השמיים נפלו....

[קורל 2222]

השמיים נפלו....

שלום לכם

אני בת 35 עם 3 ילדים קטנים גילאי 2,5,8
לפני שבוע גילתי שבעלי בגד בי בעבר ולגבי ההווה הוא מכחיש
הבעיה היא שהוא גם בגד וגם ניהל מערכת יחסים של מס חודשים, גם סטוץ וגם התאהבות ואני כבר בכלל לא מבינה את ההבדל...
הבעיה הנוספת היא שבגידה זו באה על מערכת יחסית רעועה ביותר שגם ככה אנו מנסים ללא הצלחה להצילה
אבל עכשיו פתאום המחשבה שבשעה שישבתי בבית גידלתי וטיפלתי בילדיו הוא הלך ונהנה הוא הלך ובילה בשעה שאני ישבתי וחיכיתי שיחזור " מהעבודה "
כל השנים הבהרתי לו שאם לא טוב לו והוא יגיע למצב בו יאלץ לבגוד שיהיה גבר להגיד ולסיים את הקשר יפה
אבל בפועל לא עשה כך
מאז אני שרופה אין לי יום ולא לילה אני פגועה כועסת ובעיקר רוצה לנקום !!!!!! לקום ולהזדיין עם חצי מהגברים במדינה מין דחף נקמנות לא מובן
בעלי לא מוכן להתגרש בשום אופן ולהילחם איתו אין לי כוח וכסף
מה עושים?
איך ממשיכים מכאן?
האם הייתם או הייתן סולחים על בגידה?
אני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות לפרק ולעזאזל הכל או לתת עוד צאנס
ואם אתן עוד צאנס איפה זה שם אותי ואת הכבוד שלי
תודה לכל מי שקרא עד פה

 

[Aski7]

יקירתי

קודם כל עצוב לי לקראו את זה. ומצטערת לשמוע.
אתייחס דווקא קודם למה שביקשת ממנו כל השנים והוא לא עשה ברגע האמת.
תביני אנשים רוצים הכל!! לא להפסיד משום צד. במיוחד אנשים עם מעט אחריות ופחדנים.

קשה לי להמליץ לך כי אין לי ילדים עוד..ואולי אם היו הייתי מדברת אחרת.
לי אישית לא נראה שאצליח להתגבר על בגידה.
הייתי ממליצה לא להתגרש עדיין..אלא להתמקד בדבר הכי חשוב: ריפוי הלב שלך..לא עם חברות..לא עם בעלך..עם מטפל מקצועי..מישהו שיעזור לך לראות מעבר לכאב..למצאו את הכוח בעצמך
או לסלוח או "להלחם" בו. ולשתחרר ממנו.
את "חייבת" לעצמך כרגע את כל הטיפול שאת יכולה לתת. אולי אפילו לנסות חופשה קצרה וכן להשאיר את ילדייך עם בעלך..
איש מקצוע יוכל לעזור לך למצאו מה הכי נכון עבורך.
בהמשך לעזור לך לזהות מה קדם לבגידות האלה ומה היה חלקך..שאולי במערכת יחסים הבאה תוכלי למנוע.
אבל קודם כל את. לא הילדים. לא הבעל.
ילדים יכולים לחיות עם הורים גרושים לא עם אמא שבורה.

בהצלחה

 

[dolly15]

תשובה יפה!

 

[dovk]

מחזק את ידיך - טיפול, טיפול טיפול,

כל השאר יבוא אח"כ - שיקום או פירוק, אבל את חייבת לעצמך עזרה חיצונית.

 

[רון חיים1]

תשובה מעולה עד כדי שאין מה להוסיף פרט ללחזק !

 

[כל יום]

דווקא במשברים

שבהם נשברים הכלים קיים סיכוי להבראה.
פתאום עושים חשבון נפש
פתאום כבר לא מטאטאים את הבעיות אל מתחת לשטיח
פתאום נאלצים להתמודד

לא בהכרח שיצליח, אבל הסיכוי קיים.
עשי חשבון נפש, לא רק לבד, גם איתו
נקמה היא לא הדרך. אלא אם כן את רוצה להרוס
אם כבוד את מחפשת, הרימי ראש ונסי באופן בוגר לפתור, לתקן.
להרוס תמיד קל, השאלה היא אם זה מה שאת רוצה
את כועסת ופגועה, מובן.
תני לרגשות לשקוע
להגיון לקבל החלטות
ואז לבטח תדעי לאן את רוצה ללכת
זמן.

