התבטלה לידת הבית שלי +זקוקה לעזר

[גלית מפעם]

התבטלה לידת הבית שלי ../images/Emo10.gif+זקוקה לעזר

אני כבר בסדר והאמת היא שלקחתי את זה די בסדר. מיכל בונשטיין החליטה שלא לקחת אותי ללידת בית בסופו של דבר, בשל המום הקל שיש לי בלב. היא עצמה טוענת שאני מתאימה ללידת בית ובטוחה שהכל היה מתנהל כשורה, אבל לא יכולה לקחת את האחריות ואני מבינה את זה לחלוטין. המיילדות של אמה"י כותבות עכשיו פרוטוקול של התאמה ללידות בית, שיימסר למשרד הבריאות או בהנחיית/לבקשת משרד הבריאות וזה מהווה בעיה. הבעיה היא, שמיד לקחתי את עצמי בידיים, חיפשתי חלופות "דומות" ללידת בית, יום למחרת כבר נפגשתי עם איריס האחראית על המרכז ללידה טבעית בתה"ש, ו.....התלהבנו נורא (באמת). וזו בדיוק הבעיה. שהתלהבנו. וברגע שהיא הראתה לאיזו ד"ר אחת בשם ד"ר מורן (אחראית חדרי לידה) את המכתב מהקרדיולוג שלי, המאשר לי ללדת לידה טבעית ו"רגילה כמו כל אישה" ושאין לי כל צורך באנטיביוטיקה כברירת מחדל או כל התערבות אחרת, היא אמרה שאם זה תלוי בה אז התשובה היא - לא. לדעתי היא בכלל לא קראה את המכתב, אלא רק הסתכלה בשם של המום, פירשה אותו לא נכון, מנתה סיכונים וסיבוכים שאינם קשורים כלל לדרגת החומרה הקלה שיש לי, ופסלה. פרופ' שיף, מנהל יולדות, הוא המחליט וביקשתי מהקרדיולוג שלי לשוחח עמו לפני שמחליט. אני לא אופטימית. זה הולך לכיוון של לא. ועכשיו אני כבר כן ב"דאון" קליל. כי זו אכזבה אחרי אכזבה. ביום ראשון הקרוב אסייר לי במרכז הטבעי של "לניאדו", אבל אולי גם הם יפסלו אותי מללדת אצלם במרכז הטבעי. זה פשוט לא ייאמן: גם ללדת בבי"ח, המקום "הבטוח" לי ללדת במחינה קרדיולוגית, לא מאפשרים לי כמו שאני רוצה. הסירוב למרכז הטבעי נובע, לדעתי, רק מנוהלים קרים ושרירותיים, שהרי אני נמצאת כבר בתוך בי"ח, בחדר טבעי שיש לו דלת משותפת עם חדרי לידה "רגילים", אז מה הבעיה?! אם קורה משהו (ולא יקרה) אני הרי בסביבה המתאימה, לא? כנראה שלא. אז נכון שבצמוד למרכז הטבעי בתה"ש יש 3 חדרי לידה ששמורים להזמנות לידה פרטיות, ויש בהם ג'קוזי קטן, אביזרים נוספים ואפשרות ללדת על מזרונים על הרצפה, אבל... 1) אני משלמת כסף למיילדת פרטית שאינני יודעת מראש מי תהיה ולא בהכרח היא פרו-לידות טבעיות; 2) לחדר אין דלת, אלא וילון וכל אחד יכול פשוט להיכנס, ואני גם ככה אדם המופרע בקלות מכל הפרעה חיצונית שהיא; אשמח לשמוע את דעתכן והצעותיכן. יש לי כמובן גם אופציה של לחפש מיילדת בית אחרת, שאינה חברה באמה"י. לא יודעת. תודה מראש, גלית.

 

[שָׂרָה]

לעזאזאל עם ה'אימה"י' קחי מיילדת בית

אחרת וחסל. במקרה הגרוע תוכלי תמיד לשנות את דעתך ולרוץ לבית החולים

 

[אשכר ש]

שרה, לטעמי זה קצת בוטה.

