התגלה האב הקדמון של היונקים

[רני שרוני]

ראשטון לא היה אוהב את זה כי לינוקס זאת תוכנה!

הוא מחפש פאקים בחומרה עפ"י פאקים בתוכנה...

 

[Charles Darwin]

מה בדיוק "חוטא למדע" בלשאול מה הרכיב הגנטי?..

 

[John the Savage]

בעצם, אולי אני כן יכול לתרום משהו לדיון שלכם

הויכוח ביניכם הוא הרי סביב השאלה "האם יש משמעות ביולוגית לחלוקה של המין האנושי לגזעים".

ואז מה שאתה אומר, שוב ושוב, כל פעם במילים קצת אחרות, זה:
"הינה, אפשר לעשות clustering לבני אדם על פי סמנים גנטיים, באופן שתואם את החלוקה המקובלת לגזעים"
ואז מה שאר"ע עונה לך שוב ושוב (כל פעם במילים קצת אחרות) זה:
"כן, אפשר, אבל זו לא ראיה לכך שיש משמעות ביולוגית לחלוקה של בני האדם לגזעים"
וחוזר חלילה.

בשביל להיות קצת יותר קונסטרוקטיבי ולהפסיק את שיח החרשים, צריכים קודם כל ללכת כמה צעדים אחורה, ולהסכים קודם כל מהי המשמעות של המילה "משמעות" בהקשר הזה, כלומר מתי יש הצדקה להגדרה טקסונומית של "גזע", ואז לבחון איזה סוג של ראיות אמפיריות יכולות להוכיח משמעות שכזו. כרגע אתם מתווכחים על התשובה בלי להסכים בכלל לגבי מהי השאלה, ולכן לא פלא שהדיון לא הולך לשום מקום.

המדרג הטקסונומי הנמוך ביותר המקובל בעולם החי הוא תת מין. אם השאלה היתה האם גזע מתאים להגדרה של תת-מין, התשובה היא מאד ברורה וחד משמעית: לא. אף מבחן קיים המשמש להגדרה של תתי-מינים לא מתקרב בכלל ללהצדיק חלוקה שכזו. מצד שני, במחקרים גנטיים כן נהוג לחלק בעלי חיים בני אותו מין או תת-מין על פי אוכלוסיות תחומות גיאוגרפית, וזה בהחלט לא מפתיע שניתן לעשות לקבץ פרטים לפי אוכלוסיות תחומות גיאוגרפית, ולא מפתיע שקיימים הבדלים פנוטיפיים בין אוכלוסיות שונות.

השאלה הנשאלת, אם כך, בכל הנוגע להצדקה להגדרה הביולוגית של "גזע", היא האם יש איזשהו תיחום ברור ברמה הגנטית, המבדיל בין גזעים, שהוא אמנם פחות מההבדלים בין תתי-מינים אבל יותר מההבדלים בין אוכלוסיות תחומות גיאוגרפית? ואיזה סוג של ממצאים אמפיריים יכולים להוכיח הבדלים כאלו?

 

[Charles Darwin]

איזו גלולה אתה רוצה, כחולה או אדומה?

אם אתה רוצה להמשיך להאמין ש-

"אם השאלה היתה האם גזע מתאים להגדרה של תת-מין, התשובה היא מאד ברורה וחד משמעית: לא. אף מבחן קיים המשמש להגדרה של תתי-מינים לא מתקרב בכלל ללהצדיק חלוקה שכזו."

קח את הגלולה הכחולה. אם אתה רוצה לראות לאן מחילת הארנב מוליכה - השלב הראשון הוא למצוא מאמר (או ספר או סרטון יוטיוב או מה שבא לך) מדעי כלשהו שמגדיר קריטריונים לחלוקה לתתי-מין שהאדם לא עומד בהם. אבל יש קאצ' אחד קטן - המאמר לא יכול להיות על האדם. זה צריך להיות מאמר ג'נרי שמציג קריטריונים אוניברסליים ואובייקטיביים ולא קריטריונים אד-הוק שנוסחו במיוחד לאדם.

