Jagged chaos
New member
התחדשתי ../images/Emo3.gif
קניתי את Benaroya hall (הופעה אקוסטית כפולה) ועכשיו רישמית יש לי את כל הדיסקוגרפיה של פרל ג'ם
(לא כולל דוידים ובוטלגים רישמיים
) הנחתי שזו תיהיה הופעה חלשה מהסיבות שפרל ג'ם בחיים לא הרשימו אותי באקוסטי. והופתעתי לטובה, כי חשבתי שזו הופעת unplugged (אקוסטי נטו 100%), ולמעשה מדובר בהופעה אהוד בנאי סטייל - הבסיס אקוסטי מלודי, האווירה אינטימית, הקהל באטרף ומקרידי עושה עיבודים דיסטרושנים שבאים בהתאמה מבריקה רצח עם האקוסטי. כל אחד חד ואדיר באלבום הזה - אדי מדגיש כל מילה וההגשות שלו טובות יותר מב-live at two legs, מאט קמרון תמיד היה כישרוני, מקרידי טורף את השירים עם העיבודים (עיבוד אקוסטי ענק ל-immortality), גוסרד שתמיד היה אחראי על שילוב אקורדים מתבטא בגיטרות אקוסטיות תותחיות. (על אמנט אין לי מה להגיד, צריך לשמוע קודם באוזניות בשביל למצוא את הבאס
) והקהל של פרל ג'ם תמיד היה מורעב לפרל ג'ם ובאינטרקציה מטורפת עם פרל ג'ם, הקהל גונב את כל ההצגה...רק לשמוע את מה שהקהל עושה ב-black ולהבין... הרעיון של החלפת כל הכלים באקוסטים ולהשאיר את מקרידי עם הגיטרה הציל את ההופעה הזאת מלהיות בנאלית ומשעממת, השירים של פרל ג'ם הם על גיטרה חשמלית, זה שהם השאירו רק אחת כזאת, מצד אחד לוקח לה את הדומיננטיות, מצד שני מוסיף לה קסם מטורף. יש עם מי לדבר או שגם אתם ויתרתם עליו? 1-of the girl 2-low light נשמע חי יותר בלייב 3-thumbing my way 4-fatal 5-nothing as it seems הכי מבליט את פרל ג'ם של לייב לבין סטודיו, זה נשמע כמו אדי ודר שר את nothing בקריוקי רק טוב יותר. 6- man of the hour
אחד החזקים, מקרידי אדיר 7- Immortality
וזה מפתיע, כי למרות שהצליל של הגיטרה גדול בקטע הזה, הוא נשמע בהתחלה כמו גרסה אקוסטית צפויה ל-immortality, בהמשך הם מוסיפים מנדולינה וסולו גיטרה אקוסטי באחד העיבודים של התקליט. 8- off he goes 9- around the bend הצליל חד יותר בהרבה מב-no code 10- I believe in miracles 11- Sleight of hand 12- All or none
אחד האהובים עליי של פרל ג'ם בכלל, האוטרו גיטרה פה עצבני יותר מבסטודיו 13- Lukin אם כמה שזה מוזר, אפילו Lukin שנשמע חסר סיכוי מול עיבוד אקוסטי יוצא טוב. 14-Parting ways 15-Down 16- Can't keep
מדהים מה שעשו לו
17- Dead man
-על ההתחלה האקוסטית 18-Master of war 19- Black
הנציג היחיד מ-Ten, בהתחלה התבאסתי בגלל זה, אבל האלבום הזה משכיח שירים מ-Ten שיצאו גרוע באקוסטי באנפלאגד מ92. 20- Crazy Mary, מי שאוהב את הגרסת לייב יאהב גם את זאת, אני פשוט מעדיף בהרבה את הסטודיו 21- 25minutes to go 22- Daughter בעיבוד ענק של 6:30 דקות
23- Yellow ledbetter, שפה הלכו חזק על מקרידי והגיטרה החשמלית שלו.
מומלץ גם לאלה שלא מכירים מ-No code ועד Riot act. הופעה מרשימה לגמריי גם בלי מחשבות על אנרגיות פיזיות שמשתחררות בביצועים. הדבר שבאמת הפריע זה שאין חוברת, אין תמונות, אין תודות, אין מילים לקונים.... אפילו העטיפה לא אטרקטיבית. מוזיקה נטו. מוזר שאפילו לא הזכירו ש-master of war, crazy mary ו-25mintues to go הם קאברים (war- דילן, 25- קאש, mary- של איזו ויקטוריה אחת לא מוכרת)
קניתי את Benaroya hall (הופעה אקוסטית כפולה) ועכשיו רישמית יש לי את כל הדיסקוגרפיה של פרל ג'ם