אל אדימה ואל ג'דידה
הטורקים בנו שכונת ממשלה בתוך השטח הגדול. המקום היה כמעט בלתי עביר (אני כשוטר מקוף בשנים 1969-1970 זכיתי כבר להצליח לעבור אבל המקום היה די חורבתי, מלא חורבות, ואנשים גרו בכוכים בתנאים מזעזעים ממש, ולא לשכוח שה-"יש כבוד" זו היתה תת תרבות של ה-"רבטיס" [מכאן "רבטיקו"] כפי שהובאה מסלוניקי, אז הסיפור של "קזבלן" לא היה רומנטי כלל וכלל- פשע זנות סמים רצח גניבות מאביונים, שיכרות הכל הלך), ואז התפקיד היה קשה מאוד מאוד והיה צורך ברגישות רבה בכל תנועה ומילה ומעשה, הרבה יותר מאשר המפונקים הכתומים, אנשים שבאו מהשואה וראית את העיניים הכבויות שראו שכאן הם גרים באותם תנאי עוני ופשע כמו ביוון, זה היה נורא ואיום. היום כששוטטתי עם העיתונאים במה שהיה השטח הגדול והיא רוצה לכתוב על מסעדות וסיפורים ושאלה אילו מסעדות היו אז, זה היה נשמע לי הזוי לגמרי. לא היו מסעדות בשטח הגדול. אז מה עשו אנשים שרצו אוכל מבושל פעם בחודש או בשבועיים או "העשירים" פעם בשבוע? היו נשים או גברים שתפסו ברחוב פינת כוך בגודל מטר על מטר, ושם הציבו סיר שבישלו בלילה, בחוץ היה ארגז גדול וכמה ארגזים קטנים וזה היה על תקן שולחן וכסאות, אנשים אכלו עד תם הסיר ואז המוכר הלך הביתה. כשהייתי שוטר מקום שם, אפילו אני עוד ראיתי את התופעות הללו, ומי שנקרא "חסן" והיום קורא לעצמו "עלי קרואן" היה מסתובב עם עגלת תינוקות ומוכר "בורקי" מין מאפה בצג עם גבינה. ולכן הממשל הטורקי החליט לנטוש את בניני הממשלה הישנים בשכונת השטח הגדול המפורסם לשימצה, ובנו את שכונת הממשלה מחוץ לחומות העיר, כאשר מסביב לככר (שלא היה בה עדיין מגדל שעון אלא תחנת דיליז'נסים לירושלים, ובסוף שדרות אברהים פשה/קינג ג'ורג'/ירושלים היתה ליד הטרנספורמטור תחנת דיליג'נסים לעכו ושכם. וכך, שכונת הממשלה הישנה (סאחנת-א-דאוולה-אל-אדימה = שכונת הממשלה הקודמת) התפנתה לטובת סאחנת-א-דאוולה-אל-ג'דידה = שכונת הממשלה החדשה, כאשר בכיוון השעון (תרתי משמע) = 1. בנין הממשל ה-"סראייה", המפוארת מאוד 2. לידו ביתו של המושל, 3. בנין השייך למערכת הנוצרית "סוק-א-דיר" (שוק המנזר) שעד היום נושא את סמל אלפא-אומגה ומאוחר יותר היה מקום משכנה הראשון של הגימנסיה העברית, 4. ג'מע-אל-כבירה הוא המסגד הגדול ששמו הרשמי "ג'מע-אל-מחמודיה" על שמו של מחמוד-אגא מפקד יפו המכונה "אבו-נבוט". המסגד כלל גם אכסניה קטנה לנכבדים, וכן עמודי אבן שנגנבו מקיסריה ונחצו לחצי כדי לחסוך כשהכניסה הראשית לכיוון הים צופה על "ג'מע-אל-באחר" (מסגד הים) ועל "חארת-אל-יאהוד" שכונת-היהודים הקטנה שהיתה משכן זמני למי שעלה מהאוניות, עד שבנו את בתי המלון של סרור ואחרים ברחוב עולי ציון, אבל בגלל הסראיה (בית הממשל) נבנה פתח גדול יותר לכיוון הסראיה. 5. "שורטה" - משטרה "מחכמה" - בית המשפט "קישלה" - בית המעצר (ב-1962 מקום כליאתו של אייכמן בזמן המשפט) שלושתם במתחם אחד המוכר מאוחר יותר כ-"נפת-יפו" והיום הוא נעול בלוחות פלדה מרותכים, עד........ מאוחר יותר השתכנו בבניינים הנטושים של שכונת הממשלה הישנה מועדוני לילה כמו כליף ואחרים, ושם כבר היה סיפור של הפרוטקשן שרק בזכות התשלומים לעבריינים יכלו בליינים למינייהם להגיע למועדוני הלילה בלי להינזק, ולחשוב שיפו עיר רומנטית וכו וכו ואמנם, אני כל הזמן מתעד כי כל הזמן נעלמים דברים בארץ, וביום שבת אני הולך לצלם את רחוב בוסטרוס בית בית כי אני רואה שהורסים, לאט אבל ביסודיות.