נ.ב. אני לא טוען שיש גזעים בגלל clustering. להיפך - בדיוק היום כתבתי למישהו באימייל ש-clustering לא מהווה עדות לקיומם של גזעים. ובכלל, אני די אגנוסטי בעניין.

 

[John the Savage]

לא משנה לי באיזה צבע, העיקר שזה יהיה חומר טוב

אחפש מאמרים כשיהיה לי קצת זמן לזה (ואולי מישהו מהקוראים האחרים כאן יכול לעזור), אבל מהזיכרון, ההגדרה שאני מכיר לתת-מין מקורה בימים בהם החלוקה הטקסונומית התבססה על הבדלים פנוטיפיים, והשתמשו בה כשהתגלו שתי אוכלוסיות שונות שנראו מספיק מובחנות ברמת הפנוטיפ בכדי שיוכלו להחשב למינים שונים, אבל בניגוד למינים נפרדים יכולו להתרבות ביניהם ולהביא צאצאים חיוניים ופוריים. לפיכך, ההגדרה (ושוב, מתנצל על זה שזה מהזיכרון כרגע, אנסה לחפש מראה מקום), מתבססת על שלושה קריטריונים עיקריים:
1. אוכלוסיות נפרדות מבחינה גיאוגרפית, אבל בעלי יכולת להתרבות ביניהן
2. מובחנות מספיק מבחינה פנוטיפית בכדי שהיו יכולות להחשב למינים שונים אילו היו נבחנות על סמך הבדלים פנוטיפיים בלבד.
3. לא קיים גרדיאנט. כלומר, ההבדלים בין הפרטים של תת המין הם כאלו שמאפשרים לשרטט גבול ברור בין כל שני תתי-מין שונים, פרט אולי לאזור המאד מצומצם בו האוכלוסיות משיקות אחת לשניה וקיימת מידה מוגבלת של interbreeding.

החלוקה של בני האדם לגזעים לא יכולה לענות על ההגדרה מבחינת קריטריונים 2 ו-3. סעיף 2 הוא אמנם סעיף סובייקטיבי ולא הגדרה "מתמטית", מה שהופך את ההגדרה של תת-מין לעניין קצת סובייקטיבי שיש בו מקום לויכוחים וחילוקי דיעות (לא מכיר הגדרה אובייקטיבית לתת מין על סמך אנליזה גנטית), אבל זה אומר שבכדי לקבוע אם שתי אוכלסיות יכולות להחשב לתת מין צריך להסתכל על ההבדלים שהיינו מצפים למצוא בין מינים שונים בתת העץ הטקסונומי הרלוונטי.

 

[Charles Darwin]

"ואולי מישהו מהקוראים האחרים כאן יכול לעזור"

אולי כשהגיהנום יקפא וחזירים יעופו... אם מישהו מוצא סטנדרטים כלליים ומוסכמים - ה-

עלי.

1. מוסכם שהאדם עומד בקריטריון.
2. דווקא יש הגדרות מתמטיות. למשל:

Mayr (1963, p. 348; 1969, p. 190) explains ‘‘differing taxonomically’’ with a ‘‘75-percent rule,’’ whereby 75 percent of individuals of a valid subspecies differ in morphological characters from individuals of other subspecies or populations, which is equivalent to a 90% overlap in characters between subspecies. Patten and Unitt (2002, p. 27) define subspecies as: ‘‘diagnosable clusters of populations of biological species occupying distinct geographic ranges.’’ They do not require that diagnosability be absolute, but advocate 90% separation as a more stringent criterion than the ‘‘75-percent rule.’’