ארגון אימה"י עושה רבות למען קידום לידות הבית בארץ והכל ממניעים טובים. אני לא חושבת שזה נכון להתייחס כך לאירגון, בטח ובטח שלא בפורום תומך לידות בית. זכותה של מיילדת להחליט שהיא לא לוקחת על עצמה לידה, מכל סיבה שהיא.

 

[שָׂרָה]

התסכול מופנה נגד 'כללים' נוקשים

לא נגד מיילדת מסויימת.

 

[אם פי 3]

אוי.

אם את בטוחה, לאחר התייעצות עם הקרדיולוג המטפל בך, שאין למום שלך שום השפעה על הלידה, אז למה לשתף בו את צוות הלידה? זה נשמע לי מזמין צרות - כשאין לכך שום רלוונטיות, לדברייך. הייתי מנסה לבדוק עם מיילדות נוספות (גם חברות אמה"י, אלא אם כן הפרוטוקול שלהן דורש במפורש שעם מום כזה לא תהיה לידת בית). כאן כבר תצטרכי לשתף בקיומו של המום, אבל את יכולה להדגיש את דברי הקרדיולוג (וגם לא להציג את זה כדבר ראשון, אלא רק בהמשך השיחה. אגב, אשמח אם תוכלי לשלוח לי במסר את שם המום (לבתי יש מום-קל כלשהו בלב, שאיני זוכרת את שמו. יש לה עוד שנים רבות עד שתלד... אבל מעניין אותי האם זה אותו דבר).

 

[מיכל בונשטיין]

לעזאל עם האמהי ???? גם פה???

תודה על התמיכה בארגון מיילדות הבית... זה יחזק ויעזור... אגב שמות של מומי לב אינם מספקים אינפורמציה על האדם שנושא את המום , השינויים מאדם לאדם וממצב למצב מאד רבים וגם לא תמיד צפויים. מיכל ב

 

[אם פי 3]

אני מניחה שזו תגובה לשרה

 

[הילהל]

זה מרגיז

אני חושבת שאפר ללדת טבעי גם בבתי חולים שלא מכריזים על חדרים טבעיים. אני חושבת על חדר הלידה באסף הרופא - עם המקלחת הצמודה (לא אמבטיה אמנם, אבל הכנסנו לתוכה את הכדור, שגם הוא קיים בחדר, וישבתי עליו עם עיסוי של המקלחון - והיה נהדר. עם אפשרות לעמעם וגם לכבות לגמרי את האורות. ואם יש לך דולה לידך שתביא את השמנים ותעשה את מה שצריך - הכל נראה יותר טוב. אנחנו גילינו שברגע שכיבינו את האור וראו שאנחנו מסתדרים עם הדולה ולא נזקקים להם - לא הציקו לנו הרבה. אבל (וזה אבל גדול) חייבים לבדוק איתם קודם מה הם ירצו ממך. כי אצלי העובדה ש"כבלו" אותי למוניטור במשך שעות (הדופק של הקטנה היה גבוה מאוד) ולא נתנו לי לעשות אותו בשום דרך פרט לשכיבה מייסרת על הגב היתה החלק הכי נורא בלידה. וזה גם גרם לי להרים ידיים ולבקש אפידורל בשלב מסוים כי הכאב היה גדול מידי (למזלי "מנה" אחת של אפידורל נתנה לי מנוחה מספקת כדי להגיע לפתיחה מלאה ומשם שוב להמשיך בלי). אז אם הם ירצו ניטור רציף - בעיה. ואם הם לא גמישים בנושא ניטור לא בשכיבה - בעיה גדולה. את חייבת לברר מעבר לעניין ההצהרתי של חדר טבעי/רגיל מה זה אומר? מה יש בחדר רגיל? למה תדרשי בחדר הרגיל? מה תוכלי כן להביא איתך ולעשות בחדר רגיל? בתור מי שחוותה את האכזבה שבויתור על לידת בית, אני יכולה להגיד שאני מרגישה שהצלחתי להגיע ללידה טובה בבית חולים, גם אם יש מקום לשיפור. החוויה שלי טובה בסופו של דבר, וזה מה שחשוב. מאחלת לך את הלידה הכי טובה שניתן במצב הקיים.

