shirany שוב היי
את אומרת כי קיבלנו מתנה חיים... האם את חושבת כי החיים הפיזים הם רק החיים? אני אומר לך מה אני חושבת מהם החיים: החיים אינם מוגבלים לקיום הפיזי שלנו. אנו נשמות שבוחרות להיוולד בגוף פיזי, בעולם החומר, בכדי להתנסות בדברים על מנת לחוות דברים. מגוון החוויות שאנו מתנסים בהם הינם אין סופיים. אנו כנשמות, יכולים לבחור שלא להיוולד בגוף פיזי ולחיות במימד אחר. כשאנו נולדים בעולם הפיזי, על פי בחירה שלנו, אנו מתמקדים בעולם הפיזי . המודעות שלנו ממוקדת בעולם הפיזי ועל כן ישנה האשליה כי החיים מוגבלים לעולם הפיזי. אך... הנשמה שלנו היא גדולה יותר ממה שנדמה לנו והיא מוצאת דרך מצויינת "לנוח" מהחיים בעולם הפיזי באמצעות השינה. אנו ישנים כי לא הגוף צריך מנוחה אלא הנשמה צריכה מנוחה. השהייה בגוף הפיזי, מקשה מאוד על הנשמה והיא צריכה מנוחה. מי שחי באמונה אשלייתית כי החיים הינם קיימים רק ברמה הפיזית, יכול לחיות בשלום עם האימרה שציינת: ה' נתן וה' לקח. האימרה הזו יפה רק לנתינת גוף פיזי ולקיחת הגוף במותו. עכשיו, את אומרת כי האדם חי בזכות הדת, בזכות האמונה בדת. בואי ואשאל אותך שאלה אחרת - מה עם כלבים? חתולים? דולפינים? נמרים? קופים? אריות? חיפושיות? זיקיות? פילים? ועוד ועוד ועוד חיות.... גם להם יש רצון חיים חזק ואין להם אמונה ודת. את אומרת שככל שהאמונה בדת חזקה יותר, הרצון לחיות חזק יותר. את חושבת כי לחיות אין רצון עז לחיות? ולגבי זה שאלוהים שולט עלינו כי הוא נמצא "משהו" מעלינו , וכמו שאמרת: שאלוהים נפרד מאיתנו , לא בדיוק אבל בערך , הוא מעלינו אבל גם לוקח חלק מאיתנו... ובכן, לדעתי, אלוהים לא נפרד מאיתנו ולא נמצא מעלינו ולא מסביבנו ולא מאחורנו ולא מצדדנו - פשוט, אלוהים לא נפרד מאיתנו. לדעתי, מי שחושב כי אלוהים אחראי והוא מעל, בעצם מסיר אחריות על החיים מהחיים שלו עצמו. בחברות החרדיות, אנשים לא עושים דבר מבלי לשאול את הרב. זה ממש הסרת אחריות מובהקת ומוצהרת. דבר נוסף, אמונתי בדת אינה גדולה וכמיהתי לחיים היא עצומה ביותר. אני אוהבת את החיים והחיים אוהבים אותי.