http://redwolfssp.org/web/scholar/north_american_fauna.pdf

3. שני דברים: (א) אם cline לא יכול להוביל ל-subspecies, איך אתה מסביר ring species? הרי מיני טבעת הם *מינים* נפרדים (מעמד טקסונומי יותר גבוה והרבה פחות גמיש מתת-מין) שנובעים מ-cline. (ב) ברור שיש clines, אבל יש גם discontinuities, ולא רק כארטיפקט של המדגם אלא בין השאר כתוצאה ממחסומים גאוגרפיים. זה לא מקרי שה"אפריקאים השחורים" נמצאים מעבר למדבר הגדול בעולם והסינים נמצאים מעבר לרכס ההרים הגבוה בעולם. מצ"ב תמונה (ממאמר) של מרחק גאוגרפי מול מרחק גנטי. שים לב איך האוכלוסיות האירופאיות מצטופפות יחד מבחינה גנטית, למרות המרחק הגאוגרפי, וכנ"ל המזרח-אסייתים ואפילו האפריקאים, אף על פי שהמדגם כולל בושמנים, פיגמנים ובנטו (הבושמנים והפיגמים וכן ילידי אמריקה ואוקיאניה כנראה יתפצלו ב"מימד" גבוה יותר). אילו השונות הגנטית באדם היתה על טהרת ה-isolation by distance היינו מקבלים שתי מפות זהות (הפיזור הגנטי של האוכלוסיות ב-B היה חופף לפיזור הגאוגרפי ב-A). ואגב, זה אכן מה שמתקבל כשלוקחים *רק* אוכלוסיות ממזרח אסיה או *רק* אוכלוסיות מאירופה. נראה שבהיעדר מחסומים גאוגרפיים מתקבל cline אמיתי, ע"ע Genes mirror geography within Europe ו-Analysis of East Asia Genetic Substructure Using Genome-Wide SNP Arrays. מעניין שהאוכלוסיות בשני המאמרים חופפות לחלוטין שניים מהגזעים הקלאסיים. מסתבר שהטקסונומים ה"גזענים" לפני 100 שנה ידעו יותר ממה שיודעים היום.

 

[John the Savage]

אני מעדיף לא להיכנס לדיון על פרשנויות גרפים

וזה גם לא מאד עקרוני בעיני אם כן אפשר או אי אפשר לחלק את האנושות לפי גזעים. יותר עקרוני בעיני הטיעון אותו אתה מעלה לפיו יש לכאורה קונספירציה של אנשי מדע במטרה "להתכחש" לחלוקה לגזעים.

כמה הערות:
1. אם הבאת את ההגדרה של מאייר, אתה יכול למצוא מחקר בו בדקו האם קיימת הפרדה לגזעים שעומדת בקריטריון הזה?

2. לגבי ring species, זה בדיוק ההיפך. עובדה ש-ring species מסווג כמין אחד ולא מפוצר למספר מינים שונים. לדוגמה, המין עלווית בלטית (Phylloscopus trochiloides) הוא מין טבעת הכולל בתוכו את תת המינים plumbeitarsus ו-viridanus שאינם יכולים להתרבות ביניהם, ואף על פי כן כולם שייכים למין אחד בגלל ששני תת המינים הללו יכולים להתרבות עם תת מינים אחרים. אם כל תת המינים האחרים היו נכחדים, שני תת המינים הללו היו מן הסתם מוגדרים כמינים שונים. כך שמין טבעת זו לא דוגמה נגדית אלא להיפך.

3. אני חושב שאין מחלוקת על כך שהשונות הגנטית באוכלוסיה האנושית מתואר בצורה הטובה ביותר כ-cline עם אי רציפויות. השאלה היא האם אי הרציפויות הללו מספיקות בכדי ליצור חלוקה טקסונומית בעלת משמעות. מהגרף שצירפת אפשר לראות קו אחד של אי רציפות בין האפריקאים לכל השאר, אבל בכל השאר קשה לראות בבירור אי רציפות. זה די ניראה כמו cline.