 

[גלית מפעם]

תודה לכולן ../images/Emo9.gif

הילהל - "אסף הרופא" נמצא 2 מ' מהבית שלי, אבל, הנה, סיפור כזה כמו שלך, על ניטור רצוף על הגב בלבד, ימנע ממני ללכת ללדת שם. אע"פ שנראה לי שגם את זה אני יכולה לקבוע ופשוט לסרב לשכיבה על הגב. בתה"ש, הידוע לשמצה בד"כ, הסבירו לי על המוניטורים האלחוטיים, שניתן להסתובב איתם ואף להיכנס אתם לאמבטיה וגם אמרו שאין צורך בניטור רציף כשגרה. אני בטוחה שבכל מקום התעקשות שלי ושל בן-זוגי וסירוב לרבוץ על הגב יניבו פרי, אבל ברור שמעדיפה ללכת מתכלחילה למקום בו אני יודעת מראש שאצטרך להילחם פחות על הדברים הללו. והילהל: שאלה- ב"לא הציקו לנו הרבה" - את מתכוונת שהמיילדת לא הית הכל הזמן בחדר והיית רוב הזמן רק עם הדולה ובן זוגך? זה דווקא נשמע טוב

. במידה ואראה שבשום מרכז טבעי (טוב, יש רק 2 בארץ) לא מקבלים אותי, אבחן גם את האופציה של אסף הרופא הכה-קרוב. תודה רבה, גלית.

 

[הילהל]

אכן רוב הזמן בלי המיילדת

אחרי שהסברתי להן שאני לא רוצה אפידורל כרגע, והרגעתי אותן שאין לי התנגדות לנהלי בית החולים (כי הן ישר קפצו) פשוט עזבו אותנו בשקט. נתנו לי חלוק, הסכמתי לבדיקת דם (לא ראיתי סיבה לסרב). לא פתחו לי עירוי עד לרגע שהיה צורך (עליות הדופק שלא הפסיקו למרות שתיה וגם שתיה ממותקת שהומלצה ע"י המילדת). הן רואות את המוניטור גם בעמדה שלהן אז אין להן סיבה להכנס. ראו שיש דולה מוכרת (יש שם 20 דולות שמורשות ללוות לידות), ראו שכיבינו אורות, לא קראנ להן אז פשוט לא באו. רוב הזמן היינו שלושתנו וכל עוד לא הפרענו לניטור לא הפריעו לנו (בזמן שבעלי והדולה הריצו רטיות חמות לגב שלי, למשל). היה שקט וחשוך ונעים. שכחתי בעיה קשה של אסף הרופא - הם מאוד לא בנויים לביות מלא. אנחנו זילזלנו בעניין כי חשבנו להשתחרר מהר אחרי הלידה. בסופו של דבר התסריט ממנו חהיה החשש התגשם - השיליה לא יצאה. ועקב אבדן דם+ רביזיה (כמו גרידה לשיליה)+מנות דם לא יכולתי להשתחרר ומיה היצה יממה שלמה בתינוקיה האיומה. קחי בחשבון.

 

[גלית מפעם]

o.k. - תודה על המידע החשוב

 

[debby12]

צינוקיה - לא תינוקיה....

 

[טלימה]

../images/Emo4.gif

מאוד מעצבן כשהנהלים עוקפים את המציאות. אני הייתי בודקת עם מיילדת נוספת ואם אין מיילדת שתסכים אז הייתי מדברת עם אחד מהרופאים שעושה לידות-בית (שיפטן, ברדה ו... עוד מישהו, לא זוכרת). זה מה שאמרנו שנעשה אם יהיה צורך (בשלבים של ההריון שלא ידענו אם זה עשוי להיות תאומים, או שאולי יהיה עכוז וכאלה...). אם את בטוחה והקרדיולוג שלך בטוח, אז אין סיבה לוותר על זה. כמו שזה נשמע בבי"ח זה רק שם אותך בסיכון גבוה עוד יותר להתערבויות מיותרות לשם כסת"ח.

 

[גלית מפעם]

נכון, אבל 2 הרופאים רחוקים ממני מאד

אחד בירושלים ואחד בעפולה (או אפילו צפונה יותר) ואילו אני ממוקמת בנס-ציונה

.

 

[אם פי 3]

ברדה עובד גם בלניאדו

(ושיפטן גר ביסוד המעלה, שזה באמת רחוק לך מאד).

