קודם כל הספקנות שלך במקום ובאמת לא נערכו מספיק מחקרים
שאימתו ברמת סבירות גבוהה מאוד שהבסיס המגדרי כפי שאנו מכירים אותו הוא על בסיס מין ביולוגי. גם מחקרי המוח שמצאו הבדלים בחלקים השונים האחראיים על שפה, רגשות, ראייה מרחבית וכו' לא מספקים תשובה ברורה ללא עוררין האם השוני הוא ביולוגי-גנטי או שעוצב ע"י הסביבה.
אבל זה לא אומר שחסרות ראיות שנותנות מושג לא רע לגבי הכיוון אליו נושבת הרוח. קודם כל ברמת הגנים שאחראיים על ההבדלים הפיזיים בגובה, בהיקף השרירים, במבנה הגוף, הורמונים, איברי הרבייה כמובן, גודל המוח ובגיל ההתבגרות עוד ועוד ההבדלים. ההבדלים האלה הם גנטיים ואין על כך מחלוקת. די בהבדלי רמות הטסטוסטרון השונות בין המינים כדי להסביר הבדלים ממוצעים בתוקפנות ובחשק המיני בין נשים לגברים.
אסור גם להתעלם מהאבולוציה של האדם. הארכאולוגיה והאנתרופולוגיה מצאו שלהומו ספיינס ולמינים אחרים של האדם הקדמון הייתה חלוקה מגדרית ברורה כפי שהיא ברורה עד היום בשבטים פריטמיטיבים באפריקה ובאמריקה הדרומית: הזכרים הם תמיד הציידים והנקבות תמיד המלקטות ואחראיות על הכנת המזון וגידול הילדים. אותו כנ"ל לגבי בני דודנו בטבע - הפרימטים (שכידוע חלק מהם דומים לנו ביותר מ-95% ברמה הגנטית). אותו מבנה חברתי ואותם תפקידים פחות או יותר בין זכרים לנקבות. המורשת האבולוציונית שלנו מסבירה באופן המניח ביותר את הדעת את ההתמחויות השונות במבנה המוח של המינים: לגברים יש תפיסה מרחבית טובה יותר שבוודאי סייעה להם בעבר בציד, ואילו לנשים יש יכולת מילולית גבוהה יותר שבוודאי סייעה להן בעבר בגידול המשותף של הילדים בשבטים.
סריקות נוספות מצאו הבדלים בגודל האמיגדלה שנמצאה גדולה יותר אצל גברים, והיא אחראית בין היתר על אינסטינקט ה"תקוף או ברח" (ואגב, אותם הבדלים בדיוק נמצאו בין זכרים לנקבות אצל חולדות). מנגד, אזורי המוח של המערכת הלימבית שאחראיים על תגובות רגשיות, גדולים יותר אצל נשים. שוב פעם, מבני המוח השונים בין גברים לנשים מסתדרים יפה מאוד עם העבר האבולוציוני שלנו.
את בטח מכירה את ההעדפה של בנים ובנות בצעצועים. בנים מעדיפים מכוניות ובנות מעדיפות בובות. אבל כמובן שהעדפה הזו יכולה להיות תוצר של חינוך ולאו דווקא העדפה טבעית. אבל יש
מחקר מעניין שניסה לבטל את ההטייה התרבותית הזו. לקחו גורים משני מיני קופים שונים וגילו שהזכרים העדיפו בצורה מובהקת לשחק עם משאיות בעוד הנקבות העדיפו את הבובות. "נו אז מה?" בטח תגידי. אז כמו שכבר הזכרתי, קופים הם הבע"ח הקרובים אלינו ביותר בטבע. המבנה החברתי ותפקידי המגדר דומים מאוד לשלנו בתקופה הפריהיסטורית. אבל כמו אצל בני האדם, הזכרים אצל הקופים מעדיפים צעצועים שנעים במרחב שמפתח את כושר הניווט שלהם, והנקבות מעדיפות בובות שמדמות צאצאים בהם הן יצטרכו לטפל בעתיד.
וגם
המחקר הזה ניסה להוכיח נקודה תוך נטרול המשתנה התרבותי. 100 תינוקות בני יומם ,חלקם זכרים וחלקן נקבות, עברו מעקב אחר המבטים שלהם כשהראו להם תמונות של הפנים של אמם ועוד פרצופים וחפצים. הזכרים גילו יותר עניין בחפצים מאשר בפרצופים והנקבות הראו יותר עניין בפרצופים. זה אומר שכנראה יש הבדל מולד בתגובה הרגשית בין זכרים לנקבות, מה שמחזק את ההנחה שהמבנים השונים במערכת הלימבית במוח אצל נשים וגברים - גם הם מולדים.
ולקינוח, שאלת השאלות בויכוח בין ההשפעה של תורשה וסביבה בתחום המגדר: מה היה קורה אם היינו מגדלים ילד כילדה או ילדה כילד? האם הם היו מאמינים שהם המין ההפוך מהמין הביולוגי שלהם וחיים ומקבלים עליהם את כל ההעדפות והתכתיבים שבנים ובנות מקבלים עליהם? אז היו
כמה מקרים בודדים כאלה, בהם בן גדל והתחנך כמו בת (והיו מקרים הפוכים זהים). ובכל זאת היו לו העדפות של בן והוא "הרגיש" בן עד שלבסוף הפך לכזה באופן רשמי למרות החינוך מינקות בתור בת. אם היו עוד כמה עשרות מקרים כאלה היה אפשר לקבל אינדיקציה טובה מאוד לגבי ההשפעה המכרעת של הטבע על המגדר. אבל גם המקרים הבודדים האלה מספקים לנו יותר מרמז על מקורות המגדר.
לגבי המשפט שלך: "נו אז מה שזו תיאוריה חברתית, היא טובה אם אפשר להבין באמצעותה טוב יותר את המציאות החברתית". השאלה לא אם היא
טובה אלא האם היא נכונה ועובדתית. ועל כך רק המדע יכול לענות, וכל תאוריה חברתית שלא מתבססת על מחקר מדעי יכולה להיות טובה רק בתאוריה, או לענות על משאלת לב כלשהי, אבל זה לא אומר שהיא מספרת לנו את האמת כפי שהיא.
זאת אגב הבעיה עם תאוריות חברתיות: הן תמיד מוטות מראש בהתאם לאידיאולוגיה או הלך רוח שהוא פוליטיקלי קורקט.