 

[Charles Darwin]

"יותר עקרוני בעיני הטיעון אותו אתה מעלה לפיו

יש לכאורה קונספירציה של אנשי מדע במטרה "להתכחש" לחלוקה לגזעים."

זה טיעון של עובר, לא שלי (ע"ע איש קש). אני טוען משהו הרבה יותר משעמם - שיש חוסר איזון בתחום. אם אתה חושב שיש איזון מושלם - לבריאות. אם אתה חושב שזה לא משנה אם יש או אין איזון - אשריך.

"1. אם הבאת את ההגדרה של מאייר, אתה יכול למצוא מחקר בו בדקו האם קיימת הפרדה לגזעים שעומדת בקריטריון הזה?"

לא. מצד שני, אני גם לא מכיר מחקר בו בדקו האם קיימת הפרדה בין פילים לפרפרים.

לפחות לגבי כשלושה מיליארד אנשים בעולם החלוקה הפנוטיפית והגנטית היא 100% (לא 75% ולא 90%). ואכן יש מחקרים שמראים את זה (כל מחקר גנטי ע"ע HapMap, HGDP, 1000 Genomes וכו'). גם בשלושה מיליארד הנותרים בד"כ ניתן להגיע להפרדה טובה, וממילא לא זכורה לי הדרישה שזה יכסה את כל הפרטים במין. למיטב ידיעתי זו דרישת אד הוק ייחודית לאדם - בדיוק כמו שאר הדרישות (cline וכו', ראה למטה). ואם חושבים על זה, זו דרישה אבסורדית - למשל אם יש לך 3-4 תתי-מין מובהקים של מין מסוים, אך באמצע יש מקום שבו כל תתי-המין מתערבבים, האם זה מפחית מערכם של תתי-המין הקיימים? למשל לצרכי שימור - האם זה אומר שניתן להכחיד אותם? אתה לא רואה כמה זה מגוחך?

2. מוסכם שהאוכלוסיות בקצוות של ה-cline של ה-ring species הם species נפרדים. אבל אם אני מבין אותך נכון, שתי האוכלוסיות בקצוות של cline (נגיד אירופאים מול שחורים מאפריקה) לא יכולות להיות אפילו subspecies. לא ראיתי שפתרת את הפרדוקס הזה.

3. אם תדגום שלוש אוכלוסיות אסיאתיות מדרום לצפון (מהודו, נפאל וסין), תקבל cline. מה שלא תראה זה שבנפאל יש 25 מיליון אנשים ובהודו וסין יש 2.5 *מיליארד* אנשים מובחנים גנטית ופנוטיפית (מעל 90% להערכתי, אפילו אם נכלול את הנפאלים). ל-cline אין הרבה משמעות מעבר לתירוץ נוח לבטל את הגזעים. זה לא שולל הבדלים פנוטיפיים; זה לא שולל התמיינות חזקה; זה אפילו לא שולל הפרדות למינים. יתרה מזו, זה עשוי להיות מדד מאוד מטעה אם לא לוקחים בחשבון את משקלן היחסי של האוכלוסיות, ואכן מעולם לא ראיתי שהאבחנה המינימלית הזו נעשתה במחקרים באדם. בצורה כזו אתה יכול לקבל גרף שמראה cline מושלם ומדורג להפליא מצפון לדרום, כאשר בצפון יש אוכלוסיה של מיליארד, בדרום יש אוכלוסיה של מיליארד, ובין לבין, על רכס הרים מחודדים ומושלגים, יש 3 משפחות וכלב. לא ראיתי את המילה cline בהגדרה של מאייר ולא ראיתי ביטולים מאסיביים של מינים ותתי-מין באמתלה של "cline עם אי רציפויות".

למעלה כתבת "בשביל להיות קצת יותר קונסטרוקטיבי ולהפסיק את שיח החרשים, צריכים קודם כל ללכת כמה צעדים אחורה" - ואני מאוד מסכים, אחרת אנחנו עשויים להיכנס לסחרור כמו בענף השני של השרשור. לדעתי כדאי להתחיל בהסכמה על קריטריונים לביטול תתי-מין - ורק אח"כ לראות אם הם חלים על האדם. בינתיים לא הסכמנו על שום מדד ולא ראיתי שום תקדים לביטול תת-מין מהסיבות שהעלית. מלבד כמובן באדם. קח את הזמן, זה לא צריך להיות בשרשור הזה. אני אשמח להתעדכן אם תמצא משהו.

 

[John the Savage]

בכל מקרה, השרשור הזה כבר נהיה ארוך מידי

ותפוז מראה הודעות שנמצאות עמוק מידי בתוך השרשור בצורה שקצת קשה לי לקרוא אותן.

אז אתייחס בינתיים רק לנקודה אחת: הייתי אומר שגם אני בעד איזון אילו רק הייתי מבין מה זה אומר בדיוק איזון במדע. מכיוון שאין לי מושג מה אומר בדיוק איזון, קשה לי לומר אם זה קיים או לא. מדע לא אמור להיות fair and balanced. מדע אמור לחתור להבנה טובה יותר של העולם.

 

[Charles Darwin]

לחיצה סימולטנית על מקשי ה-Ctrl וה-"-" אמורה

לפתור את הבעיה. אחרי שאתה נכנס להודעה אתה יכול לחזור לגודל הרגיל עם Ctrl ו-"+".

לא התכוונתי לאיזון בתוצאה הסופית - חסר מקומות שחוסר איזון יכול להשפיע לרעה על מדע? על קצה המזלג: הסיכוי לחשוב על היפותזה; הסיכוי לפתח את הנושא; הסיכוי לקבל מימון עבור המחקר; הסיכוי שהעבודה תתפרסם; הסיכוי לביקורת מאוזנת מצד הקהילה המדעית; הסיכוי שישפכו עליך מים קרים בכנס; הסיכוי שיאלצו אותך לפנות לתחומי מחקר אחרים במידה והחיטוט האינסופי בממצאים שלך יגלה סיכוי כלשהו לשגיאה כלשהי; הסיכוי שזה יוביל להתפטרותך, גם אם יש לך נובל בכיס; הסיכוי שעבודתך תיחשב לפסבדו-מדעית; הסיכוי שמדען יפני בכיר יבוא לאוניברסיטה שלך וידרוש את פיטוריך. לעומת זאת אם תיגש לאותו נושא מכיוון אחר או עם מסקנות אחרות - הסיכוי שיעשו עליך ספיישל בנשיונל ג'יאוגרפיק; שעבודתך תהפוך לקונצנזוס בתחום ותיכלל בספרי לימוד ובקורסים; שהערך שלך בויקיפדיה לא יצביע על שום רמז למשהו שנוי במחלוקת; שהשגיאות שלך ישימו בכיס הקטן את השגיאות שמיוחסות ללאהן, ווטסון וראשטון, מבלי לעורר גלים או אפילו תגובות מצד עמיתיך.

 

[רני שרוני]

זה לא ברור שעל ענף האדם היה לחץ חזק יותר?

מאשר על הענף של השימפנזה שחיים פחות או יותר באותם תנאים כבר כ-6 מיליון שנים? או לפחות לחץ יותר חזק על הגנוטיפ הקשור לקוגניציה?

זה לא ברור שעל הג'רף היה לחץ סלקטיבי יותר חזק מאשר על האוקפי? או לפחות יותר חזק על הגנוטיפ שקשור בגודל הגוף ואורך הצוואר?

