התבלטות
לא יודעת אם מישהו זוכר מפה מלפני חצי שנה אחורה. הייתי בדכאון לפני חצי שנה והייתי בטיפול תרופתי ואצל פסיכולוגית וכל זה וזה עבר.
חזרתי לצבא ותודה לאל הכל הולך טוב. מצד שני מתחילה להופיע אצלי מועקה לא ברור ואתמול הפסיכיאטר הצבאי המליץ שאחזור לכדורים למשך זמן מה על מנת להמנע מהדרדרות.
עכשיו יש לי שתי אפשרויות
1. לקחת
2. לא לקחת
למה אני אומרת את זה ככה?
זה לא דיכאון של ממש. אני מתפקדת, נהנת וכו'. הפסיכיאטר אמר שלאור למה שהיה פעם הוא לא רוצה לקחת סיכונים.
גם שאלתי אותו לגבי מה יהיה אחכ.. האם אני אצטרך כדורים כל החיים? הוא אמר שבגלל שזה עוד גיל ההתבגרות סביר להניח שלא.
הקטע הוא שמאד מפריע לי ענין הכדורים. אני לא רוצה להרגיש שאני תלויה בכדור בשביל להרגיש טוב.
האם זה באמת להיות תלוי בכדורים או שהכדורים הם "עזר"?
אם כבר המצב רוח שלי משפתר הייתי רוצה שזה יהיה בגללי ולא בגלל כדורים... זה כמו אימון- ככול שמרגילים את המוח לחשוב אחרת ככה נהיים יותר שמחים..
אני באמת לא יודעת מה לעשות עם הכדורים האלה זה מעצבן אותי התלות.
לא יודעת אם מישהו זוכר מפה מלפני חצי שנה אחורה. הייתי בדכאון לפני חצי שנה והייתי בטיפול תרופתי ואצל פסיכולוגית וכל זה וזה עבר.
חזרתי לצבא ותודה לאל הכל הולך טוב. מצד שני מתחילה להופיע אצלי מועקה לא ברור ואתמול הפסיכיאטר הצבאי המליץ שאחזור לכדורים למשך זמן מה על מנת להמנע מהדרדרות.
עכשיו יש לי שתי אפשרויות
1. לקחת
2. לא לקחת
למה אני אומרת את זה ככה?
זה לא דיכאון של ממש. אני מתפקדת, נהנת וכו'. הפסיכיאטר אמר שלאור למה שהיה פעם הוא לא רוצה לקחת סיכונים.
גם שאלתי אותו לגבי מה יהיה אחכ.. האם אני אצטרך כדורים כל החיים? הוא אמר שבגלל שזה עוד גיל ההתבגרות סביר להניח שלא.
הקטע הוא שמאד מפריע לי ענין הכדורים. אני לא רוצה להרגיש שאני תלויה בכדור בשביל להרגיש טוב.
האם זה באמת להיות תלוי בכדורים או שהכדורים הם "עזר"?
אם כבר המצב רוח שלי משפתר הייתי רוצה שזה יהיה בגללי ולא בגלל כדורים... זה כמו אימון- ככול שמרגילים את המוח לחשוב אחרת ככה נהיים יותר שמחים..
אני באמת לא יודעת מה לעשות עם הכדורים האלה זה מעצבן אותי התלות.