התאבדות

[מיי לי]

ואני

מחזיקה אצבעות

 

[אב מאוהב]

התעורר

כסף זה לא הכל בחיים ותעמין לי את השינוי עברתי לפני שנה תנסה לקחת את הכל בקלות יודע שזה לא קל אך תנסה בכל מיקרה אתה מוזמן לצלצל אן לשלוח מסר ואני אנסה להסביר לך את השינוי בכל מיקרה בגלל כסף לא כדאי להתאבד יש עוד הרבה דברים חשובים בחיים אז בהצלחה ואצלי תוכל למצוא כתף רק אם תירצה ושיהיה לך לילה מקסים ושתחלום רק על דברים טובים

 

[d a n i e l s 5]

כל זה.....

בשביל להגיד לה (ולנו על הדרך) שאתה אוהב אותה ! י'דרמטי שכמותך ..... ולעניין....אמרת כאן משהו נכון, חשוב לדעת לבקש עזרה חשוב לדעת לקבל את העזרה, אנשים מושיטים לך יד....יד שאתה זקוק , לעולם על תדחה . (ואף מילה על המחשבה להתאבד.......איך ההיא אומרת , "מה זה השטויות האלה")

 

[טלה צפוני]

לא לא

בעצם כן מאוד אוהב אותה פעם ראשונה בחיי שהתבלבלתי מה בא לפני מה היא או הילדים...ומי שמכיר ויודע יודע כמה הם חשובים לה פה זה לא נחשב זה רק אתם ואני דווקא חשבתי שאמרתי שטיפש אני וכל הקטע שהיא ניסתה בכל דרך אפשרית לעזור אני ברחתי...אבל זהו מפסיק לברוח!

 

[jdpworld]

שמע...

לא הוגן...הרי מין הודעה שכזו.בא ישר להכניס לך בראש...אבל הנושא!!!! יגידו אנשים לא רגיש...חלאה.איך בכלל מעיז לדבר? ככה זה...מוותר.

 

[טלה צפוני]

אם הבנתי נכון

אז לא התאכזבתי מהתגובה שלך...

 

[r o n i t 3 7]

../images/Emo45.gifכל הכבוד../images/Emo24.gif

על האומץ לכתוב כאן את אשר אתה מרגיש... על זה אתה ראויי... עשית חצי דרך...בלהודות בטעות.... אפשר מכאן להמשיך ולצמוח... אין חיה כזו, "לא מסוגל", "אי אפשר"... הכל תלויי בנו, ובדרך שאנו בוחרים לפעול בה... ואני מאמינה שאפשר תמיד לצמוח מעלה... הצלחה...

 

[סוף עונה]

תקשיב ../images/Emo88.gif

בפעם האחרונה שרשמת משהו דרמטי, הזעקתי משטרה ואת פרץ השוטר, זוכר??? הבהלת אותי יא'חתיכת טלה על האש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני אהרוג אותך יום אחד, תפסיק לעשות לי קפקפות לב

ותוריד את המחשבות האלה,על התאבדות וכל זה, שום דבר לא שווה את החיים שלך!!!! ולא משנה איך הם נראים. לכולנו יש רגעי משבר, שאולי גם המחשבה הזאת עולה לנו בראש. אבל בבקשה ממך טלה, קח את עצמך בידים, אתה קיצוני מידי. סיימת תיכון (אני מקווה) עשית צבא, התחתנת, הבאת 2 ילדים מקסימים לעולם,עברת אי אילו דברים בחיים שלך. ועל זה תן לעצמך שאפו, הלאה ממך מחשבות אובדניות בחייאת, תן לישון בשקט

(סופי שבסוף תהרוג את טלה על השטויות שלו!!!!!)

 

[טלה צפוני]

סופי

אני בדרך כלל לא נוהג לשתף בצרות שלי..אף אחד! ואתמול הילדים באו...והמקרר היה ריק! כלום נאדה..והקטנה רצתה קוטג...הלכה למקרר ואז מצאתי אותה בוכה.. אני מסוגל לעמוד בהרבה כאב פיזי וכדומה אבל שבר אותי לחלוטין לראות אותה ככה..כבר הרגשתי שאין לי זכות קיום... אם לא יכול לתת להם לחיות בכבוד.

 

[סוף עונה]

אתה יודע

יש פתרון לכל דבר!!!! נכון, זה לא נעים שאין את המינימום במקרר עבור הילדים, זה החלק הכי קשה אצל חד הוריים. ולעמוד מול ילד בוכה בגלל אוכל, זה באמת שובר את הנשמה. אבל כמו שאמרתי בהתחלה, יש פתרון לכל דבר!!!! אתה רק צריך ללמוד לקבל!! בלי להתבייש, בלי להשפיל מבט, בלי להצטער. הכל יהיה בסדר, מבטיחה----- שבועת צופים

 

[טלה צפוני]

זהו ש....

פחדתי לקבל שלא יהרוס לנו... וזה לא קיבלתי הרס יותר. אבל מהיום אני אדאג לדברים מה שהיה עם ביתי אתמול לא יחזור.

 

[M i c h a l y U S A]

אני בהלם..

