התחילו השמועות

[הליברל האחרון]

בני בחיים לא ילבש כיפה..

גם אם יבטיחו לו עולם הבא עם בתולות שמדפיסות דולרים בין הרגלים..

 

[בעיקר כופר]

נסה להקל עליהם

אתה הרי יודע שהפחד הגדול שלהם הוא "מה השכנים יגידו" נכון שזה מגעיל אך אם תגיע לבית ההורים עם חזות חרדית להורים שלך יהיה הרבה יותר קל. וכל עוד שמבחינתך זה קל, מה אכפת לך לעשות זאת בשבילם? "לפחות אל תתלבש כמו גוי" צורבות בי עדיין מילותיה של אימי

 

[הליברל האחרון]

גם זה לא קל

לא יצאתי מהעולם החרדי כדי לחזור אליו בתחפושת בסתר. למזלי הורים שלי פחות בקטע של ``מה יגידו`` אלא הם יראו את זה יותר בתור כישלון אישי. בפרט שאבא חזר בתשובה.

 

[miss mcmillan]

איש,

אתה לא חוזר לשום מקום, אתה מקסימום "מבקר". ובתור שכזה- כשהם באמת חשובים לך, אני לא רואה סיבה טובה באמת להלום להם בפרצוף עם האמת העירומה, רק בשם ה"יושר". עם ההורים שלך זה סיפור אחר- כדאי שתמצא את הדרך לדבר איתם- מה שיותר מוקדם, הם ישלימו איתך ויתגברו על ההלם יותר מוקדם, ולא יפתחו דמיונות שווא. ועוד משהו. ההורים שלי חוזרים בתשובה גם הם, וממעט הנסיון שלי- היות שבכל מקרה הם ידעו בשלב כלשהו, כדאי שתכין לעצמך הרבה הרבה בטחון עצמי ושלוות נפש אל מול העלבונות מז'אנר "כשלון אישי" ו"בזיון למין האנושי" <סתם בשביל החרוז

>. כל הסיכויים הם שההטחות האלה יגיעו, ורב הסיכויים הם שזה גם יכאב לך- כך שאתה צריך להיות מאד יציב ושמח עם החיים שבחרת לקחת לעצמך כדי לא להיפגע מזה, ולא להתנדנד ברוח. לדעתי, דווקא היכולת להתגמש (כלומר, לא לפחד להתאים את עצמך אליהם במידה מסויימת- לבא עם כיפה וכו') מראה על חוסן ובטחון במה שאתה עושה, לעומת מי שחייב להשפריץ לכולם הכל בפרצוף כל הזמן, ובכל מחיר- כי הוא עדיין מפחד על עצמו. רק טוב.

 

[מחממנוע]

סוד הוא לא סוד

כשאתה מספר לאחד יותר ממך.

 

[הליברל האחרון]

אין לך אימון באנשים?

אז זה טעות שלך שאין לי מושג ממה היא נובעת. אני יודע שמי שסיפרתי לו זה חברים קרובים כבר מעל 3 שנים שאני מכיר אותם מבתוכו. ויש לי אמון מלא בהם!

 

[שבתאי]

הליברל החתיך...

אני מאוד מזדהה הן עם הרגשות האימפולסיביים שלך והן עם האמון המוחלט שאתה נוטה לתת באנשים... תמיד חשבתי שכשאפגע מספיק מאנשים אלמד לשמור על עצמי מפני פגיעה. עד עכשיו זה לא הצליח לקרות משום מה... אנשים הם חארות... אתה מספר לחבר מאוד קרוב והוא ממש לא מתכווין, כשהוא מספר את הסוד שלך, לצאת מנייק-או לחשף את הסוד שלך, הוא רק מתכווין לפרוק מעליו את העול ומספר רק לאיש אחד... אנשים שיודעים לשמור דברים בבטן לא מסוגלים להתחבר לזה... אבל יש אנשים שלא מסוגלים... שהסודות עומדים להם על הלשון-הם מתאמצים ומתאמצים לא לספר עד שנשבר להם... מי שמרגיש צורך לספר סוד ורק כובש את עצמו, זה עניין של זמן ועיתוי עד שהסכר יפרץ והוא ישפוך "הכל" החוצה... זהו ההבדל בין אנשים שיש להם מקום בלב לאנשים שאין להם... אנשים שלא מסוגלים "להעריך" מידע אם הוא נמצא רק בתוכם, הוא כלום כי הם כלום, הם צריכים לתת לו ביטוי... אבל יש גם אנשים טובים... והאמן לי שבשורה התחתונה, לאורך זמן, שווה להיות כמוך... עכשיו אתה כועס. עכשיו אחותך בטוחה שהיא לא תצא מהבית... אבל לאט לאט הכעס ישכח.. והיא תהיה חייבת לצאת... ותראה ששום דבר לא אוכל אותה ושהחיים ממשיכים גם כשברקע יש אח חילוני שאוכל חזיר-זה לא באמת משנה את החיים... הזמן-רק הזמן מרפא מכאובים... בהמון הזדהות שבתאי