 

[מריוס זכריה]

מהי לפי דעתי סיבת הבגידה

(היו פה בפורום כל מיני דיונים לאחרונה בשאלה האם אנחנו יכולים לייעץ או לא, בלי להכיר את האדם. ואני חושב שאנחנו יכולים כאן לייעץ גם בלי להכיר את האדם, כי לפי דעתי ברור לכל שיהיו פה הרבה דיעות שונות, וכל קורא יקח את מה שמדבר אליו. אין פה יומרה לקלוע לאמת - רק להביא נקודות מבט)

אז נקודת המבט שלי אומרת ככה: בעלך בגד בך משתי סיבות עיקריות:
1. כי זו תפישת העולם שלו: אני אקח מה שאני יכול, מגיע לי להנות וזהו.
2. כי הוא מעריך (כנראה בצדק) שהוא החזק במערכת היחסים שלכם ואת החלשה, ולכן הוא היה אמנם מעדיף שלא יתגלה, כדי לחסוך כאב ראש, אבל גם אם זה התגלה - זה לא מה שיעצור אותו.

אני מעריך שאת בחרת בו כי הוא היה חזק ממך וכנראה עם כריזמה מסוימת. לאו דווקא דון ז'ואן ענק אבל גבר שמסוגל להתחיל עם נשים. הכח שלו קסם לך, בדיוק כי את מרגישה חלשה.

זו ההשערה שלי בשלב זה. אם ההשערה הזאת נכונה, אין הרבה שאת יכולה לעשות. זה לא מצב שלפי הערכתי יש בו פתרונות קסם. ספק אם בכלל יש בו פתרונות.

כי אם זה המצב, שום דבר שתעשי לא יגרום לא להפסיק לבגוד, רק להסתיר טיפה יותר טוב.

וכי את לא מסוגלת נפשית להתגרש עכשיו ולגדל לבד 3 ילדים, עוד לנפי שבכלל הגענו לשאלה הכלכלית.

צר לי שאינני איש בשורה.

מצד שני, ההשערה הזאת יכולה גם להיות מוטעית.

גם לי עצוב לקרוא את סיפורך, וצר לי על הכאב שלך.

 

[קארניו]

ויכולה להיות גם סיבה נוספת לבגידה

והיא מערכת היחסים הרעועה כפי שהיא ציינה.
וכאן האחריות גם נופלת עליה גם כי היא שותפה לאותה מערכת והניחה לזה לקרות וגם כי לא עשתה שום מאמץ לתקן אותו.

האחריות לזוגיות מוטלת על שניהם במידה שווה וברור שגם הוא צריך לשאת בה ונכון שהוא בחר להשקיע בבגידה
במקום בשיקום וזה מעיד על חולשה , אי יכולת ו/או רצון להתמודד ונהנתנות , עדיין צריך לזכור את החלק שלה ולכן קשה לי להאשים אותו ב- 100% במצב שנוצר.

 

[niva99]

יש כל כך הרבה סיבות נוספות

א. כי כך הוא רוצה
ב. כי הוא יכול
ג. היצר...היצר...( ראה א')
ד. כי הוא צריך להוכיח לעצמו כי הוא עדיין נחשק
ה. עודף טסטוסטרון
ו. סביבה " תומכת " בעניין ( ע"ע גבר גבר)
ז. משבר גיל הארבעים
ח. חטא- מים גנובים ימתקו - הריגוש שבאסור
ט. חיפש פרפרים בבטן - מצא התפרפרויות

וכך הלאה...

 

[קארניו]

מצטערת שאני צריכה לדחות את אלה שהבאת

כי כ ו ל ן שוב עסוקות בו ונגדו לעומת הסיבה השונה שאני העליתי וש מצביעה גם על החלק שלה
במערכת המקרטעת שלהם.
ואכן די מוזר לי שאת ובעיקר מריוס העדפתם לצבוע רק אותו בשחור .....

 

[מריוס זכריה]

לא צבעתי לא בשחור ולא בלבן

אמרתי שהוא בוגד כי הוא יכול.
את רוצה לראות בזה שחור? סבבה.

אמרתי (יותר נכון: שיערתי) שהיא אישה חלשה שהתחתנה עם גבר חזק ממנה. זה מוציא אותה כל כך טוב?

