עין במר בוכה ולב שמח
New member
השנאה שאחרי האהבה
תודה מראש לכל מי שיקרא את הכל ויזרוק מילת עידוד! אוףףף איזו תקופה עברתי, תקופה כ"כ קשה... נפרדתי מבחורה שכ"כ אהבתי כ"כ רציתי להתחתן איתה אבל השלמתי עם זה שזה לא זה חודש שאני לא מתפקד בקושי זז... במבט לאחור אני לא ממש יודע אם היא אהבה אותי היו רגעים שהרגשתי שהיא רוצה אותה איתה רק בגלל שאני טוב,בגלל שאני חכם וחמוד ומצחיק אבל לא יודע אם זו היתה אהבה... לא הרגשתי שהיא מתלהבת לראות אותי,לא הרגשתי שחשוב לה לתת לי הרגשה טובה... הרגשתי שכייף לה איתי אבל אהבה ודאגה לכייף ולהרגשה שלי לא הייתה לה. אף אחד לא אשם שזה נגמר,שנינו החלטנו שזה לא מתאים..בגלל שאיפות שונות... רק לפני שבוע וחצי זה הסתיים כשבקשתי ממנה לשכוח אותה לטובתה... היא כ"כ פגעה בי, כ"כ היתה רעה אלי במשך חודשיים ויותר של אי וודאות...בחודשיים האלה הבנתי איך היא תהיה בתור אשה אם המצב בבית קצת יהיה קשה...ולכן בתוך תוכי כבר הבנתי שלא כדאי לי ללכת על זה. אבל היום... טבע העולם הוא כזה...שכשהיא חסרה לך וככל שהזמן עובר...אתה אוהב אותה יותר... לא חשבתי שזה יגיע עד כדי כך...חשבתי שיש מינימום של אהבה אלי...שבמינימום הזה היא תשתדל שלא לפגוע בי...לא להרוס אותי, לא לשבור אותי....אבל כנראה שלא היה אכפת לה... יום חמישי בלילה...אני מתכונן לצאת מהצ'אט בשעה 3:00 ופונה אלי בחור...קורא לי בפרטי בשמי...אני אומר שאני חצי ישן...הוא שואל אם יצאתי עם בחורה מהצאט...אני עונה "כן" הוא שואל..."למה נפרדתם"...חשבתי הוא רוצה להשלים בנינו...וכשאתה אוהב אתה תמיד מוכן לתת סיכוי...ונתתי לו מספר אי סי קיו...ויצאתי מהצאט... התחלנו להתכתב..הוא ניסה להסתיר את עצמו אבל הבין בהמשך שעד שלא אדע מה מטרתו לא אשתף פעולה....ואז הבנתי שהוא פשוט רוצה לקבל יעוץ אם שווה לו ללכת עליה... הוא סיפר שהוא כבר הספיק לדבר איתה והכל...מה שנתן אולי קצת להרגיש שאם היה לה קשה זה לא בגלל "אהבה" פשוט היא צריכה למצוא אחד יותר טוב ואני לא שווה כלום. כן.. ייעצתי להרבה בצאט....עזרתי להרבה... אבל בחיים לא עמדתי במצב הזה...בחיים לא תארתי לעצמי שאגיע למצב שאני מייעץ ומאחל הצלחה לבחור עם בחורה שאני כ"כ אהבתי וראיתי את העתיד שלנו ביחד. אולי הייתי צריך לנתק לו,אבל התגברתי על הכל..התאמצתי להגיד לו מה שטוב לו... וברכתי אותו בהצלחה שמרתי את השיחה שלי איתו, וקראתי לקובץ "אולי אני כן מלאך", אני לא כזה גאוותן...אבל הגעתי למצב שאני קצת בודד...ואם אין אני לי ... מי יחמיא לי... הבחור הנחמד עדיין רשום לי באי סי קיו, כשאני כותב את המכתב הוא והיא מחוברים ורשומים אצלי אחד מתחת לשני... אני לא כועס שהיא הכירה אותו, זכותה להכיר..נפרדנו....לא כועס על כלום...היא פגעה בי המון...אבל סלחתי... אני רק רוצה לשאול למה היא לא נזהרה? איך יכול להיות שהוא יבוא וישאל אותי ??? איפה ההגיון? הוא סיים את השיחה איתי כשאני מאחר בהצלחה...והוא עונה..."נהיה בקשר"...ז"א...אני עוד אמור לייעץ... לא יודע מה אעשה עם המכתב הזה, אצרף אליו את הקובץ של השיחה איתו... בחיים לא שלחתי מכתב לפורום ,אני לא יודע אם יש עלי חובה להזהר שלא לשלוח כדי שהיא לא תקרא ותפגע, אולי היא עוד פעם תעשה לי רע ואשלח לה אותו, אולי אשאיר את זה סתם...לעצמי... לא יודע, מה שאני כן יודע שלפחות מהפלאפון שלי אני מוחק את המספר שלה,באי סי קיו עדיין אשאיר אותה מחוברת שלא תפגע... אבל לכתוב כאן.... איפה שלא אחליט לתקוע את המכתב הזה.... אני כרגע בטוח..ברור לי... ב 100% שאני שמח שניצלתי מהבחורה הזאת, אני בטוח שאשיג בע"ה בחורה הרבה יותר טובה... ולצערי הרב אני מרגיש מתוך הלב..בלי לחשוב...רק מהלב ...בלי השכל בכלל..אני פשוט שונא אותה.
