השקעת סכומים קטנים

[איתי86]

השקעת סכומים קטנים

שלום לכולם, רציתי לדעת מה הדבר המשתלם ביותר מבחינה כלכלית לעשות עם סכומי כסף קטנים (בסביבות ה-6000 ש"ח), האם ניתן להשקיע סכומים כאלה? במה? בחסכון פשוט בבנק אני יכול לקבל ריבית של 3.9%, יש משהו יותר משתלם? תודה מראש

 

[alikgershman]

מק"מ

אם אתה רוצה משהו ללא סיכון, פשוט לשים בו כסף ולשכוח (לתקופה של 3 חודשים עד שנה) ולקבל ריבית קצת יותר גבוה (סביבות 5%) לך על מק"מ:

 

[איתי86]

תודה רבה על התשובה, אבל מה זה?

זה נשמע נחמד אבל אני אשמח לדעת מה זה בדיוק מק"מ? יש איזשהו סיכון? ושוב תודה

 

[ettt]

מק"מ

מק"מ הו א מללוה קצר מועד שאתה נותן למדינת ישראל. העקרון של מק"מ הוא נכיון- קונים בפחות מ-100 וביום הפדיון מקבלים 100 ומזה נגזר הרווח. מק"מ הוא נייר ערך לכל דבר ועניין אפשר למכור אותו בכל יום מסחר אבל אם נשארים איתו עד לפדיון- התשואה מובטחת

 

[איתי86]

נשמע שזה ממש מתאים לי, איך

רוכשים מק"מ?

 

[alikgershman]

מק"מ רוכשים בבנק

עמלת קניה של המק"מ לא אמורה להיות מעל 0.15%. בד"כ זה 0.1%. ועוד נקודה חשובה שציין איש השקים, הריבית בארץ עוד צפויה לעלות לכן כדאי לך לרכוש מק"מ לתקופה קצרה.

 

[איתי86]

מינימום רכישה

גם מקריאה במאמר אחר וגם מאיך שנראת האפשרות לרכש מק"מ בבנק שלי, נראה שיש סכום מינימלי לרכישת מק"מ (30,000 ש"ח) מה שפוסל לחלוטין את הרעיון להשקעת סכומים קטנים. האם נכון?

 

[ettt]

אפשר גם בפחות

יש שלב מסחר שלפני המסחר הרציף (הכל בבורסה) שנקרא טרום פתיחה. צריך להעביר הוראת קנייה לפני השעה 10 בבוקר ואז ניתן לקנות בכל סכום מה שחשוב להבין זה שזה מסחר בבורסה- אתה נותן שער ואם אין אף אחד שמציע למכור בשווה או פחות העסקה לא תתבצע ויש עמלת אי ביצוע (25-26 ש"ח) לכן חשוב להתייעץ לפני זה עם יועץ ההשקעות לגבי השער בנוסף צריך לדעת שיש עמלת החזקה בני"ע- תבדוק בבנק שלך. לרוב יועצי ההשקעות יש טבלה בה רשום כמה התשואה בניכוי כל העמלות

 

[u 1000]

זו לא הבעיה וגם לא עמלת אי ביצוע

את בעית המינימום ניתן לעקוף ע"י רכישה בשלב טרום פתיחה. את בעית אי ביצוע אפשר לעקוף (לפחות ברוב הבנקים) ע"י מתן ההוראה באמצעות האינטרנט ואז גם אם ההוראה לא בוצעה אין עמלה. שתי העמלות הבעיתיות כאשר קונים דרך הבנק הן: עמלת רכישת ומכירה 0.1% פעם במכירה ופעם בקניה (בסה"כ 0.2%) עמלת דמי ניהול 0.125% לרבעון עם מינימום לני"ע בודד (משתנה מבנק לבנק אבל בסביבות 5 ש"ח לרבעון) ועם מינימום לתיק (משתנה מבנק לבנק אבל בסביבות 24 ש"ח לרבעון). אפשר לנסות להפחית את העלויות אבל בסכומים שאתה מדבר עליהם היתרונות של המק"מ מול הפק"מ מתנדפים.

 

[איש השקים]