אני בכל מקרה לא עוסק במימד השיפוטי. תיארתי מצב לכאורה, והמצב הזה או שהוא נכון או נכון בחלקו או לא נכון. מדובר בתאור דברים, לא במציאת אשמים.

 

[קארניו]

אנחנו לא בית משפט

אבל התגובה צריכה להכיל ולהתייחס לכל הפרטים המצורפים וזה די הפתיע אותי
שפספסת או השמטת את הפרט החשוב הזה ושבלעדיו תאור המצב נוטה בעיקר לטובתה.

ואל תרגיז אותי במיוחד לא אחרי שהענקתי לך את התואר מומחה לזוגיות !

 

[שילה1]

עצוב מאוד,ובכל זאת:

לראיית עולמי,בגידה לא באה על קרקע לא פוריה.כלומר:יתכן שניסה להשלים חוסרים.
וכעת-חשבי:מה באמת חסר לו בבית,ובעיקר-האם אפשר לשנותאת הדברים.
בכל מקרה-אם תחליטי להתגרש,רצוי מאוד קודם לכן להתיעץ עם עורך דין העוסק בדיני משפחה,
לשמוע חובות וזכויות,ואז להחליט באיזו דרך לבחור.

 

[נועה דורון 2]

את חייבת את זה לעצמך!

יקירתי, זה הזמן לשים את עצמך במרכז ולדאוג לעצמך.
השאלה בעיני היא לא אם הוא מוכן להתגרש - אלא מה את רוצה? מה לך חשוב?
לבוא ממקום שמסתכל על הצרכים שלך ומה יוביל אותך לשם. לא ממקום של נקמה שתפגע אולי בו אבל גם הרבה בעצמך.

אני מאד מתחברת למה שכתבו לך פה - את זקוקה לבהירות. לעשות עצירה בתוך המשבר והבלבול אותו את חווה
וכמו קסם, ברגע שתדעי בדיוק מה את רוצה ומהם המניעים והערכים המובילים שלך - הדרך תצוץ מעצמה.

כי מגיע לך להיות מאושרת... ומגיעים לך החיים שאת רוצה לעצמך
ויש מי שיכול להשיג לך אותם (רמז, הסתכלי במראה) וכנראה שמה שאת צריכה זו יד מושטת שתלווה אותך בתהליך.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

 

[אייבורי]

תגידי מאמנת

אולי הבעיה התחילה מזה שהיא שמה את עצמה במרכז
ולא ראתה אותו ממטר.

 

[נועה דורון 2]

יכול להיות

בזוגיות יש שניים, והאחריות היא כמעט תמיד של שני הצדדים.
ועדיין, בשלב הראשון היא צריכה לחשוב על מה היא רוצה כדי להחליט איך ממשיכים. לרוץ קדימה לפעולות בלי שאנו מודעים לגמרי ליעד אותו אנו מנסים לכבוש הוא מסוכן ומכשיל את שני הצדדים
אני מסכימה כי תהליך ההתפכחות מכיל גם בחינה וביקורת עצמית, אבל זה שלב מתקדם יותר

כתבתי את מה שכתבתי ללא שיפוט של מי מהצדדים צודק ומי התחיל. אין לי את היכולת לדעת זאת מכמה שורות בפורום וזה גם לא רלוונטי כעת.

זו לפחות דעתי.

 

[מבקר גבולות]

זיון נקמה!

אף פעם לא ניסיתי.
היה מעניין לשמוע דיווח.

 

[V i n a]

קורל בוקר טוב

בגיל 35 הכל עדיין פתוח, שום דבר לא נעול הרמטית ותמיד יש לך אופציות נוספות. הכל עניין של בחירה.
אני מבינה את גודל הכאב שלך, האמון שלך בו התנפץ לרסיסים ואני מניחה שגם האגו שלך. ומשם מגיע הרצון לנקמה.