 

[גלית מפעם]

אז את מתכוונת ללקחת אותו ללידה פרטי

פרטית ב"לניאדו" או בביתי?

 

[רוני של יובל ומאיה]

את יכולה גם וגם - הוא עושה גם לידות

בית, וגם פרטי בלניאדו ככל הידוע לי (אם אני טועה, נא לתקן אותי

). אני דווקא חושבת שזה לא לעניין להסתיר חלק מההיסטוריה הרפואית שלך משום שאם בכל זאת יעלה בסופו של דבר משהו במהלך הלידה שקשור, ולו הקשר הכי קלוש, לבעיית הלב הזו, עדיף שידעו ושיוכלו לטפל באופן מיידי ולא ישברו את הראש מה עושים עכשיו ויבזבזו זמן יקר ערך. גם אם את בטוחה שזה לא ישפיע, YOU NEVER KNOW. מלבד זאת, את לא רוצה לשבור אמון בינך ובין המיילדת או הרופא שמטפלים בך. וגם - להתחיל לראיין מיילדות אחרות, ולראות אם יש קליק עם אחת מהן שתסכים ליילד בבית במצבך.

גדול ומקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר!

 

[גלית מפעם]

אין לי כוונה להסתיר. זה לא חכם

אולי אדבר עם ד"ר ברדה, על אף שכרגע אני נוטה לכיוון שלא חשבתי שיעלה בדעתי: לידה בתה"ש גם לא במרכז הטבעי, אלא לשלם עבור מיילדת פרטית (שלא אדע מי זו הולכת להיות) ואז לקבל את אחד משלושת החדרים "המשודרגים" ביחס לחדרי הלידה הסטנדרטיים, ובהם יש ג'קוזי, מעט גדולים יותר ומאפשרים בהם יותר חופש פעולה, אם הבנתי נכון. אופציה נוספת היא לבוא עם דולה, לבי"ח המתיר זאת, ולא לשכור מיילדת בנוסף, ולסמוך על הדולה ועל בן-זוגי היקר שינהלו את העניינים עבורי, תוך שהם יודעים בדיוק את בקשותיי בכל סנריום, ותוך שאני יכולה להתכנס לי פנימה בלי להישאר בתקשורת חיצונית שעלולה להפריע לי. מה את אומרת?

 

[רוני של יובל ומאיה]