 

[אני רק עובר]

"ברור" כל עוד לא יודעים איך נראה האב הקדמון

זה מסוג המקרים שחוסר ידע הוא ברכה... אם אנחנו לא יודעים איך נראה האב הקדמון של האוקפי ושל הג'ירף, אבל אנחנו מניחים אוטומטית שהוא היה מאוד דומה לאוקפי, אז ברור שהיה לחץ סלקטיבי חזק יותר על הג'ירף. אבל נניח שמצאנו את המאובן של האב הקדמון, ומסתבר שהוא דווקא שונה גם מאוקפי וגם מג'ירף, אז מאיפה ברור באיזה ענף היה לחץ סלקטיבי יותר חזק?

גם אם נניח שהאב הקדמון המשותף של האדם והשימפנזה חי ביער הטרופי כמו השימפנזה, זה ממש לא אומר שהוא חי "באותם תנאים". ביער הטרופי יש המון נישות אקולוגיות (למעשה יותר נישות אקולוגיות מכל אקוסיסטמה יבשתית שהיא) מאוד שונות זו מזו. שינוי באופן התנועה למשל גורר מבנה שלד שונה לגמרי.

 

[רני שרוני]

כלומר יתכן שלאב הקדמון?

של אוקפי וג'ירף היה צוואר ארוך באורך קרוב לזה של הג'ירף ולזה של האדם והשימפנזה היה נפח מוח יותר קרוב לזה של האדם?!

זה לא מנוגד לעקרון הפורסימוני שלפיו תכונות לא עושות זיגזג (לפחות לא חד מידי)? למשל צוואר שמתארך לכיוון ג'ירף (זיג) ואז מתקצר חזרה לזה של אוקפי (זג).

 

[אני רק עובר]

נניח שלאב הקדמון של האוקפי והג'ירף היה צוואר

קצר, הוא היה שונה מהאוקפי של היום בדברים אחרים. נאמר שהרגליים שלו היו ארוכות בדומה לאלו של ג'ירף. למה להניח שהארכת צוואר דורשת יותר לחץ סלקציה מהארכת רגליים?

אם האב הקדמון של האדם והשימפנזה לא טיפס בתנופות זרוע בתלייה מהענף, כמו השימפנזה, זה משפיע על כל השלד שלו. זאת צורת תנועה מאוד אתגרית וקשה. למה להניח שהגדלת המוח דורשת יותר לחץ סלקציה מאשר טיפוס בתלייה ותנופות זרוע?

אגב, אין שום דבר שמונע מתכונות גוף באבולוציה לעשות זיגזג. העקרון הפרסימוני הוא לא להניח שהיה זיגזג כל עוד ישנו הסבר יותר פשוט.

 

[רני שרוני]

נתרכז בפנוטיפ אחד

כמו גודל המוח או אורך הצוואר.

האם לא ניתן לומר שהיה לחץ סלקטיבי יותר חזק על הגנוטיפ הזה בענף אחד יותר מאשר באחר? העובדה שגודל המוח של השימפנזה דומה מאוד לזה של האב הקדמון המשותף לא בהכרח מראה שהיה לחץ חזק יותר על הגנוטיפ הרלוונטי בענף של האדם?

רק מצב בו המוח של השימפנזה גדל וקטן לאורך הענף שלו יכול להעיד על לחץ יותר גדול וזה מאד מאד לא סביר.

 

[אני רק עובר]

במקרה כזה הייתי אומר שיש אינדיקציה ללחץ

סלקציה יותר חזק באדם על הגנוטיפ הספציפי הזה, אם כי רצוי מאוד להוסיף ראיות תומכות נוספות. עוד אופציה היא שבשניהם היה אותו לחץ סלקציה לטובת מוח גדול אבל באדם הוסרה במקרה מגבלה כלשהי, אשר בשימפנזה מנעה גידול המוח.

