התחילו השמועות

התחילו השמועות

אני כועס. אני עצבני רצח! לפני כמה דקות קיבלתי טלפון מאחותי. ההיתי בטוח שזה עוד טלפון שיגרתי של מה נישמע מה קורה. חטפתי ממש בהלם כשהיא סיפרה לי שיש שמועות שעזבתי את הישיבה והורדתי את הכיפה! ישר שאלתי אותה מה המקורות שלה. מסתבר שחברים של אחי הקטן שאלו אותו אם זה נכון שנהייתי חילוני.. אני שובר את הראש להבין מאיפה לעזאזל התחילו השמועות? הרי סיפרתי את זה רק למספר מצומצם של חברים שאני ממש סומך עליהם. לא יצא לי להגיע בכלל לאזור חרדי מאז שיצאתי. אז איך? איך? אולי אלוהים שאינו קיים עוזר להם.. רק עכשיו אני מתחיל להפנים את הכיעור של הציבור החרדי. אחותי הציעה לי להגיע לבית בלבוש חרדי ולשחק עסקים כרגיל ולהזים את השמועות. וכמובן לא לספר לאחים הקטנים שלי ולהורים שלי. אני שם ז ענק על כ-ו-ל-ם ואף אחד לא יזיז אותי מילימטר מהדרך שלי. אף אחד לא יעמוד בדרכי!!! אבל אחים שלי לא עשו לי שום דבר רע, ומיתיחסים ממש בכבוד אז למה שאני יכאיב להם?? אני מסוגל להיות הכי מושחת בעולם למי שעושה לי רע. אבל לא מסוגל לעשות כלום למי אוהב אותי. כאילו שיש חומה שמונעת ממני לפגוע בו. אני מרגיש הבן אדם הכי כפוי טובה שיש בעולם. אני מרגיש שזה לא מגיע לו. אחותי רמזה לי שכניראה יגיע זמן שהיא תיתביש לצאת מהבית - המשפט הזה ממש שבר לי את הלב. אני מצידי חיזקתי אותה ואמרתי לה שהיא בחיים לא צריכה להתביש באח שלה! ושלא תיספור אף אחד. אבל כידוע קל להגיד.. עד עכשיו ההיתי בסרט שאני לא יספר לאף אחד, יגיע לבית בלבוש חרדי וכולם יחשבו שפשוט יצאתי לעבוד ותו לא. האם שווה לי להמשיך להסתיר? חבר המליץ לי שכמה שיותר זמן שלא ידעו יותר טוב. מתסכל אותי אייך הם יודעים! תנו לי חרדי ונדע אותו...
 
החבר לא המליץ נכון

לדעתי, עכשיו כשיש לך פתח ספר להם, מה שיהיה יהיה, באיזשהו שלב הם יקבלו אותך לא תהיה להם בררה, זה או שיקבלו אותך, או שיאבדו אותך (מה גם שאתה תאבד אותם, עשה את שיקוליך). אני תמיד חושבת שהאמת היא הטובה ביותר (מדברת יותר לעצמי מאשר אליך...) לדעתי לך על זה...אחים שלך הקטנים? אל תדאג...זו הבעיה הפחות קשה! בהצלחה!
 
דיברתי עם ההורים

אתמול והם ממש התענינו בי. ושאלו מה קורה והאם אתה צריך עזרה. אני חושב שאמא עדיין לא קלטה מה קורה. אבל אבא הבין וחצי וכניראה מדחיק את זה. אז למה לספר הכול? בוא נשמור על עמימות.
 