שאלת אם היינו סולחים על בגידה, אני באופן אישי לא מהאנשים שנותנים הזדמנות שניה במה שנוגע לאמון, אבל כל אחד והגבולות שלו. אין נכון ולא נכון.
מה גם שמדובר כאן במשפחה עם 3 ילדים, ולא בשני אנשים שהדבר היחיד שקושר ביניהם הוא זוג טבעות. לא יודעת איך הייתי מגיבה במקומך.
מה שכן אוכל לומר לך זה שהדבר הכי גרוע שתוכלי לעשות כרגע זה ללכת ו"לנקום" בו ולהזדיין עם חצי עולם. אל תפלי למלכודת האגו הזו. למה?
כי בסופו של דבר זה רק יגרום לך לחוש רע עם עצמך, זה לא באמת ימחק את כאבך כפי שנראה לך שיקרה, והפער ביניכם רק ילך ויגדל.
אני באופן כללי נגד "נקמות" מכל סוג, אני חושבת שניתן לרפא אגו פצוע בדרכים אחרות אבל אם נקמה זה מה שאת מחפשת אז קבלי הצעה.
לעניות דעתי הנקמה הכי טובה והכי פחות הרסנית תהיה פשוט להתחיל לחיות הרבה יותר בשביל עצמך, וקצת פחות בשבילו. על כל המשתמע מכך.
תמצאי לעצמך תחומי עניין ותחביבים שלא קשורים אליו או לבית המשותף שלכם, קחי את הילדים מדי פעם לסבא\סבתא\בייביסיטר או וואטאבר וצאי קצת מהבית.
תפנקי את עצמך בדברים שעושים לך טוב, תטפחי את עצמך, ומעל הכל- תפרגני לעצמך טיפול פרטני ואישי, שם תוכלי ללמוד קצת יותר על עצמך ומה חסר לך.

ולגבי סליחה אוכל רק לומר לך שאת צריכה לשבת ולחשוב על הנושא ברצינות.
קחי בחשבון שאת לא יכולה להחזיק את המצב ביניכם כמות שהוא לאורך זמן, בצורה הזו הדברים רק ילכו ויסלימו.
אם תחליטי לסלוח - תסלחי מכל הלב. זאת אומרת - בלי להטיח בו את הבגידה ברגעי מריבה, ובאמת לתת צ'אנס נוסף מכל הלב ללא נקמות וכאילה.
טיפול זוגי בא בחשבון במידה וסלחת, ומשם הכל יכול לקרות. אבל הסליחה צריכה להיות טוטאלית בכדי שבאמת תוכלו להתקדם משם.
בהצלחה.

 

[seeyou]

"אני פגועה כועסת ובעיקר רוצה לנקום !!!!"

?

זה "הגיוני" שתרגישי ככה

אני לא חושב ש"לקום ולהזדיין עם חצי מהגברים במדינה" זה הפיתרון המומלץ במיקרים כאלו
זה מספיק אם הוא יבין שמה שהוא עושה את תעשי יותר טוב

מצד שני זה צריך ללמד אותך
שבימינו רק לשבת בבית לגדל ולטפל בילדיו זה לא מספיק-את צריכה גם לימצוא זמן "איכות" לעצמך


במצבך הייתי שוקל בכובד ראש לפרק את החבילה.לא בגלל שהוא לא רוצה אלא בגלל הסיכויים שלך מבחינה כלכלית(נושה הילדים)


יוסי

 

[שרית על אי בודד]

שלום קורל

אני עצובה בשבילך שאת חווה את החרא הזה אני יודעת כמה זה נורא גם אני עברתי את זה.
הפגיעה היא עמוקה וכואבת אבל את צריכה לעשות את הבחירה שלך.
את רוצה להישאר? אז תלחמי. לכו לטיפול זוגי ותנסו לייצר עתיד.
את רוצה לנקום? עצרי! אל תפעלי מתוך תסכול, תחשבי על זה טוב כי אחרי שעושים לא ניתן להשיב את הזמן לאחור.
את לא חושבת שיש מה להציל? תני לזה הזדמנות אחת אחרונה ואם זה לא יתקדם אז תחתחי אבל מבחינתך תדעי שניסית.

אני החלטתי להשאר, הבחירה שלי היתה לסלוח ועבדתי קשה לשקם את הקשר שלנו. זה לא היה קל ורק אחרי שנה של התמודדות הלכנו לטיפול זוגי (חשבתי שנוכל לתקן לבד אבל הצלחנו לעשות בכוחות עצמנו רק חלק מהדרך)

היום, אחרי שנה וחצי אני מרגישה שהצלחנו וזה היה שווה את זה.
דרך אגב הבגידה היא סיפטום לקשר גרוע אבל הבגידה היא הזעזוע שפתוח לנו את העיניים.

אני מאחלת לך הצלחה