לדוגמה, לו ברגר מצא שבאגן של אוסטרלופיתקוס סדיבה (שלפי השערתו הוא אבי סוג האדם) תעלת הלידה גדולה למרות שהמוח עדיין בגודל מוח שימפנזה. הוא מעלה השערה שהתרחבות תעלת הלידה, אולי כתוצאה מהשינויים באגן שנדרשו לצורך הליכה זקופה, היא זו שאיפשרה את גדילת הראש של התינוק. אני לא אומר שהוא צודק, רק נותן דוגמה להמחשה. בהקשר הזה מעניין לציין שהלוויתנים והדולפינים הקדימו את האדם במשך עשרות מיליוני שנים במגמה ברורה של גידול בנפח המוח. אולי זה קשור לכך שעצם האגן אצלם נעלמה כמעט לחלוטין, כך שאין שום מגבלה על גודל הראש של הוולד.

 

[רני שרוני]

מה לגבי גיוון המינים בענף של האדם?

זה לא מעיד על לחץ סלקטיבי יותר חזק לאורך הענף?
כמה מינים שונים (או דומים) יש בכלל בענף של השימפנזה מאז ההתפצלות מהאב הקדמון?

החשד שלי שמקור משמעותי ללחץ הסלקטיבי בענף של האדם הוא הפנוטיפ של גודל המוח עצמו במעין משוב חוזר משהו שלא היה בענף של השימפנזה.

 

[אני רק עובר]

למה מגוון מינים מעיד על לחץ סלקטיבי חזק?

לא מוכרת לי הטענה הזו. אם כבר הייתי אומר שזה מעיד על מגוון לחצים סלקטיבים שונים. או סתם על בידוד אוכלוסיות זו מזו וסחף גנטי ללא לחץ סלקטיבי.

מאובנים בענף השימפנזה לא מוכרים בכלל, חוץ מכמה שיניים. זה כנראה לא בגלל שהשימפנזים נסעו במכונת זמן להווה ודילגו על כל מיליוני השנים שבדרך. סיבה יותר סבירה היא שהרבה יותר קשה להתאבן כמו שצריך ביער טרופי מאשר בסוואנה. עוד סיבה סבירה היא שעד היום כמעט לא חיפשו מאובנים מענף השימפנזה, כי לחפש מאובנים באפריקה זה קשה ומסוכן, וכולם מעדיפים להשקיע את המאמץ במאובנים מענף האדם.

 

[רני שרוני]

אם היה לחץ חזק

אז הייתי מצפה שקבוצות של שימפנזים שחיות באיזורים שונים יתמיינו לענפים שונים. בענף אדם זה היה כך עד שהמין שלנו חיסל את כולם בהמהלך ההשתלטות על העולם. אני לא רואה איך זה בדיוק קרה בענף של השימפנזים ולכן ניתן להניח שלא היו שם התפצלויות משמעותיות.

"סיבה יותר סבירה היא שהרבה יותר קשה להתאבן כמו שצריך ביער טרופי מאשר בסוואנה" עצם העובדה שהם לא התפשטו לאיזורי מחייה חדשים גם רומז שהם לא היו תחת לחץ סלקטיבי סביבתי.

 

[אני רק עובר]

"לא ראינו - אינה ראייה"

אתה מבלבל מחסור בנתונים עם המציאות. אין סיבה מיוחדת להניח שבענף השימפנזים היו פחות התפצלויות מאשר בענף האדם. אנחנו יודעים בוודאות שהיתה בו לפחות התפצלות אחת (בין מיני השימפנזה המצוי והבונובו, לפני מיליון עד 2 מיליון שנה). זה רומז שהמחסור המוחלט במאובנים הוא ארטיפקט שאין לו קשר למספר המינים שהתקיימו בפועל.

אגב, גיל הפיצול העתיק ביותר בין תת-מינים בתוך מין השימפנזה המצוי מוערך בשיטות שעון מולקולרי לחצי מיליון שנה בערך, כלומר דומה לגיל הפיצול שלנו מן האדם הניאנדרטלי. ניתן לומר שהמצב כיום אצל שימפנזים באפריקה שקול למצב שבו חיים באותה יבשת ספיינס מודרני, ניאנדרטלים והומו ארקטוס.