כי מחשבה אובדנית לגמור עם הכל ואחרי המבול, היא חשיבה של בריחה..ואין קל מזה..המחשבה..המעשה..זה כבר סיפור אחר. טלה: היו זמנים..במיוחד בחודשיים האחרונים שהייתי בארץ..הייתי ברחוב..גרתי באותו כדי לא לסוע מרחקים והתרחצתי בים של נתניה..ומזל שגם היו שם בתי קפה..הייתי לקראת סוף זמני שם..הומלסית, בלי ילדים..בלי בית..בלי עבודה..בלי מזונות..וראיתי רק שחור. שחור זה טוב כי רק ככה רואים את האור בקצה..בתחילה קטן אחר כך אור גדול, הייתי אם הרכב מול חוף ארגמן..חושבת לתת גז..ואז הילדים עלו לי בראש ובלב..ולמרות שלא היה כלום..ובטח לא ממה לתת הכל נראה על הפנים..מיכלי סובבה את הרכב..ובאותו הערב..עשיתי החלטה ששנתה את מהלך חיי וחיי ילדי. החשיבה הזו..הורסת ובטח לא בונה.. קום על הרגליים יש אפשרות לעלות מהיכן שאתה כי היכן שאתה...כניראה אין נמוך מזה.. מה שנותר זה רק לעלות..ולעלות. תחשוב על זה

 

[R a c h e li]

אז התאבדת ? או לא ?

לא הבנתי כלום

רחלי משתתפת בתשומי.....(שמור על עצמך יא מפגר)

 

[° זואי °]

אני

משתתפת יחד עם רחלי....

 

[הנודניקית עם הקוקו]

מי התאבד?

מישו התאבד ולא העירו אותי

 

[מל קה]

זאב

זאב, זאב. כמה פעמים אפשר להעלות את ההצגה הזו ושתחשוב שאנחנו מספיק מטומטמים להאמין לך (עוד פעם?!) תאונות (לא היה ולא נברא) התאבדויות (לא היה ולא נברא) זיונים (בלה, בלה, בלה, בלה,) פריצות למחשבים (גם: בלהההההההה) נו די כבר. פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[טינקרבל32]

טלה צפוני - איש יקר

אמש - אולי במקרה?!, התקבלה אצלי במייל הודעה, חושבת כבר עשית צעד, אז 'פוש' קטן אחד, אף פעם לא מזיק.

חייבת אחד נוסף: "הזכויות שמורות לכותב - וזאת לא אני": "ישנו מקום אחד, רחוק רחוק, שאין לו כתובת מדויקת ואינו מופיע בשום מדריך לתייר, ובכל זאת רבים כל כך מגיעים מידי פעם לשעריו, לבד. והמקום הוא סוף העולם . מי לא הגיע לשם לפחות פעם בחייו, שיקום. מי לא הגיע לשם לפחות פעם בחייו, עייף מהדרך, מחזיק בידיו שברי חלומות שנופצו, תקוות שנכזבו, ועל מסכת פניו הבעת תימהון אמיתית, איך הגעתי לכאן, איך לא ראיתי קודם, ואיך, בשם אלוהים, לא נזהרתי? מין נקודה ריקה ברצף החיים. לשום דבר שידעת אין יותר משמעות, לשום רצון אין כוח רצון, כל שלטי הכיוון מכוסים בערפל, ואין יודע מה נכון ומה לא, מה לעשות ומה לא. רק הכאב נשאר, חד וחריף בעוצמתו, בוער בך מבפנים ללא רפואה הנראית לעין. למקום הזה אינך לוקח חברים וקרובים, גם אינך יכול להיעזר בהם, כי איך תדע לבטח מי חבר ומי גרוע מאויב. מי בעדך, ומי כאילו בעדך. ובמי אתה יכול לבטוח, כשאת עצמך אינך מכיר יותר, שלעצמך אתה חסר. לבד אתה מגיע לשם, בלי כוח, שום מוצא לא נראה לעין. שערי סוף העולם גבוהים ומסורגים, והשברים בידיך מכבידים מאוד. מתוך אותה עיפות אתה מניח אותם שם, את מי שרצית להיות ואינך, את כל מה שרצית שיהיה ולא נהיה, האמיתות שנשברו, כל הדברים שהאמנת בהם, ולא היו ראויים. הכל שבור, מנופץ, אתה מסתכל עליהם, אלה מילאו את חייך. אלה היו חייך, הדברים ששימחו אותך, שהעציבו אותך, שהפחידו אותך, היו שלך. ועכשיו, איך תוותר עליהם, ואפילו שהם שבורים, וכובלים את ידיך, הם עדיין משהו לעומת הכלום הצפוי. זמן אתה עומד שם, מול השערים, נאבק מאבק אחרון. בסוף אין לך כוח להחזיק יותר, אתה מניח אותם מול השער. תראה מה קורה. כמו בלחש קסמים, נפתחים השערים לרווחה, לקראתך, עולם חדש נפרש אליך, המשך לעולם הישן שהיה כבר צר עליך, צפוף, מחניק, ולא התאים לך יותר. מה קרה ? מה עשית פה ? הרחבת את גבולותיך. ברגע שוויתרת על השברים הישנים, הרווחת שלם חדש. לא מוכר עדיין, לא בבית עדיין, אך שלך, מלא אפשרויות ויופי. זהירים זהירים אתה פוסע דרך השערים, עורך הכרות עם נחלתך החדשה. היא אמיתית, אלה יכולותיך, אלה צעדיך החדשים, זהו קולך שהעושר בעוד גוון, אלה חבריך האמיתיים, אלה חייך החדשים. כמה טוב. בשלב זה אתה עדיין לא יודע, שעוד יגיע יום, וגם נחלתך זו תקטן עליך, ושוב ישברו לך דברים, ושוב תמצא עצמך ללא אזהרה כפוף וכואב מול שעריו של סוף העולם. ותעמוד שם שפל ברך, נושא בידיך את שברי עברך הכואב, ואותה מלחמה פנימית קשה תתחולל בך שוב ושוב, לוותר ולהניחם או להחזיק בכל הכוח ולא להרפות. ובכל פעם שתוותר, יפתחו אליך השערים, יגדל עולמך ויתעשר. והתנאי היחיד הוא שהוויתור יבוא מתוכך ויהיה אמיתי. כבר קרה שעשית קולות של וויתור, וברגע שנפתחו לקראתך השערים, רצת להרים בחזרה את השברים, לנסות להבריח איתם את הגבול. זה לא עובד, בשנייה הזאת נסגר הכל מחדש, ושוב אתה תקוע ללא דרך ומוצא. יש אנשים שתקועים כך שנים. עומדים מול השערים, ידיהם מלאות בעברם, בשברי חלומם הקודמים, מחזיקים חזק חזק במה שיכול היה להיות ולא קרה, במה שהיה ונשבר, ומסרבים להרפות. יש כאלה שמתים כך מול השער, מאוכזבים, מרירים. אחרים בזמן הזה, מרחיבים את גבולות עולמם וממשיכים והולכים, וידיהם פנויות להחזיק בחדש, לקטוף פרח