 

[הליברל האחרון]

תודה שבתאי

אני עדיין חושב שעדיף להאמין לאנשים מלהיות חשדן או פרנואיד. כשאתה מאמין למידע מהר יותר אתה מרגיל אות המוח לחשוב יותר מהר ולהות יות מדי את העיקר ולא את התפל. ובקשר לזהות אנשים מאניאקים לא יעזור כמה תחטוף רק ידע שבא לך ממחשבה יציל אותך מפניהם. נושא אחר. יש עוד נקודה שרציתי לדעת: האם במציאות יציאה בשאלה של אחד האחים פוגע בשידוך של האחרים? מענין אותי יותר לשמוע מקרים מהשטח.

 

[מדלגת בין הטיפות]

אני יודעת מה עובר לך כל הזמן בראש..

מי גילה? איך יודעים? זה רודף אותך יותר.. אולי לא הייתי צריך לספר ל... ול.... אז קודם כל,טוב מאד שסיפרת! כי אתה היית צריך לפרוק,אתה צריך את העידוד! ומה שהיה ,היה(סתם עיצה אישית קטנה, לא לספר יותר מידי לאדם אחד,לפזר בין כולם..) בד``כ דברים כאלו מתפרסמים מאגביות.. חרדי צבוע שראה אותך בקולנוע בלי כיפה, או שכן של אח של בן דוד של הדודה של... שהבחין בצדודיתך במקום אחר שמסגיר.. אז,אם זה קרה,קרה. ומכאן ולהבא לדעתי,נסה מה פחות לדווח ומה יותר לכבד,כל זמן שזה לא קשה לך נפשית. כדאי שתשב לשיחה עם ההורים,תאמר להם שזה לא כישלון אישי שלהם, זה נבע מכך שהיה לך קשה עם... או כל סיבה אחרת. תוסיף שאתה אוהב אותם ושתשתדל לבוא לקראתם,אך,שאתה שלם עם הצעד שעשית! והכי חשוב גם בתוך הלב תרגיש כך``מה שעשיתי זה הטוב ביותר בשבילי`` וזה באמת כך! אז תצליח! ותזכור שיש פה אנשים מקסימים שעומדים מאחוריך.. (זה מה שגיליתי כאן בפורום!!) אז,מאחלת המון בהצלחה!

 

[הליברל האחרון]

באמת תעלומה

הנה כמה עובדות: אני סיפרתי רק לחברים ממרכז הארץ. והשמועות הגיעו משכנים שגרים לידי בדרום הארץ. אני סיפרתי לחברים שאני בקשר עם הלל אבל אין שמועות שקושרות אותי להלל. מסקנה: משהו משכונה ראה אותי בלבוש חילוני ורק מה שהוא ראה הוא יודע ומפיץ הלאה.

 

[מדלגת בין הטיפות]

זה רק מראה כמה שהעולם קטן...

אני בטוחה שזה קשה! כי רבות חושבים ``אולי הייתי צריך להזהר יותר?`` ``אולי אם הייתי עושה כך,היה כך`` אז אצלינו אומרים אם לסבתא היו גלגלים... ובגלל שבכל מקרה הדברים היו מתגלגלים בסוף, אין ברירה,אלא,להתמודד מולם! אז הכלל כרגיל הוא להכאיב מה פחות,לכבד מה יותר... תצליח!!