רוולי 21

New member
אני כל כך מבינה אותך,

אומנם אצלי החברים עשו עליי תיגר ואף אחד לא מדבר איתו, ועכשיו כבר לא אוהבים אותי לא רוצים שאני אבוא אליהם ואני ממש בודדה! וגם לי אמרו תלבשי חצאית ותלכי אליהם! אבל באמת אנ'לא יודעת מה הייתי עושה במקומך אני נראה לי, הייתי הולכת להורים כדתי, וחוזרת לעולם שלי! ומי שרוצה להגיד שיגיד הרי זה לשון הרע והם מאמינים שאסור לומר לשון הרע, וחוצמזה מה עם "אסור לשפוט אדם עד שהוא ניצב במקומו" אלו חוקים שלהם.. לא? אני חושבת שמה שתעשה הוא נכון העיקר שאתה שלם עם ההחלטה שקיבלת על עצמך! וזהו הכול יהיה בסדר שולחת לך חיבוק אוהב אוהבת,
 
תודה!

את יודעת, אני חושב שבמצב הזה הכי טוב לשחק את הסנוב ולתת להורים לנסות ליצור איתי קשר. בנתיים זה מוכיח את עצמו.
 

barr1969

New member
קצת נאיבי מצידך

להאמין שאף אחד לא יחשוד אם אתה לא מספר. אתה לא גילית להם שאתה חילוני, כי אתה יודע בדיוק איך זה אמור להתקבל. וצדקת. צדקת שלא סיפרת כי אין סיבה לצער אותם, אם אפשר לשחק את המשחק, אבל לכל משחק יש game over, ועכשיו מתחילים לשחק לפי כללים אחרים. עכשיו יהיו הרבה טלפונים, רובם זועמים, חלקם מתקתקים, עכשיו יאיימו עליך שאבא יקבל התקף לב, ולאמא תעלה רמת הסוכר בדם. האחים יתביישו, האחיות לא יוכלו לגמור שידוך, גם אם תהיה סתימה בביוב, אתה תהיה אשם. אה, הם גם יחליפו מזוזות. לבי איתך. אתה הולך עכשיו לקראת תקופה שונה מזו שהייתה עד היום. תצטרך להיות חזק כשאתה לבד, וכשאתה איתם על הקו. אם הם סתגלתנים, הקשר ימשך עם כללים ברורים של איך מגיע לשבת, וכמה מותר לדבר עם האחים הקטנים, אם הם פחות- אולי יהיה נתק קצר או ארוך. למזלך יש לך את משפחת הלל, ואותנו. עד שהמשפחה חתזור אליך, תסתפק בנו, עם כל החסרונות שלנו. רובינו עברנו את החוויה הבלתי נעימה הזו. חבל שלא סיפרנו לך קודם כמה הרחוב החרדי הוא המקום היחיד ששמועות וכספים עוברים בו ידים, יותר מהר משהתפילות שם עולות לשמים.
 
החלפתי מספר

וזה דוקא נשמע לי מדליק לקבל שיחות ``מענינות`` כאלה.. אני די משתעמם בעבודה.. אז לכול המחבתים אני מבקש בכול לשון של בקשה להיתקשר רק בין 6 בבוקר ל 3 בצהרים. בתודה מראש.
 

Mr Majar

New member
תמיד מגיע הרגע

אי אפשר לברוח לעד, או להסתיר תמיד. יגיע הרגע שבו צריך להתמודד. בהצלחה, ואם אתה צריך עצה, כולנו פה. לדעתי, תספר את האמת, אבל כאשר אתה מגיע הביתה, או פוגש את ההורים תלבש כיפה וביגוד הולם. אין טעם להכאיב איפה שלא חייבים.
 

admor

New member
אל תנדב מידע

אתה עובד וקצת פחות שומר. ככה תנסה לאט לאט להודיע להם שאתה יוצא. לא חייב לספר להם הכל. מה שהם לא יודעים לא מכאיב, בדרך כלל ההורים שלנו מעדיפים להדחיק. אבל לשאלות ספציפיות תענה אמת. הכי חשוב נסה לא לשרוף גשרים.
 

the dudu

New member
איכס

איזה עונש קולקטיבי מגעיל יש בחברה החרדית, איכססססס
 
באמת איכס

אבא שלי חזר בתשובה. אני זוכר מגיל קטן שאנחנו מבקרים את הורים / חברים שלו תמיד כולם מנסים למצוא את המכנה המשותף ולברוח מעימותים. ובכלל נותנים יחס הרבה יותר מכובד.
 