 

[destiny36]

כסף מה זה כסף?

הבן שלי חושב שכסף זה הכל. כל היום מחשב לי כמה אני חייבת לו. מה קניתי לו ומה עוד אני אקנה לו.. כל אחד לוקח את המילה למקום אחר. ואילו בני השני לא מענין לו כסף. רק איזו מתנה פשוטה שהוא מוצא בחנות הכי סתמית. לא גדלתי בבית עם כסף. ולא גדלתי בבית שהראו לי שהיה חסר. אבל אף פעם לא היה מיותר. ואם היה היו חוסכים לילדים שיהיה להם להתחתן. היום אני בצד השני. כאמא. ואין לי מיותר ותודה לאל שמשתדלת שלא יחסר. אף פעם אין מספיק. ואולי יש יותר מידי. זאת דרך הסתכלות. למדתי שלא צריך לקנות מה שלא חייבים ואם חייבים אז ברור שקונים. כמובן לילדים. לא ממש חשוב אם הם לא מעריכים ..עכשו הם ילדים. הייתי במקום הזה. מקום קשה מאוד. מאוד מבינה. כמה זה קשה כשאין עבודה כשאין כסף. היה לי רק חבר אחד כמו אח והוא עדין שם תמיד להקשיב לקולות. כשאין הוא תמיד מוכן לתת בלי תמורה אלא מהלב. כ בר כמה שנים שהוא האדם היחידי שלקחתי ממנו הלוואה . ב"ה עוד אסיים אותה בתחילת 2006. אבל דבר אחד בטוח. לחיים יש ערך שאינו נמדד בכסף. לכן אני כאן! ומסתבר שגם אתה כאן. להנות מהם לחוות אותם להעריך אותם. וכמובן לראות את ילדייך גדלים אל מול עיניך. לאהוב אדם על מעשיו הטובים זה חשוב. לזכור את היד שמושטת זה עוד יותר חשוב. גם כשלא לוקחים. עצם הנתינה הרצון שלה הוא ענק. ואם היד הזאת חודרת אל ליבך בגלל הלב שמולך (ולא בגלל הכסף שבידה) אשריך ואשריכם יחד! אהבה לא נמדדת בכסף אבל יכולה להשפך פי אלף ממנו.

 

[יערית]

חסרה לי

סיבה חשובה לרצות לחיות-מה אם אהבה לעצמך?אני יוצאת מנקודת הנחה שאכן זה התבשל לך בראש,אם לא תתחבר לעצמך ובזכות עצמך לרצות לחיות,זה ינקר בך שוב "בנפילה" הבאה. עכשיו משפט במרוקאית:אילה בקעת איל ראס,מתעדם ששייה. בקיצור זה אומר,העיקר הבריאות אריק!!

 

[G a v ® i e L]

דברים שרואים משם, לא רואים מכאן.

חכה מעט עם ההחלטה, הכל יראה אחרת לבסוף, מילה שלי ! תבוסתני מידי אגואיסטי מידי ובילתי הפיך, אל תלך על זה.