 

[old friend]

קראתי את רוב התגובות

במיוחד את שלך. מצד אחד אתה יכול לבעוט ולהלחם על האמת שלך, להראות להם מי אתה באמת, לא לחיות ב"שקר" מצד שני יש שם את האנשים שאוהבים אותך, המשפחה, האחים והאחיות הם ינסו עליך את הכל,סחיטה רגשית חומרית ומה שרק אפשר כדי ליישר אותך חזרה לדרך שלהם אתה יכול לתת להם את שלהם, לשחק את המשחק, לבוא בלבוש הולם אליהם, להראות לכולם שאתה עוד שם, תחפושת אמיתית מנקודה נוספת זה לכבד את ההורים שלך, לכבד את המשפחה שלך לא לפגוע בשידך, לא לתת לאחים הקטנים יותר או יותר נכון לחברים שלהם נשק מול הילדים. אתה יכול להלחם, אתה יכול להיות חכם ולשחק קצת בשבילם חבל שלי לא היה את השכל הזה באותה תקופה חבל שלי לא היתה קהילה תומכת כדי לתת לי שכל אני בעטתי , עמדתי על שתי רגלים אחוריות "תראו מי אני, אני רק חי את האמת שלי" זה כאב להמון אנשים מסביב, במיוחד לי היום יחסית אני לא יכול להסתיר את הזהות שלי סממנים בולטים שאני לא שייך מגיע בשבת עם הרכב והילדה ויוצא משם בשבת אבל כשאני שם, נותן להם את כל הכבוד והערכה ומקבלת את זה חזרה עשרת מונים יש לי קשר מעולה עם המשפחה האחים והאחיות האחיינים כולם מכירים ויודעים על דרך החיים שלי השיא היה, באיזה יישוב נידח מסוגר לגמרי המורה קראה לאמא של אחד הילדים "מי זה XXX??" הבן שלה כתב - כולם חייבים לשמור על השבת מלבד XXX

בהצלחה

 

[הליברל האחרון]

מזכיר את אחי הקטן

כמה שזה מתאים לו.. כזה מתוק ותמים. הבאת לי נקודה למחשבה. להבדיל בין ``להסתיר`` לבין ``לכבד`` אני יצאתי מעולם השקר החרדי ואין שום דבר בעולם שיגרום לי להסתיר את האמת שלי. בחיי הפרטיים אתנהג כחילוני גם עם אפגש עם חרדים. כנ``ל עם אבא שלי ילחץ אותי לקיר בשאלה אם אני מאמין באלוקים כן או לא! אני יענה לו שלדעתי אלוהים מיתחבא למטה בגינה. אבל, אני לא יספר למשפחה אייך שאני חי כחילוני גמור. מתוך כבוד עצמי שלי, ולא מתוך הדחקה. אני יתלבש כחרדי כשאני מגיע הביתה לא כי אני מפחד על השידוך והמה יגידו. פשוט כי אני יותר סובלני ופתוח בדעות שלי. אני צריך להפנים שעכשיו אני והם זה שני דעות שונות! הדרכים שלנו התפצלו ואני כבר לא חלק מהם. אני לא חסר תרבות כמו חרדי מצוי אני נעלה ממנו. אני מכבד כול אדם שונה ממני כול זמן שהוא לא דוחף אצבעות לחיים שלי. כמו שבכנסייה אני לא ידבר בפאלפון. ובמנזר בהודו אני ילבש שימלה אדומה. ויתנהג בנימוס כשאני במסעדה. אני אתנהג כחרדי בבית.

 

[Le Fay]

../images/Emo45.gif

 

[Le Fay]

בצדק אתה עצבני. אבל

למשפחה שווה להסביר, בעדינות, שמידת הנזק שייגרם להם תלויה במידה רבה במה שהם יעשו בזה. שילמדו מקלינטון

בשורה התחתונה אתה הרי לא מעוניין להזיק להם. לומר להם שאתה שומר פחות אבל תמשיך לכבד אותם בביקוריך בבית, זה משו שתוכל לעמוד בו?

 

[שלוימי 1]

לדעתי

אם ברור לך שאתה עוזב אז עדיף שתעשה את טבילת האש הזו עכשיו כי ממילא זה יתפרסם במוקדם או במאוחר ולכן תאמר לאבא: אבא נהייתי חילוני! ואתה צריך להשלים עם זה`` ותשים זין כמו שאתה אומר על כל העולם, אני אישית אם וכאשר אני יצא בשאלה אני יעזוב לגמרי ואחפש מקום אחר להיות בו.

 

[מאילת באהבה]

לדעתי הטעות

הייתה בכל הזמן שניסית להסתיר זאת

 

[הליברל האחרון]

זה לא טעות

יש שיקול אחד שמנחה אותי: ככול שהם ידעו על זה יותר בהדרגה. יש יותר סיכוי שהם ישלימו עם המציאות.

 

[מאילת באהבה]

וואלה לא חשבתי על זה

כמובן שזה לא אומר שאתה צריך להיכנס לפניקה מזה שהם כן יודעים

 

[יוצאת מזה]

היי אתה..מהמצב?