63.gif

אני אתחיל מהסוף. אני הייתי נשארת בביה"ס ה"רגיל". כשהעלית את השאלה בשרשור הקודם, ורציתי לכתוב לך את רחשי ליבי, עקבתי אחרי הדו שיח המעניין שהתגלגל, והבנתי שאת די בכיוון של לרשום את הקטנה (הגדולה) לביה"ס החדש. גם ההודעה הראשונית וגם התשובות שלך "הסגירו" שלמרות שטיעונים בעד ונגד נתת, נטיית ליבך היתה בעד. ובעצם רק רצית חיזוקים. ואכן קיבלת (גם) את החיזוקים שחיפשת לגבי ההחלטה שחשבת לנכון באותו הזמן. נו, אז את הגרוש ורבע שלי, אפילו לא הוספתי לשרשור הגדול שהתפתח לו לאיטו. (נו שויין, שוב ישבתי לסרוג גרביים בחושך). והיום, איך לומר, התזמורת מנגנת בסולם אחר, ומעוררת הזדהות אצלי,והנה עניות דעתי בנושא (גם אם באיחור). בעוונותי, גם אני נתגליתי כמחוננת (בכיתה ב'), והחוגים שלי אחה"צ היו אצל אריקה לנדאו בבי"ס להנדסאים (רפואה, משפטים

, שחמט וכו'). כשהסוגיית ביה"ס "רגיל"-למחוננים הגיעה למחוזותינו, בתור פספוסה לא הכי אהבתי את הרעיון מבלי לשים את האצבע על מה בדיוק מפריע לי. על פניו, היה שם את כל מה שכביכול רציתי מבית-ספר. הפיתוי של שיעורים מרתקים, נושאים מגוונים, מצויינות (שאגב, אני לא בטוחה שהיא ערך כ"כ חיובי) היוה גירוי מסויים. ובשיחות סלון של כיתה ב' (עם אמאבא ושכנה וחצי) אכן לא ידעתי להמציא טיעונים נגד המעבר. אבל "אוף רקורד", בשיחות שלא על הנושא עם אמא, יצאו ממני מחשבות כמו הניתוק החברתי מחברות וילדי הכיתה (שנכון שאפשר לשמור על קשר, אבל בגיל צעיר שכזה, כשהחברות מבוססת בעיקר על "שותפות גורל" ויומיום משותף...זה לא כ"כ ישים לאורך זמן), הילדים שנראים כמו הסטיגמה שהיתה לי על "ילדים מחוננים"(וזה בהחלט כולל את ההתנהגויות שקלטת במפגש המקדים שלכם), תחרות מתמדת (סמויה וגלויה) שלא נותנת נחת והנאה מהידע הרב והמעניין שנמצא בסביבת הילדים. איך אומרים הצעירים של היום? "לא בא לי טוב" הרעיון. ולשמחתי אכן ויתרנו על המעבר. והמשכתי ללמוד בבי"הס הרגיל והאהוב (אהוב יום ככה יום ככה..את יודעת), יחד עם כל הילדים מהסביבה, שחלק לא מבוטל מהם אינטיליגנטים מאד, וחריפים מאד, ובעלי ידע רב במגוון תחומים. ואחרי שכבר החלטנו, אמא שלי אמרה משפט שממרומי גילי אמנם מריח קצת פולני

אבל הוא נכון: "גם בבית ספר רגיל אפשר להצטיין". (WISHFUL THINKING?) ומהמסגרת הרגילה יכולה לצאת ילדה (בחורה בסוף הדרך) מלאה, חכמה, משכילה אינטיליגנטית וסקרנית, בלי לאבד את הנאיביות, התמימות וטוב הלב שהבנתי שהוא חלק גדול ממנה. וכן יירבו

 

[אלדורית]

תודה--שמתי את שני הגרוש בקופה

וד"ש לפיצית!

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[לאה_מ]

טוב, יש לי אינטרס אישי לשמוח על

ההחלטה שלכם

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo24.gif אחלה החלטה!!

 

[שחר של עמית]

נראה לי שקיבלתם החלטה שנכונה

עבורכם. העשרה והעמקה אפשר תמיד לתת במסגרת הבית, חוגים וכיוצ"ב (בהנחה שאין מספיק מזה בכיתה "רגילה"). מהניסיון שלי, במכלול של כל שנות ביה"ס, כיתת מחוננים לא נותנת משהו דרמטי מעמיק יותר מאשר כיתה רגילה, ובהיבט הבינאישי והחברתי - ההפסד עולה על הרווח, בעיני. שיהיה לכם

.

 

[ליליה והגמדים]

ממש לא היה מפריע לי

למה קומפי לכמה דקות או עוגיה צריכים להפריע? והיא לא רואה DVD גם בבית? זה נראה לי נורא התעסקות בטפל. העיקר הם עניין של טיפול, של בטיחות, של ניהול, של תברואה. לא רבע שעה של קומפי, עשר דקות של DVD או עוגיות.

 

[טלי12345]

האמת שבבית אין.........

אין לנו טלווזיה. ומה שמפריע לי בהקשר הזה זה דווקא הטיפול. טיפול ויחס במקום מחשב או טלווזיה

 

[ליליה והגמדים]

מבחינת באדם השלם

שאנו מקוות שהילדים והילדות שלנו יהפכו להיות, אי מתן לגיטימציה לפאסיביות וקליטה פאסיבית של תכנים, היא לטעמי גזירה של חוסר שביעות רצון עצמית מתמידה. כי הזכות לפאסיביות היא אחת מהמהותיות ביותר לבריאות ואיזון הנפש שלנו. ייחוס משמעות לאקטיביות בלבד היא מאוד כואבת, שלא לדבר על העברת המסר של חובת הסביבה למתן סיפוק מתמיד לגחמותינו. מחשב (קומפי אגב הוא אחד הכלים הנחמדים יותר לפיתוח חשיבה יצירתית בגיל הרך) וסרטים אינם במקום טיפול אלא חלק אינטגראלי ממנו. שוב, נסכים בודאי אם תבואי ותספרי שחצי יום הם מבלים מול הטלויזיה, אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא הענקת מרקם מאוזן ונורמאלי ע"י הגן (לפחות לתפיסתי).