תודה מראש לכל מי שיקרא את הכל ויזרוק מילת עידוד! אוףףף איזו תקופה עברתי, תקופה כ"כ קשה... נפרדתי מבחורה שכ"כ אהבתי כ"כ רציתי להתחתן איתה אבל השלמתי עם זה שזה לא זה חודש שאני לא מתפקד בקושי זז... במבט לאחור אני לא ממש יודע אם היא אהבה אותי היו רגעים שהרגשתי שהיא רוצה אותה איתה רק בגלל שאני טוב,בגלל שאני חכם וחמוד ומצחיק אבל לא יודע אם זו היתה אהבה... לא הרגשתי שהיא מתלהבת לראות אותי,לא הרגשתי שחשוב לה לתת לי הרגשה טובה... הרגשתי שכייף לה איתי אבל אהבה ודאגה לכייף ולהרגשה שלי לא הייתה לה. אף אחד לא אשם שזה נגמר,שנינו החלטנו שזה לא מתאים..בגלל שאיפות שונות... רק לפני שבוע וחצי זה הסתיים כשבקשתי ממנה לשכוח אותה לטובתה... היא כ"כ פגעה בי, כ"כ היתה רעה אלי במשך חודשיים ויותר של אי וודאות...בחודשיים האלה הבנתי איך היא תהיה בתור אשה אם המצב בבית קצת יהיה קשה...ולכן בתוך תוכי כבר הבנתי שלא כדאי לי ללכת על זה. אבל היום... טבע העולם הוא כזה...שכשהיא חסרה לך וככל שהזמן עובר...אתה אוהב אותה יותר... לא חשבתי שזה יגיע עד כדי כך...חשבתי שיש מינימום של אהבה אלי...שבמינימום הזה היא תשתדל שלא לפגוע בי...לא להרוס אותי, לא לשבור אותי....אבל כנראה שלא היה אכפת לה... יום חמישי בלילה...אני מתכונן לצאת מהצ'אט בשעה 3:00 ופונה אלי בחור...קורא לי בפרטי בשמי...אני אומר שאני חצי ישן...הוא שואל אם יצאתי עם בחורה מהצאט...אני עונה "כן" הוא שואל..."למה נפרדתם"...חשבתי הוא רוצה להשלים בנינו...וכשאתה אוהב אתה תמיד מוכן לתת סיכוי...ונתתי לו מספר אי סי קיו...ויצאתי מהצאט... התחלנו להתכתב..הוא ניסה להסתיר את עצמו אבל הבין בהמשך שעד שלא אדע מה מטרתו לא אשתף פעולה....ואז הבנתי שהוא פשוט רוצה לקבל יעוץ אם שווה לו ללכת עליה... הוא סיפר שהוא כבר הספיק לדבר איתה והכל...מה שנתן אולי קצת להרגיש שאם היה לה קשה זה לא בגלל "אהבה" פשוט היא צריכה למצוא אחד יותר טוב ואני לא שווה כלום. כן.. ייעצתי להרבה בצאט....עזרתי להרבה... אבל בחיים לא עמדתי במצב הזה...בחיים לא תארתי לעצמי שאגיע למצב שאני מייעץ ומאחל הצלחה לבחור עם בחורה שאני כ"כ אהבתי וראיתי את העתיד שלנו ביחד. אולי הייתי צריך לנתק לו,אבל התגברתי על הכל..התאמצתי להגיד לו מה שטוב לו... וברכתי אותו בהצלחה שמרתי את השיחה שלי איתו, וקראתי לקובץ "אולי אני כן מלאך", אני לא כזה גאוותן...אבל הגעתי למצב שאני קצת בודד...ואם אין אני לי ... מי יחמיא לי... הבחור הנחמד עדיין רשום לי באי סי קיו, כשאני כותב את המכתב הוא והיא מחוברים ורשומים אצלי אחד מתחת לשני... אני לא כועס שהיא הכירה אותו, זכותה להכיר..נפרדנו....לא כועס על כלום...היא פגעה בי המון...אבל סלחתי... אני רק רוצה לשאול למה היא לא נזהרה? איך יכול להיות שהוא יבוא וישאל אותי ??? איפה ההגיון? הוא סיים את השיחה איתי כשאני מאחר בהצלחה...והוא עונה..."נהיה בקשר"...ז"א...אני עוד אמור לייעץ... לא יודע מה אעשה עם המכתב הזה, אצרף אליו את הקובץ של השיחה איתו... בחיים לא שלחתי מכתב לפורום ,אני לא יודע אם יש עלי חובה להזהר שלא לשלוח כדי שהיא לא תקרא ותפגע, אולי היא עוד פעם תעשה לי רע ואשלח לה אותו, אולי אשאיר את זה סתם...לעצמי... לא יודע, מה שאני כן יודע שלפחות מהפלאפון שלי אני מוחק את המספר שלה,באי סי קיו עדיין אשאיר אותה מחוברת שלא תפגע... אבל לכתוב כאן.... איפה שלא אחליט לתקוע את המכתב הזה.... אני כרגע בטוח..ברור לי... ב 100% שאני שמח שניצלתי מהבחורה הזאת, אני בטוח שאשיג בע"ה בחורה הרבה יותר טובה... ולצערי הרב אני מרגיש מתוך הלב..בלי לחשוב...רק מהלב ...בלי השכל בכלל..אני פשוט שונא אותה.