תיהיה חזק ../images/Emo24.gif

לכל דבר בחיים, מתרגלים. ואני מסכים עם דברי admor כמה שפחות להכאיב להורים
 

hemi32

New member
ראשית תזכור שאתה 'הליברל האחרון' ..

כך שכל המורשת מוטלת על כתפיך , ואסור לך להיכנע , ושנית אתה כועס ועצבני עוד לפני שמשהו בכלל קרה , שמועה כזו או אחרת אפשר להזים בקלות , ובכלל נקודת המבט שאתה עושה להם רע , מופרכת לגמרי , אחותך תתבייש לצאת מהבית ? זה אתה עשית ? זו החלטה שלה ! היא מחליטה שהיא מתביישת , היא מחליטה לא להיות גאה באח שלה ולעמוד מאחוריו ! ואתה מאשים בזה את עצמך ? בא נחשוב הפוך , מה היה קורה אילו אחותך והוריך היו אומרים לך וואלה ! כל הכבוד , איזה בגרות ! איזה בשלות ! איזה עצמאות ! חן חן , אתה צריך משהו ? אתה מסתדר ? איך היית מרגיש ? בעננים ! הא ? זה יקרה אם הם יחליטו לקבל אותך ... כך להיפך כאשר הם מתביישים זו החלטה שלהם ברוטו ! הם יחליטו אם לקבל התקפת לב ! או פשוט לחיות עם זה , וזה לא קשור אליך .. תיהיה חזק , אוהבים אותך .
 
לא אכביר במילים.

ליברל יקר! שמועות באות והולכות אל תתן לאחרים גם לקרובים אליך לקבוע את גורלך ועתידך. הייה חזק משפחת היוצאים ( הפורום כאן ו"הלל" ) איתך תמיד.
 
אתה גדול!

לא חשבתי על הכיון הזה. באמת זכור לי מקרים של אנשים בקהילה שלנו שהיה להם פדיחות עצומות והמשפחה שלהם המשיכה ללכת רגיל ברחוב ולא ספרו אף אחד. ובכלל פעם חשבתי על זה, הבושה הכי גדולה זה להתביש במשהו.
 
תלמד מנסיונו של א'.

א', אחד מהיוצאים הוותיקים שלנו סיפר בהדרגה למשפחתו על היציאה. במהלך השירות הצבאי הוא סיפר להוריו אך הם העדיפו לא לספר למשפחה הקרובה ולילדים את כל הסיפור. הוא עזב את ירושלים, אבל כשהגיע לעיר הוא נהג לחבוש כיפה גם כשהלך במרכז העיר כדי שאם יתקל בסבו האהוב לא תיוודע לו האמת במלואה. גם אחרי 6 שנים, כשכבר היה סטודנט באוניברסיטה לא ידעו אחיו הקטנים את כל הסיפור. יום אחד ראיתי אותו בפארק לאומי חחובש כיפה ומשחק איתם. הוא רמז לי בעיניו ומייד הבנתי שלא רצה שאסגיר מאיפה אני מכיר אותו. איני יודע אם אצלך התגובה תהיה דומה, כי משפחתו הינה מודרנית יחסית, אבל כדאי שתתייעץ איתו. אשמח להפנותך אליו. בני
 
בוקר טוב בני

אם אתה נותן צ`אנס שאפשר להסתיר זה כבר מעודד. ומצד שני אני נקרע בין שני דחפים. דחף אחד אומר לי להיות שלם עם עצמי, להיות בטוח באמת שלי ולספר לכול העולם. ודחף שני אומר אולי בצעד כזה אני יפסיד את כול החברים והמשפחה שלי?
 

rigoletto111

New member
בסך הכל גישה סבירה ולא רעה

בני, אז אני מבין שמייד גם אתה חבשת כיפה והצגת את עצמך בתור הרב שלו...
 
למעלה