תראי... זה תלוי נורא בך

ואיך שאת מתמודדת במצבים שכאלו. זה משהו שנורא קשה לדעת לפני שהיית שם, ומכיוון שזו לך לידה ראשונה (לא התבלבלתי, נכון?) אז אולי לא עמדת קודם לכן במצבים דומים. אני אישית, אחרי שתי הלידות שעברתי בבתי חולים, הבנתי שהתגובה שלי במצבים כאלה היא של יציאה משליטה והליכה עוורת אחרי מה שאומרים לי לעשות. אני לא בנאדם של "שבירת סמכות" (תצחקי תצחקי) ולמרות שבראש אני יודעת הכל ומה צריך ומה לא צריך, ואני מתכוננת ולומדת ובתיאוריה אני מודעת לכל דבר, ברגע שאני מגיעה לחדר לידה אני הופכת לכבשה. אני פשוט לא אני - אני עושה כל מה שאומרים לי ולא מתווכחת. תשכבי על המיטה ונעשה מוניטור - בסדר. אל תקומי כי אסור ללכת - בסדר. אסור לך לאכול שום דבר וגם לא לשתות - בסדר. אני כאילו משתתקת לחלוטין, והקול שלי נעלם איפשהוא. ותמיד אחרי הלידה, אחרי שהתינוקת בחוץ ואני מרגישה חרא עם ההתנהלות והכל, אני הופכת פתאום חזרה לנמרה. בקטע הזה, לפחות, אני יודעת לעמוד על זה שהילדה רק איתי, שלא לוקחים אותה, שאם לוקחים אני מיד מקימה צעקות ובלגן, שלא מאכילים אותה בשום דבר, שהיא ישנה עליי במיטה ושרק יעיזו להגיד משהו אחר. אז בקיצור, אם זו היתה אני, האופציה ללדת בבית חולים עם מיילדת לא מוכרת לא היתה מתאימה לי. זה מה שאני מנסה להמנע ממנו. המטרה שלי בלידה בבית עם מילדת שמכירה אותי לאורך כל ההריון, היא להיות עם אשה שמכירה ויודעת את הרצונות והיכולות שלי, ושלא תתערב לי בהחלטות אלא תהיה שם כדי לתמוך בי ולסייע לי במידת הצורך. ובבית - כי רק בבית שלי אף אחד לא יכולה להגיד לי שיש נהלים, ושאני חייבת ככה או ככה.. ובבית אין פיתויים שאני מכירה היטב ויודעת כיצד הם משפיעים, כמו אפידורל למשל (שיותר טוב לי שישאר כמה שיותר רחוק ממני, אחרת אני אתפתה). אז אם כבר צריך ללכת לבית חולים, מבחינתי חובה לעשות זאת עם תומכת מתאימה (דולה או מיילדת) שמכירה אותך ואת סומכת עליה, ולא אחת "מבפנים" שלא מוכרת לי. האם אין בי"ח שמאפשר הכנסת מיילדת פרטית מבחוץ, או נותן לך לבחור את זו שאת מעוניינת בה? חשוב גם לברר מה הנהלים לכניסה לחדרים הטבעיים (מכל הסוגים) - ברוב המקומות ידרשו ממך סטריפ של מוניטור של לפחות חצי שעה של דופק לב עוברי טוב, וזה אומר שהדופק צריך לעלות ולרדת בצורה נורמלית לפי הדרישות שלהם. אם במקרה התינוק שלך ישן באותו הרגע והדופק שלו נייח יותר, הם יתחילו לעשות בעיות... וזה אומר גם שאת צריכה לשבת עם המוניטור הזה ולא לזוז חצי שעה. מבחינתי, אין מצב. אני לא יושבת יותר. שתי לידות עברתי על התחת או על הגב, בלי יכולת לנוע ולהתמודד - לא עוד. בקיצור - אני כנראה הייתי מנסה לדבר עם דר' ברדה ועם מיילדות נוספות, לפני הכל. ואם זה לא מתאפשר, הייתי מתעקשת לחפש בי"ח שיתן לך להכניס מלווים בלי לשאול שאלות, ובלי להתנות תנאים או להכריח לבחור "משלהם" (אם קיימת חיה כזו בכלל בארץ). אגב, לא תמיד ניתן לסמוך על הבעל והדולה שיהיו שם איתך וינהלו לך עניינים - אני למשל, ילדתי את מאיה כל כך מהר שבעלי לא הספיק להגיע והייתי ל-ב-ד. בחצי שעה האחרונה היה לי מזל והגיעה מהר חברה שלי שהספיקה להגיע ולהחזיק לי את היד (ואת הרגל

) בלחיצות, שארכו 2 וחצי דקות בדיוק. אחרת גם את זה הייתי עוברת לבד, עם שתי אחיות נודניקיות שלא נתנו לי מנוח עם שאלות וטענות, רופא אחד נחמד, ומתמחה שהשתחל ברגע האחרון ולא שאלו אותי אם זה בסדר.

 

[אם פי 3]

אם זה לא רלוונטי - זו לא הסתרה

כמו שאין סיבה שאספר למיילדת בבי"ח שבגיל שלוש פתחתי את השפה (ועוד יש לי צלקת!) או אפילו שיש לי כולסטרול גבוה - כך אין סיבה לספר למיילדת בבי"ח על מום שהקרדיולוג טוען שאין לו משמעות ללידה. למיילדת בית מספרים יותר, כי מדברים יותר על הבריאות הכללית - ועדיין, זה לא חייב להיות הדבר הראשון שמספרים: אם מישהי מתקשרת ואומרת: "שלום, יש לי מום X שהרופא טוען שהוא לא משמעותי, אני יכולה ללדת בבית?" יש יותר סיכוי שהיא תענה בשלילה מאשר שיחה שמתחילה: "שלום, אני רוצה ללדת בבית ומחפשת מיילדת.....[שיחה]... יש לי גם מום X, אבל הרופא אומר שהוא לא צריך להשפיע על הלידה." נשמע אחרת, נכון? אפילו שכל המידע קיים.