לא תמיד מק"מ עדיף

אין חוק שמק"מ תמיד עדיף על פק"מ (גם כשמדובר לשנה), עצם העובדה ששני המכשירים האלה קיימים ושיש להם ביקושים בכמויות ענק כל הזמן מוכיחה שלכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות במצבים שונים. ההחלטה על המכשיר היא נגזרת של הציפיות של המשקיע. באופן מאד כללי (ואני לא נכנס לדקויות), מי שצופה שהריבית בארץ תישאר קבועה או אפילו תרד, יעדיף את המק"מ שיבטיח לו בתום התקופה את הריבית הראשונית, ואילו מי שצופה שהריבית דווקא תעלה- יעדיף את הפק"מ שיגלם זאת. הריבית שמובטחת בתום תקופת המק"מ אכן גבוהה יותר מבפק"מ, אבל אם הריבית בארץ תעלה בעתיד- מי שהשקיע בפק"מ יקבל בסופו של דבר יותר. קריטריון שני הוא העלויות. קיימת היום שונות מאד גדולה בין הבנקים ובתי ההשקעות השונים בכל מה שנוגע לעלויות הנדרשות במכשירים האלה, וחשוב מאד בכל נקודת זמן לבדוק ולהשוות את כל העלויות הכרוכות מסביב. זה גם נושא למיקוח. יש גם ענין של מינימום נדרש ושל אורך תקופה. ואם כבר דנים בנושא, חשוב להזכיר שקיימת גם אלטרנטיבה נוספת של מספר קרנות נאמנות שמתמחות במק"מים קצרים (יחסית), וכמו כן לאחרונה יצאו חלק מהבנקים עם פקדונות שונים אשר שווים בדיקה והשוואה.

 

[Kiru]

עם הכלל שכתבת בפסקה הראשונה

אני דווקא לא כל כך מסכים. יש מכשירים שהביקוש להם גדול מסיבות שהן לא פיננסיות אלא סיבות של נוחות. קח לדוגמא את הסטקרצ'רים למינהם – כמעט את כולם יכול כל משקיע לבנות לבד, ובכל זאת אנשים קונים אותם בבנק.

 

[drshy]

נוחות זה חלק מהשיקולים הרלוונטיים!

 

[איש השקים]

כמה הערות

דבר ראשון אני בהחלט חושב (כפי שכתבו כאן מעלי) ש"נוחות" זה שיקול לכל דבר וענין, והרבה פעמים הוא חובק בתוכו גם חסכון בזמן ואנרגיות שהאלטרנטיבה היתה בזבוז זמן-עבודה וכסף, כלומר בסוף היום זה שיקול פיננסי לחלוטין. דבר שני פקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא לא ענין של נוחות, רוב רובו של הציבור אינו ערוך לבנות בעצמו מכשיר כזה ואם כן- אין לו שום סיכוי להתקרב לתשואה שהבנק מבטיח. קיימים באופן כללי שני סוגים של סטרקצ'רים. הראשון מבטיח את הקרן בכל מקרה ומעניק תשואה של X אחוז מעלית הנכס. כדי שהאדם "הפשוט" ירכיב לעצמו סטרקצ'ר כזה- הוא צריך הבנה בסיסית באופציות (לדוגמה, אוי ואבוי אם הוא יקנה אחת כזו כשסטיות התקן גבוהות או כשהמחיר מנופח), חיבור און-ליין ויכולת לעקוב אחר מחירי האופציות כדי למצוא את הרגע הנכון להיכנס (רוב הזמן הן סובלות מחוסר סחירות ונזילות), והוא גם מוגבל בתקופה כי לא לכל תאריך יעד יש אופציות. לעומת זאת, לגוף המנפיק או לבנק, יש כלים הרבה יותר מידיים ומקצועיים לקבל ציטוט טוב באופציות, לקבל ריבית טובה יותר על האג"ח לתקופה הזו, ובכלל "לתפור" מראש את העסקה לפי הנתונים בשטח ולא ההיפך. הסוג השני של הסטרקצ'רים הוא בכלל מסובך, הם כוללים מערכת של מספר תרחישים שבהתאם אליהם מתקבל הרווח, לדוגמה לפי ממוצע של רבעון או לפי תחתית מסויימת של הנכס או חלוקת קופונים ועוד ועוד. הרכבה של פקדון כזה דורשת מיומנות מאד גבוהה באופציות ובאג"חים, ולפעמים אף כוללת חשיפה מסויימת להפסד, זה בכלל לא פשוט! (קח אתגר- נסה להסביר איך מרכיבים את הפקדון החדש של בנק דיסקונט על מנית טבע). אגב, אני לא טוען שאנו לא יכולים לבנות פקדונות כאלה בעצמנו, אני רק טוען שצריך ללמוד את הנושא ולהבין בו ולהיות מחובר למערכות המתאימות, ורוב הציבור בארץ אינו עונה על הקריטריונים האלה. גם טיפול תקופתי לרכב או תיקון מחשב או בנית ציפורניים (ועוד ועוד דוגמאות) כל אחד יכול לעשות בעצמו אם ילמד את התחום, אנו ניגשים למומחים לא כי זה "ענין של נוחות" אלא כי כל עוד איננו מבינים בתחום זה כלכלי יותר לגשת אליהם...

 

[Kiru]

התכוונתי לפקדונות מהסוג הראשון,

שברמה העקרונית לא קשה לבנות אותם (נכון שקשה ברמה המעשית). לא דיברתי על מוצרים וירטואוזיים כמו הפיקדון המוזר הזה של מניות טבע.

 

[איש השקים]

../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif